אריה קוקס בטורו על:  "ציר הרשע" ומדינת ישראל (חלק שלישי)

$(function(){})

קובע: נראה כי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, היה מוכן לשלם הון, כדי להחזיר את הגלגל לאחור - ליום 23.2.22.

פרטי

   

נראה כי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, היה מוכן לשלם הון, כדי להחזיר את הגלגל לאחור - ליום 23.2.22. יום לפני התקיפה באוקראינה עדיין היה הנשיא הרוסי במלוא עוצמתו הבינ"ל. הוא ריכז צבא אדיר על גבולה של שכנתו, תוך שהוא מאיים על שלום העולם כולו. זה בדיוק המצב שפוטין אהב להימצא בו: נשיא עוצמתי ואניגמטי, מעין  שחקן שחמט גאוני, שכולם מנסים לנחש את צעדיו. באותו היום הוא עדיין נחשב למנהיג לגיטימי שראשי מדינות (כולל ארה"ב וסין כמעצמות-על), שיחרו לפתחו.

 הקלפים עדיין נשמרו בידיו ואולם  ההיבריס סחרר את ראשו והוא התפתה לחרוג מהתנהלותו הזהירה, כדי לבצע לראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה תקיפה חזיתית כלפי מדינה אירופית עצמאית וריבונית. בנקודה קריטית זו, קלפיו נחשפו והתברר לו  בדיעבד, כי הוא ביצע טעות קולוסלית - צבא היבשה הרוסי התגלה במערומיו והעצמה המיתולוגית שיוחסה לצבא האדום נמצאה לוקה בהערכת יתר.

$(function(){})

הנזקים שספגו המדינה הרוסית ופוטין באופן אישי עצומים. תדמיתו של פוטין ניזוקה ללא תקנה ונראה כי הוא כבר לא יוכל למרק את מעשיו. ההתקפות הברבריות על אוכלוסייה אזרחית באוקראינה, הן ללא מחילה וממעמד של ראש מדינה מוערך ומקובל הוא הפך למוקצה מבחינת מיאוס, רודן ודיקטטור כלפי עמו פנימה וקלגס-צורר כלפי אוקראינה וקהילת העמים הנאורים. פוטין יכול לנסות להסתיר ולהעלים מידע מתושבי מדינתו, ואולם ההיסטוריה מוכיחה, כי סופה של האמת לצוף אפילו בקרב העם הרוסי, כפי שאירע לרודן הסובייטי יוסף סטאלין.

אל הנזק האישי ניתן לצרף גם פגיעה חמורה ביותר בכוח ההרתעה הרוסי כמעצמה. בטורים הקודמים ניתחנו את כוונתו של פוטין להשיג באמצעות סיפוח אוקראינה, הקמת משטר כמו-מלוכני נוסח בית רומנוב, כדי לנסות ליצור מצב של "שובר שוויון" מול ארה"ב. עתה התברר לו כי צבא היבשה שלו רחוק מן האפשרות להוות יריב שקול לכוחות נאט"ו. אכן, רוסיה היא עדיין מעצמה גרעינית ואולם ביחסי הכוחות הקונבנציונליים איבדו הרוסים נקודות רבות.

דובר רבות על הסיבות שהעניקו לרוסיה ביטחון בהצלחת התוכנית להכניע בנקל  ובמהירות   את אוקראינה: למדינה זו צבא קטן בהרבה, בראשה עמד מנהיג לא מנוסה שנתפס כגימיק (מעין ליצן), אוקראינה כוללת בתוכה לא מעט אזרחים שמזדהים עם רוסיה, ביידן וארה"ב נראו כמי ששרויים עדיין בטראומת הנסיגה מאפגניסטאן והמעצמות המרכיבות את ברית נאט"ו נראו כמעט על סף פירוק, מעשה ידיו של הנשיא טראמפ להתפאר.

למרבה התדהמה,  כבר בראשית הדרך התברר לפוטין כי עשה מקח טעות רציני. נשיא אוקראינה, זלנסקי התגלה כמנהיג נחוש ואמיץ, שהוביל את מדינתו למלחמת גבורה תוך מתן דוגמה אישית מופתית. ארה"ב ומדינות נאט"ו איחדו שורות והן משדרות מדיניות אחידה וקשוחה. זו תוצאה הפוכה לחלוטין מציפיותיו המוקדמות של הנשיא הרוסי.

פוטין טעה בנקודה היסטורית נוספת – בעבר נחל הצבא הרוסי ניצחונות הרואיים ואולם כולם הושגו בקרבות הגנה!  העם הרוסי ידוע כבעל כוח סבל, נחישות ונכונות בלתי מתפשרת להגן על אדמת מולדתו. ואם כל זה לא עוזר תמיד מגיע "גנרל חורף" המפורסם לסייע לרוסים (כך היה במלחמה עם נפוליאון וכך מול הצבא הנאצי). מצד שני - לצבא הרוסי אין רזומה של צבא הנוחל הצלחות במתקפות יזומות, ובעבר קרטע צבא זה בפני צבאות קטנים בהרבה. כך במלחמה מול יפן (1904)ובהתמודדות מול פינלנד הקטנה (1939). הצבא הגרמני הנחיל לרוסים את המפלה הגדולה ביותר בקרב "טננברג" בתחילת מלחמת העולם האשונה. צבא תוקף אמור להיות מצויד מעבר ליחידות הלחימה הקלאסיות גם ביכולות לוגיסטיקה, מודיעין, תכנון ומעל לכל בקצונה משובחת ואולם אלו בדיוק נקודות התורפה בצבא הרוסי לדורותיו. על פוטין היה לקחת בחשבון כי תוכניותיו ההתקפיות לא יסתיימו בצורה שונה מן ההיסטוריה הצבאית המפוקפקת של צבאו!

כיצד מדינת ישראל משתלבת בהרפתקה הרוסית? הממשל הישראלי איחר לתמוך בעם האוקראיני, נעשו ניסיונות מגושמים ומגומגמים להלך בין הטיפות כדי לא "להרגיז" את הרוסים וסיוע לוגיסטי ניתן במשורה. פיו של ראש האופוזיציה המרבה להתבטא בכל נושא -נאלם דום. עמדנו נדהמים להיווכח כיצד ציבור ימני נוהה אחרי השקרים של פוטין (לדוגמא פעיל בשם נועם פתחי). והרי אין להתפלא על כך -  פייק ניוז הם בגדר לחם חוק עבור תומכי נתניהו הסבורים שהם חייבים לתמוך בנשיא הרוסי – כי הוא "החבר של ביבי". 

למרבה הבושה נמצאה שרת הפנים של מדינתנו, אטומת המבע והלב משלחת מגבולות מדינתנו פליטים אוקראינים חסרי ישע, תוך בדיקת הרקע היהודי שלהם או תוך דרישה להטלת "מכסות". את כבודה של מדינתנו הצילה שופטת מחוזית אחת מתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, אשר הוציאה צווי מניעה שיפוטיים כנגד מדיניותה הכעורה של שקד, תוך שהיא מצטטת בהחלטותיה את שירו של אלתרמן – "הלשון השבדית" מתחילת שנות הארבעים. אלתרמן  הודה לעם השבדי על שהתגייס לעזור ליהודים שנסו ממוראות השואה בניגוד למדינות אחרות שהשתמשו בשלל תירוצים להרחיק מעליהם את פליטי השואה- תירוצים שכללו את המילים "ויזה" או "קווטה" (מכסה).                              

 

$(function(){})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה