נולד כדי לנצח: סיפור ההצלחה של רתם ניר נגן הבסון והמנצח הצעיר מנס ציונה.

האהבה למוזיקה היא משהו שמשותף כמעט לכולם, אך עבור אחדים היא הופכת לחיים עצמם. רתם ניר, בן 23, מתגורר כיום בתל אביב, אך נס ציוני עם שורשים חזקים בעיר, הוא אחד כזה. רתם הוא אחד המנצחים הצעירים המובילים בישראל, ואת האהבה למוזיקה הוא קיבל כאן, בנס ציונה. רתם עבר עם משפחתו לעיר כבר בגיל 8, ולאחר ילדות עשירה בקונסרבטוריון העירוני, בה למד ממיטב אנשי המקצוע המקומיים, הוא כיום מנצח שנחשב לעילוי בתחום וכצעיר ביותר שניצח אי פעם בארץ בתזמורת סימפונית בכירה.

רתם מספר על האהבה הגדולה שלו למוזיקה קלאסית, על ההכשרה שקיבל בנס ציונה מילדות, וגם על ההזדמנויות שקיבל וניצל, וכמובן, על השאיפות שלו בהסתכלות קדימה. 

רתם, ספר לנו קצת על הרקע שלך

כבר בילדות נחשפתי להרבה מאוד מוזיקה. בין אם זה סבים וסבתות שהשמיעו לי קונצרטים ובין אם זה אבא שניסה להדביק אותי בחיידק המוזיקה. התנסיתי בתופים ומקלדות, וזה בסופו של דבר פחות עבד לו. בחיידק של המוזיקה ובעשייה מוזיקלית נדבקתי דווקא בזכות הפרויקט ביה"ס מנגן של הקונסרבטוריון בנס ציונה בביה"ס שקד.

איך זה התחיל?

"בכיתה ה' יש פרויקט בו תלמידים מתנסים לאחר שעות הלימודים בלמידה בכלי נשיפה. בכיתה ד', הגיע ולדימיר כץ, שאז היה סגן המנהל וכיום הוא המנהל של הקונסרבטוריון, ואמר שמי שרוצה יכול להצטרף. במסגרת הפרויקט מתאימים לתלמידים כלי נשיפה על פי נתונים פיזיים וכל מיני אלמנטים שונים. אמרו לי שמתאים לי לנגן בסקסופון. לא היה לי מושג מה זה סקסופון, אבל שכנעתי את אבא שלי שזה מה שמתאים לי, כי ככה אמרו לי".

וככה התחילה קריית הנגינה שלך?

"היינו 4 תלמידים שמגיעים לביתן קטן ליד ביה"ס שקד, אחת לשבוע ביום שני אחרי הלימודים לשיעור עם המורה יונתן רובין. עד היום, כשאני רואה אותו, אני אומר לו שזה הכל בזכותו. הוא הצליח להלהיב אותי לגבי מוזיקה ממש מהתחלה, ולחשוב על מוזיקה בצורה מאוד רחבה. הוא היה מלווה אותנו בפסנתר והוא הסיבה שנשאבתי לזה מאוד מהר. גיליתי הרבה עניין והיה לי ברור בשלבים מוקדמים שאני ממשיך עם זה לקונסרבטוריון, ללימודים רציניים יותר. קונסרבטוריון נס ציונה מהווה מסגרת מדהימה והוא אחד מהטובים ביותר בארץ. הוא העניק לי לא רק לימודי נגינה, אלא גם לימודי תיאוריה נפרדים, שזה חשוב מאוד במוזיקה".

איך זה עבד בפועל?

"הקונסרבטוריון בנוי כך שיש בו 3 תזמורות של כלי נשיפה, ואתה עובר מאחת לשנייה בהתאם לגיל שלך ולהתקדמות שלך. מהצעירה, דרך העתודה ועד הייצוגית. אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את הייצוגית וממש נדהמתי מהתזמורת והמנצח שלה אלכס פיאלקו. וככה המשיכו להם השנים, ואני בתוך הנגינה הבנתי שמעניין אותי מאוד לנצח".

איך גילית את נושא הניצוח?

"בשלב מאוד מוקדם כתבתי עיבודים לחברים שלי, והייתי מארגן טקסים בביה"ס. העמדה הניהולית והפיקודית הזו מאוד משכה אותי והתנסיתי בה בשלב מוקדם. בחלומות שלי חשבתי על הדבר הזה, אבל לא חשבתי שזה יהפוך לדבר רציני. לימים הגעתי לתזמורת הייצוגית בכיתה ח', וזה היה כבוד גדול, והתרגשתי נורא. היו חוויות מדהימות, נסענו לשוויץ וגרמניה, והיו כנסים והופעות ברחבי הארץ. זה היה כל עולמי במהלך חטיבת הביניים וגם בתיכון".

מתי הגיעה ההזדמנות לנצח?

"בכיתה י"א, ביקשתי מאלכס שהיה המנהל והמנצח, שייתן לי לנצח על חזרה. הוא אמר לי בסדר ושמחתי. זו הייתה יצירה מאוד מורכבת, שהיו בה משקלים ומהיריות ודברים מורכבים טכנית. מגיעה החזרה הבאה והוא לא אמר שום דבר. הייתי ילד חצי ביישן חצי חוצפן, אבל אמרתי לעצמי שאם זה לא קרה, אז זה לא יקרה. שבוע אחרי זה, היינו באמצע החזרה, והוא קרא לי לבוא. למרות שהילדים קצת רעדו, ניצחתי על יצירה בעל פה מהתחלה ועד הסוף. אלכס ביקש מכולם למחוא לי כפיים, והוא אמר לי שהוא בהלם מהיכולות שלי. במקרה, שבוע לאחר מכן היה לנו כנס של משרד חינוך, ואיך שהאוטובוס יצא, אלכס אמר לי שיש מצב שאנצח היום. זו יצירה מאוד קשה, והייתי מופתע מאוד. אמרתי שאולי הוא סתם צוחק איתי, אבל באמת כך היה. ניגנו את היצירה הראשונה, ואחריה הוא אמר שכואבת לו היד, וזה הזמן לקבל את המנצח הצעיר רתם ניר".

איך זה המשיך?

"אלכס לא הפסיק לתת לי הזדמנויות לנצח על התזמורת. הייתי מנצח לפחות חצי מהחזרה של התזמורת הייצוגית. גם כשסיימתי תיכון, הוא מינה אותי לנצח על התזמורת הקאמרית של התיכון. הוא כנראה החליט בשבילי שזה מה שאני צריך לעשות. לימים כשהגעתי לאקדמיה, הבנתי כמה ניסיון היה לי וכמה זה לא מובן מאליו. צריך להבין, ניצוח זה משהו שאי אפשר להתאמן עליו בבית. עד שאתה לא מנצח, אתה לא באמת יודע אם אתה עושה את הדבר הנכון. תמיד אזכור לו את זה".

מה עשית בהמשך?

"כשסיימתי את השירות הצבאי שלי כמוזיקאי מצטיין בצה"ל, חשבתי הרבה על מה לעשות כדי להמשיך את ההתפתחות שלי כמוזיקאי, הן כמנצח והן כנגן. רציתי להיות נגן בתזמורת מקצועית, ובדיוק התפנתה משרה, בה זכיתי אחרי אודישן. זו הייתה התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, שהיא גם תזמורת האופרה הישראלית. אני מנגן בתזמורת הזו ב-3 שנים האחרונות, בהם התפתחתי מאוד גם כנגן וגם כמנצח שמסתכל על מנצחים אחרים".

איך התפתחת מאז?

"בתקופת הקורונה לא ממש הצליחו להביא מנצחים מחו"ל, כפי שהיה נהוג בעבר. זה שיחק לטובתי, כי התחלתי לקבל כל הזמן הזדמנויות וניצחתי על כל התזמורות המובילות בארץ, כולל הסימפונית הישראלית, ירושלים, רעננה וחיפה, וגם זכיתי במשרה כעוזר מנצח של התזמורת הקאמרית הישראלית. התחלתי לקבל הזדמנויות גם בתזמורת שלי בראשון לציון, עם יצירות מורכבות מאוד. אני אסיר תודה על כך, וככה גם סגרתי מעגל, כי הייתי שומע אותם רבות בתור ילד".

איפה אפשר לראות אותך בקרוב?

"ב-13.4 במשכן לאומנויות הבמה בת"א – בית האופרה. זה יהיה קונצרט התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. אני שמח שהקונצרט הנפלא הזה הולך לקרות שוב באמצע חודש אפריל וזו תהיה חוויה מדהימה".

יצויין כי ניר , ששולב לראשונה כמנצח בסדרת הקונצרטים, מניף שרביט העונה על שתי יצירות פופולריות: הסימפוניה החמישית של שוברט ומחולות גלאנטה של קודאי, ובתווך ינגן הצ'לן צבי פלסר קונצ'רטו לצ'לו ולכלי נשיפה של המלחין האוסטרי פרידריך גוּלדָה.