אריה קוקס בטורו: שתי הערות על המצב

התיק "הקורס"

לו היה לי שקל על כל פעם שהתבשרנו כי תיק ההוכחות המתנהל בירושלים נגד ראש הממשלה לשעבר, בעבירות שחיתות חמורות, קורס אל תוך עצמו, לבטח הייתי כיום איש עשיר יותר. ציבור אוהדיו "השפוטים" של הנאשם שותה בצמא כל רסיס הערכה משפטית, כדי לשכנע את עצמו, כי הינה "או-טו-טו" הזיכוי המיוחל מגיע והוא כבר חוזר להגה.

 כזכור זה התחיל, בהבטחת "שמש העמים", כי הוא עומד לחזור בתוך שבועות, המשיך בחודשים ומפה לשם ממשלה זו, הפועלת תחת מתקפות ברוטאליות חסרות תקדים של אופוזיציה שאין להגדירה, אלא כ"מופרעת", סוגרת שנה והיא צוברת הישגים בניהול מדיניות שפויה לטובת כלל הציבור, מבלי שטובתו האישית של העומד בראשה "תתקע" את ענייני הממלכה במשך שנים של סבבי בחירות חסרי תוחלת.

את ההערכות בדבר קריסת התיק נגד נתניהו משמיעים "קיביצערים", מעין מומחים לרגע, אשר מביעים את דעתם "המקצועית" והבלתי קובעת ומצטרפים אליהם גם משפטנים, אשר ספק אם ניהלו בחייהם תיק הוכחות פלילי רציני או עורכי דין בעלי אוריינטציה ואג'נדה ימניים. הטענות נסמכות כיום על ניואנסים בחקירה הנגדית בהם מנסה העד שלמה פילבר להלך "בין הטיפות", נזהר שלא להתרחק מעדותו בכתב, אבל מנסה לרצות את "אדונו" בריכוך העובדות כדי להיטיב את מצב אדוניו. כידוע נתניהו נעדר כמעט מכל הדיונים שהתקיימו עד עתה, והוא התייצב דווקא לדיון בחקירתו של פילבר, כדי לשמור על "קשר עיין" עם העד.... סצנה המוכרת ממשפטים פליליים בעלי גוון אחר.

מלכתחילה עד מדינה הוא בפועל עבריין בפוטנציה וממילא יש לבחון את עדותו ומהלכיו בשבע עיניים. במקרה של פילבר, חרף טענותיו כלפי החוקרים ("תביא לנו את הראש של נתניהו") או על תנאים קשים בעת המעצר, הוא מסר במשטרה גרסה קוהרנטית אותה הוא תמך מיוזמתו בראיות חיצוניות (כמו פתק שרשם לעצמו בזמן אמת בסמוך לקבלת ההנחיה מנתניהו, פתק שנרשם כיוון שחשש שההנחיה בעייתית ביותר)! יותר מכך – במהלך חקירתו הראשית בביהמ"ש – עם כל "הקיטורים" על דרך החקירה ותנאיה – הוא לא העלה על דל שפתיו טענה לפיה הגרסה שמסר היא שקרית. זאת ועוד, גם בחקירה הנגדית לא נמצא כי הוא חוזר מעיקר גרסתו. אוהדיו של הנאשם מנסים להיתלות בכך שהמועד של "ישיבת ההנחיה" אינו תואם את הנטען בכתב האישום. מדובר בליקוי לא קריטי מבחינת התביעה, כל עוד העד עצמו דבק בגרסתו לפיה פגישה כזו אכן התקיימה. נקודה נוספת מתייחסת לניסיונו של פילבר לפרש בצורה נוחה יותר את תנועה היד שסימן לעברו נתניהו. בניגוד לעדותו במשטרה גרס פילבר, כי לא ייחס לתנועה זו כוונה לבצע עבירה פלילית. את נושא הפרשנות למחווה הגופנית של הנאשם יצטרך לתת ביהמ"ש ולא העד בעדותו.

חשוב לציין, כי בכל מקרה אם בשלב כלשהו תסבור התביעה, כי במהלך המשך החקירה הנגדית יסטה העד מעדותו במשטרה, תמיד תהא לתביעה הזכות להכריז על עד זה כעוין, מהלך שיאפשר את הצגת הגרסה שמסר במשטרה על פי ס' 10א' לפקודת הראיות. לאורך ההיסטוריה השיפוטית במדינת ישראל, הופעלה פרקטיקה זו פעמים רבות ואין כמובן לסטות ממדיניות זו רק לטובת נתניהו.

עדותו של פילבר היא חלק מפסיפס הראיות שהוצג ועוד יוצג לביהמ"ש ועד כה נראה כי המארג הראייתי נותן תמונה אשר הולכת ומתבהרת והיא אינה מיטיבה עם הנאשם. יש לי תחושה כי בניגוד לאוהדים "השרופים" דווקא עורכי דינו של נתניהו מודעים למצב התיק לאשורו.

השוטר האסטרטגי

לצערי נאלצתי לצפות פעם אחר פעם בתמונות הקשות מהלווייתה של העיתונאית שירין אבו-עקלא. בושה קשה אחזה בי נוכח תמונות מהפכות מעיים ומעוררות קבס מהתנהלות השוטרים בלוויה. קשה לי להאמין שימצא עוד גוף שיטור בעולם, שינקוט באלימות כה קשה כלפי נושאי ארון קבורה. קלגסים חמושים, מתערבים במהלך ההלוויה ומכים עם אלות בברוטליות חסרת רחמים, את פלג גופם האחורי של נושאי הארון ומביאים כמעט לידי נפילתו. דרוש ריכוז אדיר של  סדיזם, אטימות וחוסר מודעות, כדי לנקוט בפעולה כה מטורללת. אין להתפלא על כך שתמונות קשות אלו עוררו זעם רב בכל רחבי העולם, כולל בארה"ב, בת בריתנו האולטימטיבית.

כבר ראינו בעבר ששיקול הדעת של משטרת ישראל אינו מן המחודדים ביותר (כך למשל בגידור שער שכם- פעולה שהביאה לאלימות רבה ולנפגעים. בדרך פלא הוברר כי פעולת הסרת הגדרות הרגיעה את המצב מיידית). גם אם ההוראה לנקוט ביד קשה בעת הלוויה, יצאה מעם מפקד המחוז, אין להותיר נושא זה להחלטתו, כיוון שהדרג המדיני - השר לביטחון פנים – הוא זה שהיה אמור  להתוות את המדיניות. אם מסע האבל היה עובר תוך קריאות קשות ככל שיהיו ותוך הנפת דגלי פלשתין, בלא מעורבות של המשטרה, הייתה נחסכת ממדינתנו כלימה גדולה. הינה כי כן, החלטה לא חכמה של קצין משטרה, גרמה לישראל נזק אדיר ויכלה להצית תקרית בעלת השלכות אסטרטגיות.