קבלו את הקצינה לעתיד הנס ציונית ס. שבלשכת הגיוס ביקשה קל"ב .. ולבסוף הפכה ללוחמת הגנ"א ובקרוב קצינה ומפקדת מחלקה במערך.
21.11.24 / 21:49
על מגרש המסדרים בבה"ד 1, צעדו מאות צוערות בטקס סיום הקורס וקבלת סיכת המ"מ.
ביניהן היתה ס. הנס ציונית, צעירה מרקע כלכלי קשה במיוחד שכל שבקשה בשעתו היה "לשרת קל"ב קצת שעות, לעבוד ולעזור בבית".
אך הגיוס חולל בה שינוי והיא הפכה ללוחמת הגנה אוירית, מכי"ת ועתה בדרך להיות קצינה ומפקדת מחלקה במערך ההגנ"א, בתחום האסור בחשיפה.
לנו סיפרה על הדרך שעברה ועל החלטתה להתמקד בקריירה צבאית, אשר הבשילה סופית לאחר נפילתו בקרב של ידידה הקרוב - סמ"ר אייל מימרן ז"ל הצנחן מנס ציונה.
כאשר הגיעה לראשונה ס. הנס ציונית, צעירה מרקע כלכלי קשה במיוחד, ללשכת הגיוס ב"צו ראשון". הרי שלא כמו מרבית חבריה וחברותיה מ"פארק המדע" - היא לא התעניינה ביחידות מובחרות, ב8200 , או בשירות משמעותי.
כל שבקשה בשעתו היה "לשרת קל"ב וקצת שעות, כדי שאוכל לעבוד ולעזור לאמי בבית" ואף הציגה מכתב מלשכת הרווחה בנס ציונה אשר סייעה לאמה ולה במשך השנים- כדי להסביר מדוע...
הרקע ממנו באה הוא שגרם לכך. עוד כשהיתה בת ארבע, לפני כ16 שנים, נטשה אמה את העולם החרדי בו התגוררה בשכונת "מאה שערים" הירושלמית, נטלה עימה את ס. ומאז הן חיות לבדן, כאן בנס ציונה, הרחק מהאב ומיתר המשפחה.
בנסיבות אלו, לא היתה לה ברירה, אלא לסייע בפרנסתן כבר מגיל 13. היא אמנם גם השקיעה בלימודים, אך חלק ניכר מזמנה הפנוי היה קודש לעבודה והרבה פחות לבילויים.. וכך ראתה גם את עתידה הקרוב, עם תום הלימודים - שרות מינימלי לצד עבוודה ואחר כך? נראה.
אך כחצי שנה לפני הגיוס חל בה בה שינוי הדרגתי ושאיפה חדשה הניעה אותה . ואכן לבסוף כשהתגייסה - חזרה בה מכוונתה המקורית ונשלחה לחיל האויר כלוחמת הגנ"א, היא מצאה את ייעודה ובהמשךנשלחה לקורס מכי"ם כאשר לאחר מכן פיקדה על חיילים באחד התחומים במשך כמה מחזורים. ואז - משפרצה המלחמה ומשמעות חיינו כאן ונחיצות הצבא הפכו למציאות יומיומית דרמטית, היא החליטה לדלג על המחסום הבא - קבלה לקורס קצינות.
אלא שבשעתו - במיונים הראשוניים- היא דורגה עם קב"א גבולי לקבלה לקורס קצינות, והיא מודה שהדבר נובע גם מהישגים לימודיים נמוכים יחסית בשעתו וכי בכלל לא התעניינה בכך בשעתו..
עתה כשבשלה בה ההחלטה היא נאלצה להילחם על הכניסה לקורס וזה גרם לעיכובים, כאשר ממילא המלחמה גרמה לעיכובים בהכשרות וכך עד שאושרה - עמדה כבר לקראת תום השרות. אלא שס. התעקשה, שכנעה את מי שצריך להעניק לה אישור רחוק משגרתי לצוערת. והיא חתמה בשמחה קבע לשנתיים וארבעה חודשים - דהיינו שנתיים מתום הקורס.
ועתה, כשהיא קרובה להגשים חלומה, היא כבר מדברת על המשך קריירה צבאית וברגע מרגש היא מספרת כיצד הבשילה בה לחלוטין ההכרה שזהו העתיד המתבקש, החשוב והנדרש.
והיא מספרת על היום בו נפל ידידה מנוער, אייל מימרן ז"ל . על הרגשות שהציפוה אותו יום ומאז. ואיך היא מחכה ליום בו תשוב ליחידה, תקבל תחת אחריותה עשרות חיילים וחיילות, לצד אנשי סגל ואיך היא כבר מדמיינת את הרגע בו תחל להכשירם מחד ולהוות להם מודל לחיקוי מאידך.
כי כפי שהיא אומרת "בסוף, הכל קם ונופל על המפקדים" !
ואם יורשה לי, מסתבר שהיו לס. מפקדים מעולים.
בהצלחה !
ראו גם:
נפרדים מאייל מימרן ז"ל שנפל בעזה
