"שלושים" לפטירת גיל בלט ז"ל. ערב מרגש לזכרו התקיים אמש ובו נחשפנו להישגיו ויכולותיו, אך בעיקר לצניעותו

$(function(){setImageBanner('7df4f27e-8098-4319-992b-1974feb19d58','/dyncontent/2024/4/9/b5b9f9d8-a5a8-4906-aa60-6d67d84f5336.jpg',17348,'הופעות ליין עד 0707',525,78,false,45989,'Image','');})

אם לתמצת, הרי שהתמונה שכאן בעצם אומרת עליו הכל:מתרחק ממוקד הארוע, מביט מהצד ו..רואה הכל !
כך זוכרים אותו עובדי החברה למפעלי תרבות ופנאי בנס ציונה, שיצאו מגדרם בהכנות ובהתרגשות לקראת הארוע והיו מהם שאף דמעו על הבימה.
וכך, במלאת שלושים לפטירתו הפתאומית, נחשפו לראשונה רבים מאיתנו באולם, למלוא העשיה שלו ולמעורבותו בכל היבטי הניהול העירוני, עליהם סיפרו בהתרגשות ראש העיר ומנכל"ית העיריה.

"שלושים" לפטירת גיל בלט ז"ל. ערב מרגש לזכרו התקיים אמש ובו נחשפנו להישגיו ויכולותיו, אך בעיקר לצניעותו

גיל בלט ז"ל. צילום ארכיוןמתרחק ממוקד הארוע, מביט מהצד ו..רואה הכל ! גיל בלט ז"ל בתמונה שאומרת הכל...

כ 250 מוקירי זכרו הגיעו אמש ל"משכן אמנויות הבימה" שם צויין זכרו של  גיל בלט, מנכ"ל החברה למפעלי תרבות ופנאי בנס ציונה בשנים האחרונות ומי שעמד מאחרי שינויים מבניים רבים במה שהכרנו עשרות בשנים כ"קרית התרבות", כולל כמובן המיתוג מחדש, החלפת השם והסמל והרחבת מוטת האחריות והפעילות בכמעט 50 אחוז !

בקהל נכחו כמובן אשתו ושלושת ילדיו, שתי אחיותיו וכמעט כל עובדי הסגל הקבוע בחברה למפעלי תרבות ופנאי וכן אנשי ציבור מהעיר. אגב,  הארוע היה למוזמנים בלבד.

 הערב עמד בראש ובראשונה, לא בסימן המנכ"ל המוצלח והמצליח שהיה גיל, בתקופות קשות כמו קורונה ומלחמה, אלא בסימן האדם שהיה, אנושיותו ויחסיו הנהדרים עם הצוות.

ואומר זאת כך:

מכל מה שנאמר עליו ונאמר רבות, התחברתי מנסיוני האישי , בעיקר למשפט בו סופר כיצד היה מגיע לכל ארוע, אך נכנס לאולם לאחר שכבו האורות ומתיישב בפינה הקרובה לבמה, בצד היציע..

זה היה גיל ומנסיוני אומר עוד כי אם בימי קודמיו, הרי שהם "נכחו" בלפחות מחצית התמונות מהארועים בקריה, לפחות אלו שנשלחו אלינו למערכת... ואילו הוא? בקושי בקושי וגם אז איזה חצי מטר הצידה, בשפת גוף שאומרת מה לי ולזה..

הארוע כלל את מיטב היכולות של החברה, גם אם בצמצום המתבקש בשל אופי הארוע וניכרה בו המקצוענות האדירה שכה טיפח גיל.

את פני הבאים קידמה עגלת קפה אותנטית בבעלות תושבת העוטף

את פני הבאים קידמה עגלת קפה אותנטית בבעלות תושבת העוטף, אחת מני רבים להם סייע גיל בירידים שהוביל בנס ציונה. ומכיוון שקפה היה "סמלו המסחרי".. התבקשה ביותר נוכחות העגלה..

את הטקס הנחתה מנהלת ביה"ס למחול עדי דניאל והוא נפתח בריקוד עוצמתי במיוחד של להקת המחול הייצוגית לצלילי השיר "אבא". לאחר מכן נשא דברים נרגשים, ללא נאום מוכן מראש, ראש העיר בוקסר, שתיאר כיצד נפגשו לראשונה לפני פחות משש שנים וכיצד הפך במהרה לא רק לעוזרו , אלא גם לידידו ואיש סודו הקרוב. וכך גם התחבר לחגית רעייתו. רה"ע תיאר את הצלחתו בקריה וציין עד כמה קשה יהיה למצוא לו מחליף ראוי.

לאחר מכן הוקרן סירטון בו נשאלו בני משפחתו, עובדים וידידים שאלות קצרות אודותיו ובכך הרחיבו את אופקינו לגבי אישיותו וחייו.

כן נשאו דברים נרגשים מאוד מנכל"ית העירייה עו"ד דפנה קירו- כהן שהפכה אף היא לידידתו האישית, הרבה מעבר ליחסי העבודה היומיומיים וכן יו"ר הדירקטוריון בחברה משה פינקל.

הענקת האלבומים לזכרו של גיל

לסיום הוזמנו בני המשפחה לבימה, שם יחד עם ראש העיר ויו"ר הדירקטוריון, העניקו להם אלבומים מפעילותו בעיר- למזכרת.

ואת ה"פינאלה" בדמות ביצוע ווקאלי מהמם של שיר אמריקאי ידוע, הביא ההרכב הקולי "מרמיטה" של הקונסרבטוריון למוסיקה.

אשתו סיגל נפרדת ממנו. צילום: חובב

-------------------------

מתוך הארוע, דברים שנשאו שמונה ממנהלי/ות המחלקות בחברה:

אבני הדרך

במסענו המשותף עם גיל בלטו אבני דרך שאפיינו אותו ואת עשייתו הרבה: 

נתינה

לגיל היה לב ענק. נתינה היתה חלק בלתי נפרד ממנו. הוא העניק לכל אחד ואחת מאתנו תשומת לב והקשבה ודלתו תמיד היתה פתוחה למנהלים ולעובדים. היה חשוב לו שנרגיש מוערכים. גיל תמיד דאג לרווחת העובדים ורצה שנחווה ערבי חברה מיוחדים והשתלמויות. את "יום המעשים הטובים" השנה החליט גיל לייחד לטובת ילדי העוטף ובשעה שברחבי הארץ ירו טילים גיל דאג להגיע לעובדינו שהיו במילואים עד רמת הגולן. כזה היה גיל בנתינתו.

אהבת הארץ

גיל אהב את הארץ והיה נראה שהכיר כמעט כל מקום בה. לאחרונה, בנסיעה לים המלח שם הענקנו משלוחי מנות למשפחות מפונים, וגיל כמובן שלא ויתר גם על עגלת קפה טובה בדרך אך בעיקר התעקש על טיול בזק מגבש לעין בוקק. את ישיבות הצוות נהג לחתום בהמלצות לסופש ולספר על איזה מקום עם פריחות מדהימות.

בהשתלמות החברה בדרום, בה גיל סיפר שראה כמה שבועות קודם לכן את דגל ישראל מונף - קרוע ותלוש, לקח את כולנו יחד לתלות מחדש דגל על ראש התורן.

יצירתיות

 גיל דחף אותנו תמיד אל הקצה ודרבן אותנו להגיע אליו עם כל חלום. היה לו רצון עז שנמציא את עצמנו, ותקווה שיחד נוכל לייצר דברים חדשים. תמיד היה קשוב לכל יוזמה או רעיון. לא פעם הגיע עם שיגעון מקורי חדש, לוח זמנים בלתי אפשרי, ולאחר סיעור מוחות מצאנו את עצמנו רוקמים ומגשימים עוד פרויקט. כמה חשוב היה לו שנפתח ונתפתח עבור עצמנו ועבור תושבי נס ציונה.

פרגון

 גיל תמיד ידע לומר מילה טובה. הוא לא אדם שהכביר במילים, אבל בשביל לפרגן הוא מצא אותן ובגדול. בהודעה, בישיבת צוות או בפגישה, או כמו בבוקר אחד בו הגענו לקריה וגיל שקיבל יום קודם שיחה מפרגנת במיוחד, העלה את תמונתה של שולי ממחלקת המנויים- רק כדי לומר 'תודה והערכה'. טקס עובד מצטיין היה מרגש אותו במיוחד, תעודות הוקרה ושיחות הערכה היו חלק מהאג'נדה הניהולית שלו והיה חשוב לו שנרגיש שרואים אותנו ואת העשייה שלנו.

אחדות

 כדי להגיע לעבודה משותפת צריך לחלוק, להקשיב, לשתף ולתת, וכדי להצליח בגדול צריך להתאחד ולעשות דברים ביחד. זה היה המוטו של גיל שדאג בראייתו לחבר ולאחד בין כל הגורמים, האמין בתמיכה אחד בשנייה, בסולידריות וגאוות יחידה. כל אלו איחדו אותנו והפכו אותנו למשפחה שהרגשנו עצמנו תחת ניהולו של גיל.

רגע מיוחד במינו היה בהרמת כוסית של ראש השנה לפני שנתיים, בה גיל במפתיע העלה את המנהלים לבמה להודות ולהוקיר.

חדשנות

גיל רצה לחדש. לשנות. לעדכן. החל משינויים טכנולוגיים להם חברה ותיקה כל כך היתה זקוקה. המשך בייעול מערכות, מעבר מפנקסים לעולם ממוחשב יותר ושיתופי והכול כדי להנגיש תרבות חדשנית לתושבי העיר.

מתחם הנינג'ה שפתחנו, קליטת מחלקת הספורט בחברה, אירוע הפופ אפ הבלתי נשכח, מתחם הדרייב-אין בימי הקורונה, מסכי לד בהיכל התרבות ועוד רבים.

מעל הכול הוביל גיל יצירת לוגו ומיתוג חדש לחברה שאיחדו את מרכזי הפעילות הפזורים בעיר.

כל אלה היו צעדים שהפך אותנו למעצמה - ה"חברה לתרבות ופנאי נס-ציונה".

 

הפרטים הקטנים

 גיל היה אדם של דיוק וירידה לפרטים. היה חשוב לו להיות מעורב בכל והוא היה איש של תהליכים. מהרגע שהתיישב על הכיסא לא נח ולאחר שלמד אותנו ואת המקום, החל בשיפוצים! שירותי היכל התרבות, שיפוץ הקרייה, חדרי השחקנים בהיכל, סטודיו ד', החלפת מרזבים ומה לא.. וכהרגלו, גיל היה נמצא בכל תכנית ויחד עם אנשי המקצוע בשטח, כדי שהכל שיראה בדיוק כמו שהיה רוצה.

צניעות

 כל מילה של שבח, הודייה ותפארת היו גורמים לגיל מבוכה. הכל אצלו תמיד נעשה בשקט ובצינעה. רחוק מהעין, רחוק מעדשת מצלמה, מבלי שיראו היה מגיע ראשון ויוצא אחרון. תמיד אהב להיות בצד, או מעורבב בקהל לחוש ולשמוע את המתרחש, תמיד בגובה העיניים, לתת מענה או רק להקשיב לרחשי הלב.

לגיל היה חשוב לחלוק איתנו את ההצלחה ושנדע שהוא גאה בנו. אם יש משהו שגיל הכי התגאה בו, זה היה במשפחתו ובילדיו, ואנחנו הרגשנו משפחתו השנייה. 

"אבני הדרך" הללו היו עבורנו ה"מסע" בדרכו של גיל.

גיל יקר, כל זאת ועוד המון מגיע לך. מסרבים להיפרד, אוהבים ומעריכים

מאוד. תודה על כל מה שלימדת אותנו.

 

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה