העובדות בפרשת המסמך של פלדשטיין ושולחיו מוכיחות: זו לא "הדלפה" אלא פגיעה חמורה בבטחון המדינה !
22.11.24 / 14:20
תתנתקו לרגע ממחול השדים ותנסו להבין לבד מה קרה שם. או לפחות מה נטען בכתב האישום ומדוע העבירות המתוארות בו כה חמורות.
נכון, פלדשטיין איננו מרגל שמסר ידיעות לאוייב ודינו אינו אמור להיות מאסר עולם. אך ניתוח פשוט מראה כי הוא עבריין מסוכן שאכן פגע ביודעין בבטחון המדינה בכמה דרכים, הפר חוקים שעונשם חמור ביותר ויכל לגרום/ גרם אף ל"שריפת" מקורות מידע, אובדן מידע בעתיד ולאובדן חיי אדם.
מה שנתניהו ושות' מסתירים מסלפים ומעוותים, זה שכלל לא מדובר בהדלפת תוכן המסמך, אלא במתן אפשרות לזיהוי המקור ו"שריפתו" ואולי גם סיכון חיים !
השאלה היחידה שכתב האישום לא עונה עליה, היא האם הוביל יוזמה מופרעת שלו, או היה שליח של אחרים ומיהם.
וזה הסיפור האמיתי, הסיפור שמוציא את נתניהו מדעתו, כאשר הלהבות מתחילות ללחך את שולי גלימתו...
תחילה לעובדות המפורטות בכתבי האישום ומי שרוצה להפריכן, מוזמן. אלא שבינתיים יש כתב אישום ואפילו עורכי הדין של החשודים מתראיינים ולא כופרים בעובדות, אלא בפרשנות ובמניעים.
אלי פלדשטיין קיבל יום אחד פניה מהנגד אותו הכיר בעבר וההוא שיתפו במידע כמוס ולכאורה מוסתר מעיני רוה"מ. מידע שלדעתו חייב רוה"מ לדעת. כבר באותו שלב פלדשטיין היה אמור להפנותו לגורמים מתאימים בלשכה, כי כמי שאין לו סיווג הולם, אסור היה עליו להיות שותף סוד. אך הוא זיהה הזדמנות להתקדם והמשיך במגעים.
נדלג על השאלות הקשורות במעורבות יועצי רוה"מ כמו אוריך בהתנעת המהלך, אך כתב האישום קובע כי פלדשטיין ניסה "למכור" בעצמו את המידע לכתב ערוץ 12, אך ההוא הגישו לצנזורה וזו פסלה את המידע. ואז, פלדשטיין לא אמר נואש, אלא ובידיעה ברורה כי הוא מפר את הוראות הצנזורה, הוא העביר את המידע לאינהורן, אשר העבירו לכתב ה"בילד". (ועל כך קיבל מחמאות מיונתן אוריך, הדובר של נתניהו / הליכוד - שכתב לו "הבוס מבסוט...")
והנה מערכה שלישית.
ב"בילד" חוששים שהמידע "מבושל" ודורשים הוכחות, מעבר לצילום מסמך מתורגם. ואז פלדשטיין פונה לנגד ומשכנעו שחובה להמציא אימות (כאילו רוה"מ או המזכ"צ שלו לא יכולים לבדוק מיד אמינות ולטפל בחומר, גם אם הגיע לידיהם בדרך עקלקלה.) ואכן, הנגד - שעוד אשוב אליו ולהתנהלותו - המציא את המסמך המקורי, אותו מיהר פלדשטיין להעביר כהוכחה לציר אינהורן - ה"בילד". ובהמשך אף הוציא הנגד מהמערכת 2 מסמכים נוספים, אשר מוזכרים בכתב האישום אך לא פורסמו, למרבה המזל.
במחלקת בטחון מידע בצה"ל מודאגים עתה מאוד מהפירסום, כי המסמך המקורי איננו תרגום מצולם, אלא המקור בערבית ובו כמה אינדיקציות שהחמאס עלול לזהות בהם את מקור המסמך. בצה"ל פונים לעזרת השב"כ אשר הוא אמור לחקור מעורבות גורמים אזרחיים. החקירה מעמיקה, מתגלה מה שמתגלה ומתחילה החגיגה...
עד כאן העובדות.
עתה נדלג על פרשנויות משפטיות, אשר לפיהן ברור כי נעברו פה עבירות חמורות לפי סעיפים 113 א ב' וג' (ראו בהמשך) ונעסוק רגע בהגיון הרגיל וננסה לברר מהי "פגיעה בבטחון המדינה".
ובכן, לא רק ריגול ומסירת ידיעות ישירות לאוייב הינן פגיעה בבטחון המדינה, ממש לא. גם רשלנות שמביאה לזליגת מידע חיוני הינה פגיעה בבטחון המדינה ועל אחת כמה וכמה פעולה מודעת, אשר מביאה לאפשרות לזיהוי מקורות בתוך מחנה האוייב. לסיכון חייהם וסיכון פעילותם כמקורות.
ועוד חומר למחשבה, בהיבט הרחב יותר:
אם אחת ממטרות המלחמה הינה השבת החטופים, הרי שכל פעולה הפוגעת באפשרות השבתם- הינה פעולה נגד בטחון המדינה וסיכול מטרת המלחמה. האם נותר עדיין ספק בלב מישהו שפלדשטיין, לבדו, או בעידוד אחרים, עשה כל שעשה כדי לחבל בעיסקת החטופים? וגם אם קיווה כי תושג בעתיד עיסקה טובה יותר, לדעתו, הרי שברגע שהממשלה וצה"ל מנהלים מו"מ בדרך מסויימת והוא מכשיל אותו, איך נקרא לזה? מעשה שובבות?..
עתה לשותף לפשע - ה נ ג ד
"הנגד", איש מילואים שתפקידו הינו אבטחת מידע ... הוא ולא אחר, מעל באמון ! ולא, הוא לא איש 8200 כפי שנטען בימין, להערכתי מסיבות שתואמות לאג'נדה מסויימת.
נציגיו המשפטיים, משפחתו, אנשי תקשורת ימנים וכל הרבנים והחכי"ם שיוצאים להגנתו, טוענים בפאתוס כי "הוא חש חובה להעביר את המידע לרוה"מ ישירות, כי חשש פן ייחסם המידע ע"י הדרגים מעליו, כמו שקרה לנגדת ו. הידועה. "
טענה זו הזויה בלשון המעטה ונסתרת בקלות.
א' הנגדת ו' פנתה חודשים ארוכים לכל העולם המודיעיני ואשתו ואפילו הציקה, אך לצערנו לא שמעו לה. ואתה המיתמם? למי פנית? הרי אתה לא ש.ג. ואתה יודע היטב שניתן לשלוח מייל פנימי צהל"י לכל הבכירים. שלח וראה אם ואיך יגיבו.
ב' נניח שהשתכנעת שכל המערכת מעליך לא תעשה דבר כי הם שבויים בקונספציה שאתה היחידי שמזהה את עוורונה... מדוע לא פנית למזכצ"יה של רוה"מ. גם שם כולם "שתולים" ?
ג' אתה עוסק באבטחת מידע ומכל אלו שהזכרנו, בחרת לפנות דווקא לאלי פלדשטיין, שרשמית איננו אפילו עובד במשרד רוה"מ. וכשפנית, האם בדקת את המינימום המתבקש, האם יש לו סיווג מתאים?..
ד' עזוב שלא בדקת גם את זה. ליקוי מאורות... לא העלית על דעתך שבצמוד לרוה"מ מסתובב וטס לכל מקום אדם נטול סיווג הולם. אחלה, השתכנעתי... וכמובן שלא העלית על דעתך שהמידע ידלוף מהאקווריום האטום כביכול.
ה' אבל בשם שמיים, החומר התפרסם ב"בילד" ואתה כבר מבין, לשיטתך, שפלדשטיין עבד עליך. ומה אתה עושה? לא מתוודה ומדווח הלאה. גם לא מתחבא באיזו פינה, אלא נענה לבקשתו להמציא אימותים ולשם כך גונב ומעביר לו מסמך מקור ובהמשך גונב עוד 2 מסמכים אחרים, לא קשורים לזה.
איך תסביר את כל זה? ואיך מסבירים את זה כל המקשקשים על "הדלפות"?
להערכתי, האיש נחשף למידע ואו אז "ראה את האור" וגיבש לעצמו תיאוריית קונספירציה לפיה רוה"מ לא יודע מזה וחייבים ליידעו.. ולשם כך הכל כשר. ולכן פנה אל פלדשטיין דווקא, כי ידע באיזה מעגלים הוא נמצא.
ותרשו לי להעריך כי כדי לשבור כך מעגל אמון, שנבנה שנים, אצל אדם חיובי בדרך כלל - נדרשת אמונה מאוד עמוקה בנרטיב כלשהו. מהו הנרטיב? אפשר רק לנחש לאילו תיאוריות זדון וקונספירציה הוא נחשף, עד שהאמין כי כל המערכת מנסה להכשיל את רוה"מ ולמדר אותו.. ולא צריך לנחש שהוא האמין שעיסקת חטופים בעת הזו תוך כדי הפסקת הלחימה, רעה לישראל ויש לסכלה.
ועדיין, הוא לא מואשם בפגיעה מכוונת בבטחון המדינה, להבדיל מפלדשטיין, למרות שבשלב השני, כשהעביר את מסמך המקור, אפילו ילד בן 8 היה מבין לאן המסמך יגיע. ואם תראו את נוסח הסעיף שבהמשך, תבינו כי אולי ניתן היה להאשימו גם בכך.
אני במקומו הייתי אומר לפרקליטות פשוט "תודה" .
שמחתי לעזור...
חוק העונשין הרלבנטי ל ע י ו נ כ ם :
113. (א) (בוטל).
(ב) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם.
(ג) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.
(תיקון מס' 65) תשס"ב-2001
(ד) (1) בסעיף זה, "ידיעה סודית" - ידיעה אשר ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים;
(תיקון מס' 65) תשס"ב-2001
(2) ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת;
(תיקון מס' 65) תשס"ב-2001
ידיעה סודית (תיקון מס' 65) תשס"ב-2001
113א. מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.