בן דרור ימיני קורא במאמר נוקב ב"ידיעות" לנתניהו: "צא מחיינו"!

הטור המלא בן דרור ימיני קורא במאמר נוקב ב"ידיעות" לנתניהו: "צא מחיינו"!:

בכל עניין שהוא דיבר עליו, ולדבר הוא יודע - הוא פשוט לא היה. אין אדם בישראל שדיבר יותר ממנו על איום הגרעין האיראני. וככל שהוא דיבר יותר - איראן רק הלכה והתחזקה. היא הייתה רחוקה מיכולת גרעינית בשנת 2009, כאשר החל את הכהונה הארוכה שלו כראש ממשלה. היא קרובה מאוד לגרעין היום, והיא גם שולטת בסוריה, בתימן, בלבנון ועד 7 באוקטובר, גם ברצועת עזה. אין אדם בישראל שדיבר יותר ממנו על איום הטרור ועל הצורך להיאבק בו (ואפילו פירסם על זה שני ספרים), ואין אדם שתחת שלטונו הפך הטרור לאיום הרציני ביותר על ישראל. אין אדם שהפחיד יותר ממנו את הישראלים מאיום הרקטות והטילים של חיזבאללה. ואין אדם שתחת שלטונו התעצם חיזבאללה יותר והפך ממטרד לא רציני למעצמת טילים. אין אדם שנחשב יותר ממנו בעל הבנה בזירה הבינלאומית בכלל והאמריקאית בפרט, ואין אדם שדירדר את מעמדה של ישראל בעולם בכלל ובארצות־הברית בפרט יותר ממנו. אין אדם שדיבר יותר ממנו על החוסן הלאומי, ואין מי שפגע בו יותר. נתניהו. תמיד חזק בדיבורים, תמיד האיש שלא היה במעשים. * * *

ישראל נמצאת היום בנקודות השפל הקשה ביותר בתולדותיה. ישות טרור קטנה ורצחנית הלכה וצמחה לה מעבר לגבול. לא היה שום צורך במודיעין מתוחכם ולא בשב"כ כדי לדעת שמדובר בישות דאעשית, ולא ב־8200 כדי לדעת שהמטרה שלה היא השמדת יהודים, ולא מכוני מחקר כדי להקשיב לראשיה אומרים שהם רוצים להשתלט לא רק על ישראל אלא גם על העולם כולו.

כל ההתעצמות האדירה, המפחידה, התחוללה תחת עיניו הפקוחות של נתניהו. הוא ידע. הוא לא רק אישר את העברת הכספים האדירה. הוא עודד אותה. ב־2015 הוא הצהיר: "כולם יודעים מי יעמוד מול חמאס ומי יתקפל מול חמאס".

היום, אכן, כולם יודעים. נתניהו לא רק התקפל מול חמאס. הוא חיזק אותו. "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס", אמר נתניהו ב־2019.

פעם אחר פעם הוא הצהיר, ודובריו הצהירו, שזה טוב לישראל. עכשיו הוא רוצה לשכתב את ההיסטוריה. הוא רוצה שנשכח. זה לא יעבוד. לא נשכח. הגידול החמאסי התפוצץ לנו בפנים עם הטבח הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל. וככל שזה תלוי בנתניהו - זו רק ההתחלה. רצועת עזה עלולה להפוך ללבנון של שנות ה־90. הבוץ הטובעני והקטלני מחכה לנו שם. סיום המלחמה? הצחקנו אותו.

מה עשית, נתניהו? לאן הובלת את ישראל? איך זה שאין בך מיליגרם של לקיחת אחריות? איך זה שיש לך את החוצפה "לתכנן" את היום שאחרי, כשאתה אבי הכישלון האדיר של היום שלפני? איך זה שבכל מקום שבו היינו זקוקים למנהיג - אתה לא היית. אם נותרה בך טיפה אחת, רק אחת, של אהבת ישראל, הדבר האחד והיחיד שאתה צריך לעשות הוא לפנות את הכיסא. משום שכל זמן שאתה שם - ישראל בבעיה.

הרבה מנהיגים דגולים, כולל וינסטון צ'רצ'יל וג'ון קנדי, צברו גם כישלונות. אבל תהום פעורה בינך לבינם. הם ידעו להסיק מסקנות. הם ידעו לקחת אחריות. הם ידעו לשנות כיוון. לא אתה. כל מה שאמרת שהוא מסוכן - הפך למסוכן הרבה יותר. אפשר לסלוח על כישלון קטן שאחריו מגיע תיקון. אי־אפשר לסלוח על כישלון קטן שאחריו בא כישלון גדול ובעקבותיו מגיע כישלון ענק.

* * * מר נתניהו, יצא לנו להיפגש פעמים אחדות. פגשתי אדם משכיל ומרשים. פה ושם כתבתי שאתה צודק. טענו שאני ביביסט. אבל ככל שעבר הזמן התברר שאתה האיש שלא היה. ניקח, למשל, נושא שבמשך שנים היה קרוב לליבי. רפורמה במערכת המשפט. כשאני הייתי בעד, ודיברנו על כך, אתה היית נגד. לפתע פתאום ביצעת תפנית מפחידה. במקום רפורמה, שעליה המליצו שוב ושוב פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' יואב דותן, פרופ' רות גביזון ז"ל, ועוד רבים אחרים - פרצת לחיי האומה הזאת עם הפיכה משטרית שגרמה לשבר העמוק ביותר בחברה הישראלית. ידעת שאתה פוגע בחוסן הלאומי. ידעת שאתה פוגע בביטחון. אבל לעזאזל המדינה. יריב לוין, סמוטריץ' ובן גביר חשובים הרבה יותר. כבר שנים שאתה בעצם לא יוזם שום דבר. כלום. אפס. אתה נגרר. תמיד נגרר. דיברת גבוהה־גבוהה נגד הסכמי אוסלו. אבל חתמת על שני הסכמי היישום החשובים ביותר של הסכמי אוסלו - הסכם חברון והסכם וואי.

כל שנות כהונתך לא יזמת ולו מהלך מדיני אחד. רק אחד. האירוע המדיני החשוב ביותר בתקופת כהונתך היה הסכמי אברהם. אבל לא אתה יזמת אותם. גם שם נגררת. אם זה היה תלוי בך - הם לא היו מגיעים לעולם. אנא, מר נתניהו, הצג לנו יוזמה אחת, רק אחת, שהיא שלך. אל תטרח. אנחנו יודעים שאין כזאת. גם היום, נוכח העימות עם חמאס, אין לך שמץ של חשיבה מקורית. אתה יודע להגיד רק מה לא. אף פעם לא מה כן. נכשלת ביום שלפני. אתה לא רוצה להגיע ליום שאחרי. ככל שזה תלוי בך - המלחמה הזאת לא תסתיים לעולם.

* * * כבר שני עשורים שאני מקדיש חלק ניכר מזמני למאבק בתעשיית השקרים האנטי־ציונית, שהיא אנטישמית. אבל השנה האחרונה הייתה שנת מפנה. מרגע שצירפת לממשלה שלך את בן גביר וסמוטריץ' - ההגנה על ישראל הפכה קשה עד בלתי אפשרית. אי־אפשר לבוא בטענות לצווחני "מהנהר עד הים פלסטין תהיה חופשית", כלומר מדינה אחת, כאשר אתה מנהיג קואליציה שמוותרת על מדינה יהודית לרעת מדינה אחת. אתה ידעת שזה יקרה. הרי אתה מבין משהו בתחום הזה. אבל איפה היית? היה שלב אחד בקריירה הפוליטית שלך, כשכיהנת כשר האוצר, שבו המדינה הייתה חשובה לך. אבל נתניהו ההוא נעלם. נתניהו של הכהונה שהחלה ב־2009 הוא נתניהו של רעש וצלצולים ואפס מעשים. לא מנהיג. מוּנהג. נתניהו שאם בכלל עשה משהו - עשה את ההפך מכל מה שהוא עצמו האמין בו. כך תקציבי העתק לחרדים, שהוא עצמו אמר שיביאו להתמוטטות כלכלית וחברתית. ונתניהו המונהג, הנגרר, מגדיל אותם עוד ועוד. זה רע למדינה. אבל לעזאזל המדינה.

מדינת ישראל זקוקה למנהיג. השעה קשה. האתגרים אדירים. אבל מי שהוביל את ישראל לרגע המר בתולדותיה, מי שמתעקש להעמיק את המשבר עם ארצות־הברית, מי שבמשך כל שנותיו בשלטון לא יזם שום מהלך אסטרטגי רציני שהועיל לישראל - לא יכול להנהיג היום את ישראל. די לנו עם הכישלונות. אין לנו כוח לעוד. אז אנא, למען השם, עשה מעשה למען עם ישראל, וצא מחיינו. זה הדבר היחיד שאתה צריך לעשות. הגיע הזמן שישראל תצא לדרך חדשה, עם תקווה חדשה.