ד"ש מקומם ועלוב מתועמלני הליכוד לגיבורי "החווה הסינית"

ד"ש מקומם ועלוב מתועמלני הליכוד לגיבורי "החווה הסינית"

גיבורי גדוד 890 בדרכם לחווה הסינית. מעניין כמה מהשורדים מביניהם משתתפים עתה במחאה נגד נתניהו !

ב19 וב20 לאוקטובר 1973 הייתי במפח"ט 401, ממוקמים ממערב למעבר המיתלה. סופחתי אליה ימים ספורים קודם לכן עם ארבעת חבריי לצוות זחל"ם הקשר, שנשלח כתגבור ממפקדת האוגדה ברפידים.. 

היו אלו ימים של התרוממות רוח מסויימת במפח"ט ובחפ"ק החטיבה עליה פיקד מי שהיה לימים לרמטכ"ל, דן שומרון ז"ל.

החטיבה כבר התאוששה, תוגברה והצטיידה, לאחר המכות שספגה בשלושת ימי הלחימה הראשונים ואף אחרי שני קרבות מוצלחים במיוחד. תחילה ב9 לחודש, כאשרבלמה מתקפה של הדיוויזיה ה-19 המצרית והשמידה כ-60 טנקי אויב. ובעיקר הקרב ב 14.10 בואדי מבעוק - שם יחד עם גדוד 202 של הצנחנים, חיסלה את האיום של פריצה מצרית לעבר שדות הנפט של ראס סודאר מדרום ו"עשתה למצרים בית ספר" כדברי הקצין שבישר זאת לנו, החיילים הפשוטים. ( גדוד 46 שלנו שסייע לגדוד 202 ולכוחות נוספים פגע אותו יום ב-60 כלי רק"מ מצריים ללא שספג שום אבדות ! )

כך שלמרות ההרוגים הלא מעטים והכלים הפגועים של הגדודים כבר בימים הראשונים, הרי שהסדירים בחטיבה, אלו עימם היינו כל העת, שידעו על הכתישה האיומה של החטיבה האחות, 14, בראשית המלחמה, חשו ברי מזל. בפרט כאשר רק לוח השנה, הוא שרם לכך שחט' 14 היתה בקו כשפרצה המלחמה ואילו מחליפתה הקבועה 401 נחה והתאמנה בביר תמדה.

ואז החלו  ב15.10 שלושת ימי התופת של קרבות החווה הסינית,אותן הובילה חטיבה 14, מתוגברת ומחוזקת, לצד הצנחנים ועוד כוחות. ואילו החטיבה שלנו , יחד עם חטיבה 164 והצנחנים מגדוד 202 אבטחו את מעברי המיתלה והגידי מפני כוחות הארמיה השלישית הרעננים, אך הם נמנעו למזלנו מלהתקדם מזרחה וכמעט לא היו תקריות אש של ממש, לפחות לפי זכרוני..

הפקודות היו להיערך לחציית התעלה, מיד אחרי אוגדה 143 ולאחר ששהציר יאובטח וגשר הגלילים יוצב במקומו, להבדיל מגשרי הדוברות שכבר פעלו.

ובינתיים רשתות הקשר משרות אוירת נכאים, כאשר מתחילה להשתקף בהן עוצמת הקרבות המתחוללים על הצירים לתעלה, מול הכוחות המצריים שהיו באזור ובעיקר ב"חווה הסינית".

ב18.10 הסתיים הקרב והציר כמעט ופונה לחלוטין וב19.10 החלה החטיבה לחצות את התעלה ולפתוח בדהירה כמעט ללא קרבות של ממש, עד הגעתה לנמל עדביה ליד העיר סואץ ב24.10

אך לעולם לא אשכח את מה שראו עינינו בשעות הרבות בהן המתנו, נענו, עצרנו ושוב נענו , בשיירות על הציר שעדיין ספג הרעשות ארטילריות אך בתדירות נמוכה, ככל שהכוחות שחצו לפנינו הרחיבו את מוטת הטיהור והשליטה בשטח.

אומר רק כך: הכלים הפגועים עדיין בערו בחלקם וחוליות איסוף ההרוגים טרם סיימו פעולתם ועבורנו, החיילים הצעירים תומכי הלחימה, גם אם זו לא היתה הפגישה הראשונה עם המלחמה והמוות, הרי היתה זו  העדות הדרמטית ביותר למחירה של מלחמה. 

חולפות 49 שנים מאותם ימים נוראים ותועמלני נתניהו שולחים את "הגנרלים מהחווה הסינית" לחווה פלסטינית..

והוא? כמובן לא יודע, לא שמע ולא ראה...

אז אם עוסקים במלחמת יוה"כ, הגיע העת להזכיר כי אתה לא עשית שום דבר בעל משמעות במלחמה זו. ולא באשמתך. חזרת מניו יורק באותו מטוס עם אהוד ברק. הוא שכבר היה אחרי הסבה לשריון נשלח לחזית והשתתף בקרבות החווה הסינית בראש גדוד 100 , שם חילץ אישית באופן נדיר לפחות 10 נפגעים על מדפי הטנק שלו.

ואתה? יחד עם עוד מטכליסטי"ם במיל נשלחתם לאבטח חניוני טנקים מול הקומנדו המצרי שחששו מפניו מאוד. מה לעשות ואחרי ששני מסוקים עמוסי לוחמי קומנדו הופלו, הם חדלו מלנסות לחדור לעומק סיני ואתם נשלחתם בחלקכם לצפון ושם , כנראה,  גם לא באו יכולותיכם לידי ביטוי. ולפחות מעולם לא פורסם שום איזכור ושום יומן לחימה בו אתה וחבריך לצוות מוזכרים כמשתתפים. 

וזאת למרות שבשעתו, בראיון עיתונאי ל"וואללה" כמדומני, סיפרת על "מבצע סודי" שפיקדת עליו... 

ראו קישור:

https://no666.wpcomstaging.com/2020/10/07/%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9f-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a4/

הערה:

הזיכרון איננו כפי שהיה אחרי 49 שנה וייתכן ולא דייקתי בפרטים, אך הטור לא נועד לעסוק בי או בחטיבה 14, אלא בחווה הסינית ומשמעותה עבורנו, בוגרי מלחמת יוה"כ.