האם תאגידי המים אכן יבוטלו? על היוזמה הגרועה לדעתי, של שר האנרגיה כהן

מטעמו של השר כהן נמסר:

כיום פועלים בישראל 56 תאגידי מים וביוב, אשר מאגדים את רוב הרשויות המקומיות, ו-24 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד שטרם התאגדו. התאגידים מעסיקים כיום 56 מנכ״לים, מאות דירקטורים, עשרות יושבי ראש דירקטוריונים ועשרות סמנכ״לים, ועל בסיס החוק הקיים כיום המספר אף צפוי לגדול. התיקון שייאפשר את ביטול התאגידים, יבטל את המשרות המיותרות ויחסוך כסף רב.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו, יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד תוך שמירה על משק כספי סגור. תזכיר חוק בעניין זה הופץ למשרדים הרלוונטיים טרם פרסום נוסח להערות הציבור.

המהלך צפוי לשים סוף להוצאות מנופחות ובזבוזי כספים הקיימים כיום בחלק מהתאגידים, ולהביא לחיסכון והתייעלות בהוצאות תפעול משק המים והביוב. כיום, תאגידי המים מחזיקים מערכות ניהוליות כפולות לאלה הקיימות כבר ברשויות המקומיות, ומאיישים תפקידים מיותרים, מה שמוביל לייקור תעריף המים לציבור.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן : "מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות.״
מטרת המהלך היא לייעל את משק המים והביוב. זאת, בין היתר, על ידי איגום משאבים, ובכלל זה שימוש במערכות הרשויות המקומיות, צמצום מבנה כוח האדם, ויצירת תיאום מיטבי בפעולות הרשות ומשק המים.
"

ה א מ נ ם  חיסכון ? 

עד כאן הטענות בעד, אך כאמור-  באוצר, ברשות המים ומרבית המומחים טוענים הפוך... שם אומרים כי מדובר בצעד פופוליסטי שנועד לקרוץ לראשי הרשויות ומצביעים על ההתייעלות הרבה שחלה במשק המים מאז הוקמו התאגידים. מעבר לכך משמעות הביטול תהיה הפסקת גביית מע"מ מה שיפגע בבסיס התקציב... 

ולהלן כמה הערות שלי, כמשקיף ותיק מהצד העוקב אחר הנושא שנים:

ברמת העיקרון, ההצעה נשמעת נכונה ומתבקשת, עד שיורדים לפרטים.... ולטעמי, מבינים את האבסורד שבה. במקום לכפות את צמצום מספר התאגידים פי שתיים לפחות ואיחוד ערים נוספות במסגרת כל אחד מהם ולהפסיק את הברדק שבו יש עד היום 24 ראשי ערים שפשוט מצפצפים על החוק ולא הקימו תאגידים, בא השר ומחליט כי לשפוך את המים עם התינוק.

וארחיב:

לרוב המשרות וכח האדם יזדקקו ממילא לאיוש מחלקות המים ברשויות ומכיוון שרוב התאגידים כוללים יותר מרשות אחת, הרי פיצולם מחדש יביא דווקא לתוספת תקנים ומשרות.. בדרג הביצועי מנהלי בכל רשות והחיסכון האמיתי בכח אדם יהיה רק במשרות בכירים. .ועוד לא נגענו בסיבוך של העברת כח האדם לרשויות ובאיזה מעמד ותנאים. 

לאחר הביטול  יצומצמו היקף העבודות ההנדסיות וכו' בכל רשות שתטפל רק בשטחה וממילא תתייקרנה העבודות יחסית למחיר הקיים ליחידת שטח, בשל צמצום ההיקף וזה חוק בסיסי בכלכלה. . גם שתפ"ים טכניים בין רשויות, נניח בהנחת קו מים או צינור ביוב משותף,  יהיו  מסובכים ותלויים בסדרי העדיפות התקציביים או הפוליטיים בכל רשות .

כנ"ל בנושא הגביה. אני בספק אם יעילות הגביה באמצעות מחלקות הגביה העירוניות תהיה זהה לזו שבתאגידים, בהם מוטרדים פחות מתקופות בחירות ולחצים פוליטיים.

ועוד נקודה אליה כלל לא התייחס השר.  בעת הקמת התאגידים הם רכשו את התשתיות תמורת סכומי עתק מן הרשויות המקומיות ש"חגגו" על ההכנסות (שכחלק מ"דמי השתיקה" לראשיהן, הם לא הוגבלו בשעתו באופן ניצולם - פשע בפני עצמו) .

לשם כך נטלו התאגידים הלוואות ארוכות טווח. לכאורה, הצעד המתבקש חוקית הינו רכישה חוזרת של התשתיות ע"י הרשויות שתיאלצנה לממן זאת, מאיזה כסף בדיוק?... ונניח שבונים על כך שהתאגידים לאחר שיפורקו, יחלקו את העודפים בין בעלי המניות, קרי העיריות, הרי לאחר תשלומי פיצויים לעובדים, פירעון הלוואות וחובות שוטפים וכו' - אין סיכוי שהעודפים יוכלו לממן את שווי התשתיות שרק עלה משמעותית במשך השנים. 

אבל, היי, מה חשוב הבעיות הכלכליות אם עשרות ראשי ערים יפרגנו לשר שמחזיר להם שליטה בעוד ג'ובים....

.