הפרזנטור !... יניב כהן אביעד מסכם את ה"שואו" המופלא של נתניהו אמש: אשף של מלים, פרזנטור מדופלם ומספר סיפורים בחסד עליון.

אשף של מלים, פרזנטור מדופלם ומספר סיפורים בחסד עליון. איך קובע ברדוגו? מסיבת העיתונאים הטובה ביותר. ואיך משלים אותו אראל סגל? כמה טוב שהוא ראש ממשלתנו. ככה זה כשמקיימים מסיבת עיתונאים פעם בחצי שנה. יש זמן להנדס את הארוע לעילא ולעילא, להיות נינוח, זחוח, משועשע ולשחק בעיתונאים, לא לפני שדואגים להציב שם 70% עיתונאי חצר וימניים. כמובן כדי להרגיש בבית. זה הרי הכרחי לביטחון העצמי. שלא יהיה עליהום חס ושלום.

נגמרו מזמן הימים של מוקד, והגעה לאולפן, ומסיבת עיתונאים שבועית. ומכאן ואילך אפשר לזרוק אמירות, לשלוף מספרים, לחבר בין נקודות, לנכס אירועים, מי כבר זוכר? מי כבר יבדוק? מזוודות דולרים? מנהרות? קטר מדינת אויב? כפכפים? טנדרים? מתיחות עם טראמפ? להכל יש תשובות נוצצות מזהב.

אושר עילאי לחיות במדינה כה בטוחה וחזקה שהחיים בה נפלאים ויפהפיים עם ראש הממשלה הטוב, החזק והמוסרי בעולם. למה בכלל להחליף אותו? סופסוף יש לנו תכלית ומשמעות, יש לנו גם אויבים בחוץ וגם מבית ואת כולם אנו מנצחים. מעולם לא היה פה טוב יותר. אין כמו עיתות מלחמה כדי לערבב את הפאתוס עם האתוס והשמתוס. זה מרומם רוח, זה מחזק את הזקפה הלאומית ורק שלא נגמור כי אז נתרוקן ונתכווץ ונרגיש רפויים ומרוקנים. ואל תדאגו הכל ייבדק מתישהו. לא עכשיו. גם העם יאמר את דברו. לא עכשיו. גם החטופים יחזרו. כולם. מבטיח. לא עכשיו. ויהיה לנו מלא כסף. לא עכשיו. וגם ננצח. לא עכשיו. עכשיו נלחמים. עוד ועוד ועוד. איזה כיף.

ותודו איזה מרענן זה שהמנהיג העליון גם זז עם מיקרופון נייד ולא רק עומד מאחורי הפודיום. איזה מבריק זה.