בריחת המוחות מישראל: חמישית מבוגרי מכון ויצמן עוזבים את ישראל לתקופה ממושכת.

כשמדברים על "בריחת מוחות", אנחנו בדרך כלל מדמיינים מהנדסי תוכנה בעמק הסיליקון. אבל דוח חדש הסוקר את מקבלי התארים בישראל בין השנים 1990 ל-2018 מגלה תמונה הרבה יותר מגוונת ומרתקת. נכון לשנת 2024, כמעט 55 אלף אקדמאים ישראלים (6.2%) שוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר.

המוזיקה והמספרים: מי הכי אוהב את חו"ל?
מסתבר שהכישרון הישראלי מבוקש מאוד על הבמות ובמעבדות. באופן מפתיע, דווקא בוגרי תואר ראשון במוזיקה מובילים את הרשימה עם רבע מהבוגרים (25.8%) שחיים בחו"ל. מיד אחריהם נמצאים בוגרי אנגלית (19.9%) ומתמטיקה (14.2%).

כשעולים בדרגות האקדמיות, מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) תופסים את ההובלה. הסיכוי של בעל דוקטורט במדעים לשהות בחו"ל גבוה פי 2.5 מבעלי תארים בתחומים אחרים, כאשר בראש ניצבים הדוקטורים למתמטיקה (25.4%) ומדעי המחשב (21.7%).

נתוני הלמ"ס חושפים תמונה מדאיגה - האחוז הגבוה ביותר של אקדמאים ישראלים השוהים שלוש שנים ויותר בחו"ל - בקרב בוגרי מכון ויצמן למדע (20.4%) והנמוך ביותר – בקרב בוגרי אוניברסיטת אריאל בשומרון (2.1%).

פערים, מגמות ושינויים
הנתונים מראים הבדלים מעניינים גם בין המוסדות והמגזרים:

האוניברסיטאות מובילות: בוגרי אוניברסיטאות נוטים לצאת לחו"ל (8.7%) הרבה יותר מבוגרי מכללות (5.6%) או מכללות לחינוך (2.2%).

גברים יותר מנשים. יהודים יותר מערבים. נוצרים יותר מיהודים

פער מגדרי ומגזרי: גברים יוצאים יותר מנשים (7.6% מול 5.2%), ויהודים יוצאים יותר מערבים. עם זאת, בדרגות התואר השלישי (דוקטורט), אחוז הערבים הנוצרים השוהים בחו"ל עוקף את היהודים (15.8% מול 11.3%).

הרופאים נשארים קרובים: למרות השמועות על עזיבה המונית, אחוז בוגרי התואר השני ברפואה השוהים בחו"ל יציב ועומד על כ-8.4%.

לאן נושבת הרוח?. לומדים בישראל ועוברים לחו"ל
בשנים האחרונות נרשמה ירידה מתונה באחוז העוזבים לטווח של עד 9 שנים, אך נכון לשנת 2024 המגמה מדאיגה מעט יותר: ישנה עלייה במספר היוצאים החדשים וירידה במספר הישראלים שבוחרים לחזור הביתה אחרי שהייה ממושכת.

נראה שהמוח הישראלי ממשיך להיות מוצר ייצוא מבוקש, בין אם זה למטרות מחקר, הופעות בקרנגי הול או פיתוח האלגוריתם הבא. השאלה שנותרת פתוחה היא איך גורמים לכל הטוב הזה למצוא את הדרך חזרה הביתה.