23 מיליארד שקלים: זהו שווי המזון שנזרק לפח בישראל בשנת 2022 !

$(function(){setImageBanner('2d13206f-5934-4f57-9c21-9584316bf85e','/dyncontent/2024/4/9/b5b9f9d8-a5a8-4906-aa60-6d67d84f5336.jpg',17348,'הופעות ליין עד 0707',525,78,false,48688,'Image','');})

על פי הדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 עומד על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-23.1 מיליארד שקל המהווים כ-37% מהיקף ייצור המזון בישראל. עוד לפי הדו"ח משק בית זורק בממוצע כ-14% מהמזון שרכש. האם יש איך לצמצם את התופעה?

קרדיט: אמיר יעקובי

הדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון מתפרסם זו השנה השמינית ע"י לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ולראשונה בשיתוף משרד הבריאות.

על פי אומדני הדו"ח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 עומד על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-23.1 מיליארד שקל המהווים כ-37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, 50% מהיקף המזון הוא בר הצלה כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל 1 מיליון טונות ובשווי של כ- 8.1 מיליארד שקל. עוד לפי הנתונים, 1.4 מיליון איש חיים באי- ביטחון תזונתי, קרי היעדר גישה סדירה למזון ראוי.

בעיית אי הביטחון התזונתי הינה בעיה הקיימת בשגרה במדינת ישראל אולם, היא צפויה להחמיר עקב מלחמת "חרבות ברזל" והשפעותיה הכלכליות.

השפעות המלחמה הביאו בין היתר לפגיעה משמעותית בענף החקלאות הישראלי תוך הגברת הסיכון לאובדן מזון ועליית מחירי תוצרת חקלאית, לצד חוסר בעבודה ואוכלוסיות שלמות שפונו מבתיהם.

יש לציין שכ-30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה. בעוטף עזה, המכונה "אסם התבואה של ישראל", נמצאים כ-20% מכלל שטחי החקלאות, באיזור קו העימות בצפון נמצאים כ-10% נוספים משטחי החקלאות בישראל.

כל אלה, מחמירים את בעיית אי הביטחון התזונתי ומכאן הצפי לגידול במספר הנזקקים למזון בכלל ובפרט למספר האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא.

קרדיט: אמיר יעקובי

לפי פרק מיוחד הנכלל בדו"ח ומסכם לראשונה את ההשלכות הבריאותיות של אובדן המזון בישראל העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2022 עומדת על 5.2 מיליארד שקל, אשר הינם כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. גידול בכמות האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא יביא בתורו לעלייה נוספת בהיקף הוצאות הבריאות בישראל.

מציאות זו של עלייה במספר האנשים שחווים אי ביטחון תזונתי, במקביל לגידול בהיקפי אובדן מזון בשגרה, מחדדת את הצורך בשימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות להתמודדות גם בתקופות של משברים.

לאובדן מזון יש גם עלות סביבתית גבוהה. על פי נתוני הדוח בשנת 2022 הושלכו בישראל לפח 2.6 מיליון טונות של מזון (לאורך כל שרשרת הערך מהחקלאי ועד לצרכני הקצה). העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת בכ-3.9 מיליארד שקל לשנה.

פסולת מזון מהווה כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל ואובדן מזון בישראל אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בישראל. צמצום אובדן המזון יאפשר לחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים, קרקע, יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר וכן יצמצם עלויות לטיפול בפסולת.

קרדיט: לקט ישראל

גידי כרוך מנכ"ל לקט ישראל: "הדו"ח השנתי השמיני של לקט ישראל ו-BDO  חושף לראשונה את ההשפעה הבריאותית של אובדן מזון על אוכלוסיות מוחלשות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי בתקציב המדינה בגובה של מיליארדי שקלים.

המשבר הנוכחי, שהינו הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל עד היום, מדגיש ביתר שאת את חשיבות הביטחון התזונתי העצמאי לכלל אזרחי המדינה ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט. היום יותר מתמיד, אין לנו את הפריבילגיה לאבד מזון טוב, איכותי, מזין ובריא.

מקבלי ההחלטות במדינה חייבים לגבש תוכניות ולתקצב בדחיפות תשתיות להצלת מזון שיאפשרו בשנים הבאות להציל ולחלק את כל עודפי המזון, ובכך גם לבסס את הביטחון התזונתי במדינת ישראל וגם לחסוך למעלה מ- 13 מיליארד שקל מתקציב המדינה בגין הוצאות בריאות, סביבה ורווחה. כשנעשה את זה, הרי שנעשה כמדינה, צעד גדול קדימה".

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "מניעת בזבוז מזון והצלתו תחזק את החוסן הישראלי בעתות שגרה וחירום. המשרד להגנת הסביבה פועל בימים אלו ביחד עם ארגון לקט ישראל להצלת מזון שבתקופת החירום מועבר לכוחות הביטחון, לאוכלוסיות מפונים ולנזקקים, ובכך גם נמנעים בזבוז משאבים והטמנת פסולת מיותרת".

קרדיט: לקט ישראל

רונית אנדוולט, ראש אגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות: "אי ביטחון תזונתי בישראל היא תופעה המתוארת בשכיחות הולכת ועולה בשנים האחרונות, ולצערינו אנו צופים שתהיה שכיחה אף יותר בשנת 2024. אי בטחון תזונתי מלווה לרוב בבחירות מזון זולות יותר, ולכן לרוב כוללות כמויות מועטות של קבוצות מזון חיוניות לתזונה בריאה: ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות. כתוצאה בכך, אי בטחון תזונתי מהווה גורם סיכון לפגיעות בריאותיות שונות הן במבוגרים ובמיוחד בילדים. השמנה ותחלואה נלווית נפוצות יותר בקרב אלו הסובלים מאי בטחון תזונתי, ואיתן פגיעה ביכולת ההשתכרות, ההצלחה האקדמית והמוביליות החברתית. כמו כן, הטיפול במחלות כמו סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלות לב וכדומה, כרוך בהוצאות כלכליות משמעותיות למערכת הבריאות. בדו"ח הנוכחי סיכמו את העלות המשוערת של הטיפול בתחלואה הנלווית לאי בטחון תזונתי למערכת הבריאות. הצלת מזון בריא ואספקתו לאוכלוסיות נזקקות יכולה להוות גורם מרכזי בצמצום התופעה ואף לצמצם את התחלואה הנילוות לה, ואת הוצאות מערכת הבריאות על הטיפול בה".

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדו"ח: "המלחמה מחדדת את החשיבות של בטחון תזונתי בשגרה ובחירום. בשנה האחרונה נזרק מזון בשווי 23.1 מיליארד שקל, הנזקים הבריאותיים כתוצאה מאי-בטחון תזונתי הגיעו ל-5.2 מיליארד שקל, וזאת בנוסף לנזק סביבתי של כמעט 4 מיליארד שקל. המלחמה מגדילה עלויות אלה כאשר גורמת לגידול באובדן תוצרת חקלאית במקביל לפגיעה בכח הקניה של מזון, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות, כתוצאה ממחירה הכלכלי של המלחמה.  מלחמת חרבות ברזל הביאה לפגיעה ב-30% משטחי החקלאות בישראל אשר נמצאים באיזורי הקו הראשון בצפון ובדרום. במסגרת מדיניות השיקום שלאחריה, יש לחזק את החוסן הכלכלי של החקלאות בישראל, להבטיח הקטנת היקף אובדן מזון בשגרה ובחירום, ולגבש מדיניות לאומית להצלת מזון. כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר תועלת משקית של 10.6 שקל, ולכן מהווה השקעה לאומית כחלק ממאמצי חיזוק הכלכלה לאחר המלחמה".

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה