יצאתי כמורה מלווה לטיול שנתי לשכבת יא׳ ב"בן גוריון" ושרדתי... מחוויותיה של צביה ויצמן

$(function(){})

שנתיים לא יצאו התלמידים לטיולים שנתיים !השבוע, בימים של שמש אחרי סערת ׳כרמל׳. בין הקורונה לאומיקרון. בין סגר חלקי למגבלות תו סגול או כחול 
הצליח צוות המורים של תיכון בן גוריון לחדש את מסורת הטיול השנתי לחטיבה העליונה.
סוף סוף שבה ההזדמנות לכבוש את הארץ דרך שביליה ולהכיר את החברים לכיתה המקבילה, או למגמה האחרת. ליצור חברויות, להפריח אהבות ישנות, ליצור חדשות וליצור תודעה.

מיומנה של צביה ויצמן, מורה מלווה בטיול שנתי שכבת יא׳.

פרטי
תלמידי יב' בהרי אילת
פרטי
אז השבועבימים של שמש אחרי סערת ׳כרמל׳בין הקורונה לאומיקרוןבין סגר חלקי למגבלות תו סגול או כחול הצליח צוות המורים המוביל של תיכון בן גוריון ובעידודה של מנהלת התיכון הבלתי נלאית, איריס דורון,-  לחדש את מסורת ״הטיול השנתי״ לחטיבה העליונה 
שכבת יודירדו ליומיים למצפה רמון בפיקודו של רוני פולט.
למסע בן 3 ימים יצאו תלמידי שכבת יב׳ בריכוזה של הדר הוד שכשמה היא הוד והדר מסע רגלי להרי אילת ולינה באוהל ענק ומשודרג בחניון יוטבתה
ושכבת יא׳ עלו צפונה כאמור, לארץ הגליל רווית הגשמים עם הרכזת גלות אטיה. כולם חזרו הביתה בשלום.
על החויה האישית שלי:
ברווח שבין הטיולים מפעם, כשגרוננו ניחר משירת ״הנהג שלנו חברמן״ ועד פליליסט זר שמשוגר מרמקולים קטנים וקולניים, אוזנים תיצלנה…
הנה רשמיי: פגשנו אלונים המון אלונים, אלוני העמק, אלוני התבור ואלוני מירון. (ואפילו שתינו רפה ב׳אלוני הצומת…׳). הרחנו צמחי תבלין למכביר, צילמנו סתווניות ובלוטים, ופירות רמוסים וחרגולים וסלמנדרות ועלוקות ופרות בלונדיניות.
כן כן. המדריך הסביר שאלו לא פרות מניבות חלב, אלו פרות שיועדו לתעשיית הבקר...
(לחשוב שחיות כל כך חינניות ושלוות הופכות לסטייקים על הצלחת...)
ראינו נופים והמון שמיים. מתווים מרהיבים גבעות ושבילים מתפתלים הרים ועמקים יערות ואלף צבעים של ירוק ואנשי טבע אוהבי הארץ. מי גשמים שנקוו באדמה וזרזיפים שאוכלים את האבן וחלוקי נחל שבקלות אפשר להחליק עליהם, ואיך המים משייפים את נקבוביות הסלע ויוצרים טרסות וגם בוץ הרבה בוץ.
זו ההזדמנות לכבוש את הארץ דרך שביליה ולהכיר את החברים לכיתה המקבילה או למגמה האחרת.
ליצור חברות, להפריח אהבות ישנות ליצור חדשות וליצור תודעה. לא היה ׳המסע לפולין׳ וחסר היה הגיבוש החברתי. כזכור, במשך שנתיים התקיימו מפגשים פרונטליים מועטים ולמידה מקוונת מוגבלת. וכל המגבלות והאיסורים שנלוו לחיינו מאז פקדה אותנו הקורונה.
פרטי
ובמבט לאחור:
היערכות לטיולי תלמידים הינה היערכות מורכבת. יש לה חוקים וכללים והיא מחושבת, כבדת משקל ואחריות. הפקה מפוארת. תיאום גדודי. יציאה עם אור ראשון. חזרה בקצה היום. אוטובוסים, מלווים, חלוקה מושכלת של תלמידים. יצירת תנאים לאינטראקציה חברתית. תכנון לוח זמנים ואתרים גמישות מחשבתית לשינויים של הרגע האחרון בשל תנאי השטח. והכי הכי לשמור על הילדים. על שלוותם ושלומם וללמד, דרך הלב ודרך הרגליים!
כשנתבקשתי להצטרף כמורה מלווה לטיול השנתי, שמחתי לנער מעלי את עשן הפקקים ולהתרחק מהמולת העיר. מחשבה נוגה הציפה אותי על יערות עד, חמוקי גבעות, הרים ונחלים. ומנוחה…
הנופים אכן מרהיבים. היציאה מהשגרה מבורכת ומפרה אבל עבודת המורה המלווה קשה, רצופה ומאתגרת. התלמידים כדרכם של צעירים - לא מתעייפים. להיפך, עלומים והתרגשויות חיבורים בין תלמידים מכיתה מקבילה, קנאות והתאהבויות נעורים, מוכפלים ומתעצמים. ואנו המלווים מגייסים את ׳שבע העיניים׳ הכתפיים הרחבות, היד התומכת והרגש הנדרש. ברקע בין רישרוש העלים בחורש צריך לגלות סיבולת למוסיקה קולנית מפליליסט צווחני. אורך רוח לאיחורים ולבקשות ואיפוק כשהם מאבדים סבלנותם לספירה חוזרת באוטובוס.
מורה צריך להיות ניחן בחוכמה של הלב, ביכולת חברתית ולזכור שבטיול שנתי עלינו לא להיות ״מורתיות״ מדי. לנסות לגשר על הפערים, לרצות להתעדכן בעולמם ולא להלאות ובכל זאת, לשמור על אוטוריטה.
אפשר ורצוי להתפרק קצת מחוץ לגבולות המסגרת הבית ספרית. לשבור דיסטנס שכבר מזמן הצטצמם, לזכור את השמות של כולם. לדעת מי רגיש לקמח או לבוטנים מי זקוק ליד מושטת. ולעודד חברות חדשה. לפרק פלונטר שנוצר, לגונן על מי שבצד…בצעידה בשבילים מצב הרוח משתנה. בהפסקה בין הסבר של מדריך לפלירטוט קצר אפשר בכל זאת לשמוע משק כנפי ציפור ממריאה ולהבחין בכיפה הלבנה על הר החרמון.
ואפשר לנסות לחבב מוסיקה עדכנית ואם אייל גולן קורא לך לגשת לחלון, תתאפקי. אל תעירי הערות מיותרות. הכרתי את ליידי גאגא, סבלימינל, ואן דיירקשיין ועומר אדם כשצרחו עד צמרות האלונים בעירבוביה, ממש סלט ישראלי. ושוב ׳שרים גיבוב לא רוצים לישון הלילה׳. ׳הלילה לא נישן׳. גרונם ניחר. מסיבת פיג׳מות ומסיבת אוזניות. ספירה באוטובוס וספירה אחרי ההפסקה. ׳לכו לישון׳ ו׳קומו כבר בא הבוקר׳... תורנויות מסדרון של מורים מותשים, לפי משמרות ברווח שבין חצות לשש בבוקר.
כדאי לזכור שעל פי רוב המורים עברו את גיל הנעורים…הם אוזן קשבת ולב חפץ ויד מושטת. לתת מענה ולקיים שיחה ולהתעדכן והכי הכי להיות חלק במאמץ הפיסי. צעידה בתוואי שטח אכזרי, בדומה לסיום ״מסע כומתה״. לרדת את הר מירון במסלול של מטיבי לכת אחרי שבוע גשום, שבילים בוציים וסלעים מחליקים לאורך קילומטרים רבים. ואחרי שינה טרופה ולילה קצר להחליק בקלילות ליום השני, לספירה לשמירה, לאחריות ולפקוח עוד ׳שבע עיניים׳ כפי שהבטחנו להורים, ולחצות את נחל כזיב מהכפר חורפיש ועד לאלקוש, רמת קושי גבוהה למטיבי לכת… עוד קילומטרים רבים בתנאי שטח קשים. לתת יד ולהטות אוזן לגייס את כל החושים לנצור שמות לחבב ולהבין להכין ולהסביר.
לסיכום קצת מספרים:
באפלווטש 30.000 צעדים. התכווציות. בוץ ובוץ..
36 שעות מחוץ לבית מתוכם 6 שעות שינה לא רצופה
2-4 מורות חולקות חדר אחד באכסניית נוער…
30 שעות עבודה מאומצת
ואין תגמול על שעות נוספות.
תודה למדריכי הסיור ולמורים המלווים.
$(function(){})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה