אתי דואניס יו"ר ויצו נס ציונה : ט"ו בשבט , חג הקיימות ומימושו בסניפי ויצ"ו

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('409d855a-b1ee-424b-a86e-d38016132388','/dyncontent/2024/2/12/948ddc3c-f724-413d-8e9b-6080143c4f1c.jpg',16853,'רא שהעטיר של כולנו לוגסי 300100',525,78,true,45868,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('409d855a-b1ee-424b-a86e-d38016132388','/dyncontent/2024/2/7/f0c3db31-dfa1-43ea-98ca-031c94482746.jpg',17469,'300100 בוקסר נבחרת ',525,78,true,45868,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('409d855a-b1ee-424b-a86e-d38016132388','/dyncontent/2024/2/22/0fd85c91-77d0-4bf6-86dc-66aee55c37b5.jpg',17348,'נורית גפן עד 1103 אייטם כתבה עליון מובייל מחשב ',525,78,true,45868,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('409d855a-b1ee-424b-a86e-d38016132388','/dyncontent/2023/9/10/b147fdb7-6518-43e3-9048-4eb4ab9e53ec.jpg',16940,'יגודה 300100',525,78,true,45868,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('409d855a-b1ee-424b-a86e-d38016132388','/dyncontent/2024/1/28/dcffa305-4aa8-4d18-b54f-ad6d14c2105d.jpg',17390,'אייטם כתבה מחשב ליכוד עד 29/02',525,78,true,45868,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('409d855a-b1ee-424b-a86e-d38016132388','/dyncontent/2024/2/7/1b4f540c-d465-47af-ac04-5833801877bb.jpg',17475,'נאור 300100 אייטם כתבה מחשב מובייל ',525,78,true,45868,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('409d855a-b1ee-424b-a86e-d38016132388','/dyncontent/2024/2/25/0f61ea2e-623e-446f-a83d-11d0d2caa579.gif',17532,'סוף שבוע נס ציונה ',525,78,true,45868,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('409d855a-b1ee-424b-a86e-d38016132388','/dyncontent/2024/1/28/70ad5d76-b61b-4776-86bc-6934afc292fe.jpg',17394,'300100 אייטם כתבה ליכוד ',525,78,true,45868,'Image','');},15]]);})

החג שהחל בימי חז"ל כמועד תחילת נתינת המעשרות לכהנים, הפך לחג נטיעות בראשית הציונות ובתקופה המודרנית נוסף אליו נושא הקיימות ואיכות הסביבה.

פרטי

הידעתם כי מנהג הנטיעות בט"ו בשבט החל בארץ ב-1890 בעקבות המורה והסופר זאב יעבץ [ היסטוריון שכתב את תולדות עם ישראל בעברית ] שיצא בראש תלמידיו מבית ספר בזיכרון יעקב לנטיעה חגיגית ובכך קבע אופי חדש למועד זה "חג נטיעת אילנות ". בעצם, נדבך נוסף לחג שקבעו חז"ל כראש השנה לאילנות . הסתדרות המורים וקק"ל אהבו את הרעיון וזה הפך לחלק מרכזי בחג. אחרי שנקבע המנהג היו שקישרו אותו לפסוק מהמקרא שנכתב מאות שנים קודם:" כי תבואו את הארץ ונטעתם כל עץ מאכל...".

מנהג הנטיעות כל כך השתרש שמעטים זוכרים את מקורו של החג הלקוח מהמשנה [ מסכת ראש השנה א' א'] כתאריך הקובע לגבי מצוות הקשורות בפירות, תרומות ומעשרות שניתנו לכהנים בבית המקדש. .

מהיכן נלקח מנהג אכילת פירות היבשים? הרעיון נולד אחרי גרוש ספרד. אנוסים שברחו לתורכיה ולהולנד ועברו זעזוע נורא התעודדו בעובדה שיש להם את ארץ ישראל שמחכה להם והנהיגו אכילה מפירות הארץ . ומדוע פירות יבשים? היו חייבים לייבשם כדי שייעמדו בתנאי הדרך. אם כך, לא רבנות קבעה את המנהג ובכל זאת הוא התפשט בכל העולם היהודי. הפרדוקס בן ימנו הוא, שאנו אוכלים בארץ פירות מיובשים אומנם, אך כאלה שמיובאים מתורכיה.  

בחרתי לכתוב טור על גלגולי החג של ט"ו בשבט גם לקראת החג שנחוג בימים אלה וגם כדי לכוון לעובדה שמנהגי החגים אינם תורה מסיני [ודאי לא חגים שאין מקורם בתורה] .

מסתבר שיש מנהגים שנכחדים ואחרים שתופסים את מקומם על פי רוח הזמן, ויש מנהגים שקיימים כבר מאות שנים ותקפים עד היום. 

מנהג הכפרות ביום כיפור באמצעות סיבוב תרנגול חי מעל הראש ,שהיה מקובל דורות רבים, כמעט ונעלם כי רוח הזמן מכתיבה חמלה על בעלי חיים, שלא כמו בדורות הקדומים. מנהג הפטישים ביום העצמאות נעלם והתחלף בחגיגות משפחתיות סביב מזבח הבשרים.

מה גורם למנהג אחד להכות שורשים ולמנהג אחר שיעלם מחיינו?

ראשית המנהג ישרוד אם הוא מתאים לתקופה ולזמן. לדוגמא החגים החקלאיים [פסח וסוכות ] נחגגים בהתאם לעונות השנה החקלאית והיא לא משתנה עם הזמן. אם נשים לב החגים החקלאיים [וגם אחרים] נחגגים בט"ו בחודש, אולי בשל העובדה שהירח מלא ואפשר חגיגות לאורו.

ט"ו בשבט, קבעו חז"ל [בית הילל], נחוג בט"ו בחודש שבט- מועד שמבחינת מזג האוויר מבשר את תחילתו של האביב, קישורו של החג לעונת השנה מגדיל את סיכוייו לשרוד. 

אבל, לדעתי, עיקרון נוסף חשוב להישרדותו של מנהג והוא מידת הערכיות שלו. לטעת עצים התאים לראשוני הציונים להתמודד עם כיבוש השממה והוא ערכי וראוי גם בימנו ולכן סיכוייו לשרוד טובים. מנהגים שאינם ערכיים סופם להיות זמניים, להתנוון ולהעלם מלוח החגים שלנו ואת מקומם עשויים לתפוס מנהגים ערכיים אחרים או בלתי ערכיים זמניים אחרים. 

האם היום ניתן להוסיף מנהגים לחגים ?

מבלי משים נוספים לחיינו הקהילתיים מנהגים הקשורים לחגים, כמו קשירת חג ט"ו בשבט לאיכות הסביבה, הקיימות וההגנה על הטבע. ככל שהמודעות לנושאים האלה הולכת ותופסת תאוצה היא מגדילה את סיכויי המנהג הזה לשרוד כל עוד לא נפתרו בעיות הפגיעה בטבע ובכדור הארץ. יוצא, איפוא שחג שהחל בימי חז"ל כמועד תחילת נתינת המעשרות לכהנים, הפך לחג נטיעות בראשית הציונות ובתקופה המודרנית נוסף אליו נושא הקיימות ואיכות הסביבה.

ועכשיו, במבט לאחור נמצאו פסוקים במקרא ובספרות חז"ל שיחזקו בדיעבד את נושא הקיימות :  יט כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:  כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.( דברים כ' 19)

בקהלת רבה ז, כ"ח : " כשברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן העדן. אמר לו:' ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי- בשבילך בראתי, תן דעתך, שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל- אין מי שיתקן אחריך'".

ניתן לטעון כי גם המקרא וגם חז"ל הכירו בערכי הטבע, אולם קישור לנושאים האלה לחג ט"ו בשבט נעשה לאחרונה תוך קבלת חיזוקים בדיעבד מהמקורות.  

"הקיימות" ושמירת הטבע הינה חלק מעקרונות המנחים של ויצו כארגון עולמי. הוא בא לידי ביטוי במיחזור בגדים הנמכרים בחנויות הביגודית  בכל סניפי ויצו בארץ, אך מאחר ואנו עוסקים בט"ו בשבט אמקד את דברי במיחזור הספרים.

לא רבים מודעים לעובדה כי בויצו מאגר ספרים יד שניה עשיר מאוד.

ישנם אנשים רבים שרוכשים ספרים בחנויות הספרים ואחרי קריאתם עומדים בביתם כאבן שאין לה הופכין ויש הנוהגים לשאול ספרים בספריות העירוניות בעיר.

להבדיל מרוכשי הספרים ומהספריות שרוכשות ספרים ומשאילות אותן לציבור, בויצו אנו ממחזרים ספרים שנתרמים על ידי אנשים שסיימו לקרא, שזאת דרגת קיימות הגבוהה ביותר. הציבור מוזמן לרכוש בסניף את הספרים במחיר סמלי, כך שאין בזבוז נייר ומשאבי היערות לא יורדים לטמיון. ראוי לציין כי הכסף שנגבה ממכירת ספרים אלו חוזר לשירות הקהילה בדרכים שונות.

בספרית ויצו נס ציונה ספרים לילדים בכל הגילאים וכן ספרים למבוגרים. הציבור מוזמן לבקר בסניף לרכישתם ובכך להרגיש שתרמתם לאיכות הסביבה, לקהילה וכמובן לעצמכם.

 

כתובתנו : רח' הרב בארי נס ציונה

כתובת מייל :

אתי דואניס יו"ר ויצו נס ציונה

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה