הוועדה לקידום מעמד הילד בנס ציונה התמקדה בישיבתה השבוע בנושא הבידוד החברתי – בעידן הדיגיטלי וימי קורונה.

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('d6227eb3-f1c2-44a0-88be-2547c1ae389d','/dyncontent/2024/7/7/6ac38f55-9efa-40d8-b71c-62a1f92cf06c.jpg',17973,'מנויים 300100 ',525,78,true,45868,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d6227eb3-f1c2-44a0-88be-2547c1ae389d','/dyncontent/2024/7/7/e7eacaab-a7f7-4fcb-be7d-e7ed0a443717.gif',18130,'מגזין חופש גדול שלנו 300100',525,78,true,45868,'Image','');},15]]);})


על הדיון בועדה מרחיבה היו"ר שלה,- חברת מ. העיר מאיה פז האומרת: בנס ציונה, לכולם יש מקום.
מסבירה: חשיבות הנושא היא עזרה ראשונה נפשית של ממש, מצילת חיים, וכמובן מרמת הפרט עוברת אף לרמת החברה, התא המשפחתי והאווירה השלטת בעיר כולה – לא טוב היות האדם לבדו, וצלקות הקורונה והעידן הדיגיטלי מייצרות תופעות קשות הפוגעות בכל שכבת גיל, בכל העולם.
בחירת הנושא הגיעה מחיבור ישיר לצרכי השטח. בעיר, בארץ, בעולם ההתבודדות והבידוד החברתי הינה תופעה מתרחבת ומתפתחת.

דוברות נ.צ

בוועדה השתתפו ראש העיר שמואל בוקסר, סגניתו הגב' סמדר אהרוני מוצפי, מנכ"ל העירייה דפנה קירו כהן, מנהלת אגף החינוך ריבה קליין, מנהלת מח' גני ילדים מיטל בן דור, מנהלת מת"ל חיה באלי, סגנית מנהלת אגף הנוער יעל כהן, יו"ר הנהגת ההורים בני בוחניק ונציגי הנהגה נוספים מבתי הספר בעיר, סיגל ונטור מקבוצת 'ים של חברים', דוברת העירייה הילה קרופסקי. 

מסכמת מאיה:

פרטי

אתגרי העידן הדיגיטלי מכנסים את כולנו – מבוגרים וילדים – למכשירים, אנו תלויים באמצעים דיגיטליים בתקשורת בינאישית, במשחק, במפגש חברתי.

בני זוג מדברים בוואטסאפ למרות ששניהם נמצאים תחת אותה קורת גג. בני נוער עולים ל'דיסקורד' (שרת שיתופי) לשחק ולשוחח יחד. המרחב הציבורי נזנח וכל אחד יושב בחדר שלו, עם המחשב האישי שלו, לבדו.

נוסף לאתגרי העידן הדיגיטלי, מתווספים גם אתגרי תקופת הקורונה – רמת חרדה גבוהה, חוסר וודאות, התמודדויות רגשיות מטלטלות, תקופות שמצטמצמות כמו עלייה לכיתה א', כניסה לחט"ב, בגרויות, גיוס – כל אלו שלבים משמעותיים שבמצב 'רגיל' היו מקבלים טקסים, חגיגות, ציוני דרך, חזרות, מהלכים חברתיים תואמים לאימפקט שלהם.

חזרנו לשגרה – אך 'הצלקות' נותרו.

דו"ח עמותת על"ם מספר על עלייה חדה בחרדה ודיכאון, ניסיונות פגיעה עצמית והפרעות אכילה.

עמותת ער"ן מספרת על עלייה חדה בפניות בקרב מתבגרים עד גיל 18, על רקע קשיים ביחסים בינאישיים, סימפטומים של חרדה ומשבר, מצוקה נפשית קשה. גם משרד הבריאות משתף בנתונים דומים.

תפריט רחב של אפשרויות – לכל שעה, לכל גיל, בכל אמצעי

פרטנו בוועדה לקידום מעמד הילד את מגוון האפשרויות הקיים, העומד לרשות כל הורה וילד תושב העיר.

בחינוך הבלתי פורמלי - יש לנו מחלקת נוער תוססת ומחוברת לצרכי השטח, והיא עמלה  24/7 לייצר פתרונות עדכניים ומתאימים לכל ילד ונער.

תנועות הנוער בעיר – סה"כ 7 תנועות, מאפשרות לכל ילד, בפריסה עירונית מלאה, להתחבר באווירה חברית, שהיא 100% באמצעות בני הנוער ולמען ילדי העיר, למגוון תנועות רחב.

מחלקת הנוער מאפשרת גם תיווך בין ילדכם לתנועת הנוער המבוקשת – כך שאם נדרשת רגישות לקושי ולאתגר, נחבר מדריך נער שילווה אותו באופן ממוקד לפעולות הראשונות, לקבוצה ולהווי.

תנועת הנוער 'איגי' קמה בעיר רק לפני שנתיים – והיא מקיימת באווירה מוגנת ומקצועית, קבוצת תמיכה וליווי לבני נוער להט"ב בעירנו.

תכנית 'החממה' פעילה גם במחלקת הנוער-  נבנו תכניות מיוחדות וחוברת שהיא תפריט מגוון לבני נוער שיש בהם תכונות יזמיות, ממשקים עם כישרונות מיוחדים, אפשרויות התפתחות ואף דריסת רגל ראשונה באקדמיה – תכנית מבוא באונ' בר אילן.

למעשה, לקחנו מודל קיים של קורס ה-DJ המוצלח לבני נוער – קורס של הכשרה מקצועית, בו בני הנוער מקבלים מקצוע של ממש, בו הם יכולים לפעול ולהרוויח ואף להיטמע בתכניות עירוניות. ואכן, קורס הDJ הצמיח לנו פה תקליטנים מוכשרים שכבר עובדים באירועים עירוניים. כולם יוצאים נשכרים – בני הנוער בתעסוקה והעסקה מצמיחה, והעיר בתמיכה הקהילתית בהתפתחות.  אתם מוזמנים להזמין אותם לאירועים שלכם – מסיבות כיתה, אפטר פארטי לסיום ביה"ס, מסיבות חג, הפנינג קהילתי ועוד.

את אותו המודל לקחנו והרחבנו – קורס צילום מגנטים, איפור וסטיילינג, וזהו מענה מעולה לבני הנוער היזמים של העידן הזה.

טיפוח מרכזים קהילתיים –  בנס ציונה התקיים עד היום מרכז קהילתי אחד – בשכונת יד אליעזר, אותו חיזקנו בהקמת חדר מוזיקה ללמידת נגינה מסובסדת, התרחבות המועדונצ'יק בשלוחה נוספת והמון פעילויות חברתיות קהילתיות.

נוסף לכך, התחלנו בתחילת השנה פיילוט בשכונת הוואלי, והיא נותנת מענה כזה נפלא שאנחנו מרחיבים ומוסיפים מרכז חדש בשכונת טוסקנה. זהו מרכז נוער קהילתי עדכני, מעוצב ומאובזר הכולל עמדות פלייסטיישן, שולחן ביליארד, שולחן הוקי, משחקי קופסה, פינות משחק, פינות זולה ועוד. כיף לראות איך המרכז הזה נותן מענה לכל שכבות האוכלוסייה בכל שעות היום – אנחנו רואים את הפוטנציאל האדיר ופועלים להרחיב ולממש אותו באופן מיטבי.

מרכז מת"ל -המרכז מחובר לצרכי השטח ומתעדכן כל הזמן. השנה הוא פתח מס' תכניות מתוך הבנה מעמיקה באתגרי התקופה – מרכז 'הורותא' פתח בסדרת הרצאות בבי"ס להורים על דחיה חברתית, אלימות בקרב ילדים, הפרעות אכילה, אלימות ברשת, התמודדות עם הומופוביה, הפרעות קשב, כלים לחופשות ועוד.

בנוסף, המרכז פתח השנה כ-18 קבוצות לקשרים חברתיים – רגשיים לילדים. המספר הזה הוא מספר שובר שיאים ומוכיח עד כמה הצורך קיים ויש דרישה ממשית.

מרכז מיכאל – חוגי מצוינות בתחומים מיוחדים כמו חקר בע"ח, זרעי מדע, חקר החלל – מפגשים בין ילדים מחוץ לכיתה שלהם, על בסיס תחביבים וידע משותף.

מרכזי הלמידה של תכנית חממ"ה – מיזם שהוא סיפור הצלחה. המיזם התחיל בשיא הקורונה והתרחב גם לשנת הלימודים הנוכחית. בעיר מתקיימים 4 בתי ספר בפריסה עירונית בהם מסייעים בני נוער בלימודים ושיעורי בית לתלמידי היסודי. אנחנו מכירים מידי פעם סיפורים מקסימים של קשרים בין תלמידים מחוץ לכיתות שלהם הודות למרכז, וכן קשרי 'אח גדול' עם בני הנוער המדריכים.

קבוצות התמיכה של השפ"ח – עיריית נס ציונה מעמידה לרשות בתי הספר תכנית תמיכה וכלים למענה חברתי רגשי, בניית תכנית, ליווי הצוותים החינוכיים והדרכה.

מיזם 'ים של חברים' – דווקא עכשיו, יותר מתמיד.

בחודשים האחרונים הכרתי את המיזם עקב סיפורי רשת קשים על חרמות ובידוד חברתי של ילדים.

בוודאי גם אתם נתקלתם, באישיות חדה ונוקבת של אישה המספרת סיפורים קשים ברכב שלה, במצלמת הטלפון שלה, לגולשים. שירי קניגסברג לוי היא היוזמת והמובילה של הקבוצה, והיא קוראת למודעות לתופעות הבידוד והחרם, להשלכות הקשות שלהם, מתוך כאב וחשש גדול לילד ולמשפחתו.

גם בנס ציונה קמה קבוצת וואטסאפ של 'ים של חברים' – הורים תומכים והורים המבקשים חיבורים חברתיים לילדיהם. הקבוצה יוזמת מפגשים לגילאים שונים ומבקשת להתרחב, להכיר ולהיטמע במגוון האפשרויות המקומיות.

מובילת הקבוצה הנס ציונית, סיגל וינטור, הגיעה לוועדה ושיתפה על מגוון הפעילויות שיזמו בעיר, על צרכי הקבוצה והאתגרים שהיא מתמודדת איתם לאורך זמן .

לאורך כל הוועדה ולאחר הצגת תפריט האפשרויות, התקיים קו אחד של דיון בין כל חברי הוועדה-

איך נגיע לילד / נער שמרגיש לבד?  

אין ספק שיש מגוון עצום של פתרונות, מגוונים, איכותיים, עדכניים, בפריסה עירונית מלאה לכל אזור, לכל צורך.

מצד שני, אין ספק ש'הקלינטים' – התושבים, מפספסים את פורטפוליו השירותים העצום העומד לרשותם.

בוועדה עלו רעיונות רבים לחיזוק החשיפה והממשקים בין בעלי התפקידים, למיקסום השימוש באפשרויות השונות. הנה כמה מהרעיונות היצירתיים שעלו בוועדה-

השקת פודקאסט ממוקד על שירות או רוחבי על מגוון אפשרויות לקהל יעד מסוים, העלאת שאלון צרכים לקבוצות ממוקדות לפי אזור / גיל / נושא ובעקבותיו השקת שירות ממוקד, פיתוח סדרת מפגשים עם אנשי מקצוע בין ההורים לעירייה, פיתוח תכנית בדגש תקשורת חברתית ואקלים חברתי בבתי הספר למניעה והסברה, חשיפה וחיזוק של הסיפורים האישיים הארציים והמקומיים בנושאי חרמות ובידוד חברתי, חיזוק הקשר בין תנועות הנוער לבתי הספר, היועצות, וועדי ההורים, תקשורת ישירה בין מחלקת הנוער וועדי ההורים לחיבור למענים השונים, פיתוח אתר שהוא 'תפריט' דיגיטלי לפי גילאים, למגוון האפשרויות העומדות לרשות תושבי העיר – ומחובר ואוסף את הממשקים השונים, אירוח וועדי ההורים במפגשי 'זרקור' שיתנו חשיפה מפורטת לשירות ממוקד, חיזוק והרחבת המרכזים הקהילתיים לכל העיר, בכל שכונה.

 ולסיכום:

אני רוצה לנצל את הבמה ולהודות לכל המשתתפים בוועדה – הגעתם בהמון מוטיבציה ועניין, לשמוע, לשוחח, להעלות רעיונות, לחבר ולחזק את קהילת נס ציונה, במוטיבציה והכרה מעמיקה באתגרי הבדידות והבידוד החברתי. תודה לכם על מעורבות אמיתית לשינוי מצמיח ושיח מפרה.  

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה