ורדית לוי בתובנות לפרשת השבוע, פרשת בשלח

$(function(){setImageBanner('94b56a93-07b1-4e29-9436-369bf2e4aa75','/dyncontent/2024/4/9/b5b9f9d8-a5a8-4906-aa60-6d67d84f5336.jpg',17348,'הופעות ליין עד 0707',525,78,false,45868,'Image','');})

פרשת בשלח מספרת לנו את סיפורו של עם עבדים שמשתחרר פיזית מהאנשים שרדו בו, אבל העבדות עדיין נמצאת בתוכו...

ויקיפדיה

ורדית לוי בתובנות לפרשת השבוע, פרשת בשלח

לאן שהפנתה את מבטה ראתה מחסומים. היו שם הר גבוה וים, תהום פעורה וקוצים, חיות רעות וקןר אימים, דרך ארוכה מלאת מכשולים. מה יהיה? חשבה ויאוש התגנב אל ליבה. אולי היה עדיף שאשאר שם, מאחור. הדרך ארוכה ולא ברור מתי ואיך אגיע אל סופה.
הזמן הדוחק אילץ אותה להתעורר משרעפיה ולאלתר פתרונות מעשיים שיצילו את חייה. פתאום גילתה כוחות שלא ידעה שקיימים והיא עברה מכשול אחר מכשול בלב הולם, בגוף מחורץ שריטות וקמטים, בנפש שהלכה וגבהה בתוכה. לימים, כשהביטה לאחור, הבינה מה עשתה לה הדרך ומה הוציאו ממנה המכשולים שנדמה שחיכו רק לה.

פרשת בשלח מספרת לנו את סיפורו של עם עבדים שמשתחרר פיזית מהאנשים שרדו בו, אבל העבדות עדיין נמצאת בתוכו. ים סוף לפניו, המצרים מאחוריו וכשאין לאן לברוח נאלץ העם לקפוץ למים תרתי משמע ולהתחיל ללכת. הניסים מוציאים מהעם מילות שירה, אבל אחרי התרוממות הרוח מתברר להם שהים והמצרים היו רק מכשול אחד מתוך רבים. בהמשך אין להם מים ואין לחם זמין ועמלק מצחצח חרבות מאחורי אחד העיקולים. בכל מקום שיגיעו אליו יריחו את הסוף המר, בכל פעם שיתקלו במכשול ישאלו בקול בשביל מה להם המסע האינסופי הזה ויתהו אם לא עדיף לחזור אחורה אל המוכר והידוע.

הפרשנים שואלים לשם מה לקח ה' את עמו בדרך ארוכה ומלאת אתגרים. הרי הוא, שהכה את מצרים בעשר מכות יכול היה להרים את עמו מעל הקרקע, להטיס אותם בשניות לארץ ישראל ולנקות עבורם את הארץ מהעמים שהיו בה.
אלא שהיה חשוב שיעברו דרך ארוכה ומאתגרת, יסירו מעל ליבם עוד ועוד סממני עבדות ויגלו בתוכם סימני גאולה שלא ידעו על קיומם. היה חשוב גם שיבינו שאפילו ברגעים הכי קשים הם לא לבד וה' מחכה להם עם נס גלוי או נס שמחופש לטבע כדי לעזור להם.

הרב יהושע וייצמן הגה את המשפט שרבים מאתנו מכירים: עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. הוא עשה זאת ככותרת לדברים חשובים שאמר הרב קוק זצ"ל. כולנו מבינים את המשפט וחווים על בשרנו את הדרך הארוכה ומלאת האתגרים שעמנו עובר בה. מה לא עברנו במהלך אלפי השנים מאז הפכנו לעם? עברנו גלויות מרות וגם כיום, על אדמת הארץ הטובה, יהודי יוצא מביתו ולא יודע אם הוא לא הבא בתור שייפגע מאבן, מבקבוק תבערה, סכין או קליע.
אבל אנחנו ממשיכים קדימה למרות הכל ובמרוצת הזמן גילינו בתוכנו כוחות נפש ואוצרות רוח שהגיעו מעמקי בורות הסבל.

ומה על הדרך הפרטית שלנו? איפה הסבלנות? איפה ההבנה שהדרך חשובה לא פחות מסופה? ומה על האמונה שהדרך המפותלת נבנתה במידה הנכונה למסע הנוכחי בחיינו ונועדה להביא אותנו לייעוד המיוחד לנו?

מביטה למעלה. מבקשת להנכיח בתוכי את הבורא ההולך איתי יד ביד ומשננת בלחש משפטי חיזוק מול כל אתגר. וברגעי שפל מזכירה לעצמי שכל אחד הוא עם ועולם שיצלח בטוב את מסלול חייו, כשיאמין שהוא יכול בעז"ה.

שבת שלום

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה