ורדית לוי בתובנות לפרשת השבוע - פרשת "ויצא"
02.12.22 / 08:37
העולם שלנו נברא במילים. לכל חלק בבריאה יש תדר משלו ואנרגיה משלו. המילים שלנו עלולות לפגוע בבריאות שלנו, המילים שלנו עשויות לרפא אותנו. מילה שלנו יכולה לזרוע פחד שימשוך לחיינו מציאות מאתגרת, מילה שלנו יכולה לטעת תקווה שתמשוך לחיינו מציאות נהדרת.
מילים. אנחנו מפריחים אותן לאוויר, לא תמיד במחשבה תחילה, ושוכחים שיש להן כוח לשנות מציאות לטובה או חלילה לרעה.
השבוע מישהי התבטאה באוזניי במילים "כפרה שלי" ו"חיים שלי" כשדיברה על מישהו שהיא אוהבת. שאלתי אותה אם היא רוצה שיהיה כפרה שלה והיא שללה זאת במהירות. שאלתי אם ברצונה שהוא יהיה כל החיים שלה והיא צחקה. ברור שהיא רוצה יותר !
מישהי אחרת סיפרה לי על קרובת משפחה שנפטרה לפני שנים. כשהבעל עמד ליד קבר אשתו הוא אמר בבכי של געגוע: עוד חודשיים אני מצטרף אלייך. וכך היה, כעבור חודשיים, למרות שהיה אדם בריא התמוטט ונקבר לידה.
ובכלל המילים שאנשים אומרים בלי לחשוב פעמיים: אני חולה, אני בדיכאון, יש לי אלצהיימר, ועוד ועוד, עלולות לברוא מציאות לא טובה.
פרשת ויצא מתחילה בבריחת יעקב לחרן מזעמו של אחיו עשיו. הפרשה מספרת על המפגש שלו עם המקום הקדוש בעולם, על פגישת רחל ליד הבאר, על האהבה אליה, התנאי לקבלה, הרמאות של לבן בליל החתונה ורמאויות נוספות, ויתורה של רחל, לידת 11 שבטים והחזרה הביתה, לארץ ישראל.
בפרשה מופיע פעמיים עניין הדיבור השלילי שיוצר מציאות:
כשרחל מבינה שהיא אינה נפקדת בילד היא פונה ליעקב בדרישה דרמטית:
"הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי". יעקב כועס עליה והפרשנים תוהים למה הוא מגיב בכעס, למה הוא לא מבין את הכאב שלה. האור החיים הקדוש מתייחס להצהרתה הקשה של רחל ואומר שיעקב כועס על כך שהוציאה מפיה משפט כל כך קשה שעלול להביא למותה.
בהמשך הפרשה, כשלבן רודף אחרי יעקב ודורש לקבל בחזרה את התרפים, כלי עבודה זרה שברשותו, יעקב תמה. ברור לו שאף אחד ממשפחתו לא גנב משהו מלבן והוא אינו יודע שרחל לקחה את התרפים. הוא אומר ללבן: "עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶ֘יךָ֘ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒".
אילו היה יודע שרחל מחזיקה בתרפים האם היה מתבטא כך?
שני משפטים לא קלים ומציאות אחת ברורה - רחל, האימא המיוחדת שכולנו מחוברים אליה, נפטרה צעירה.
העולם שלנו נברא במילים. לכל חלק בבריאה יש תדר משלו ואנרגיה משלו. המילים שלנו עלולות לפגוע בבריאות שלנו, המילים שלנו עשויות לרפא אותנו. מילה שלנו יכולה לזרוע פחד שימשוך לחיינו מציאות מאתגרת, מילה שלנו יכולה לטעת תקווה שתמשוך לחיינו מציאות נהדרת.
ולפי מדענים שעורכים ניסויים מילים שלנו בתדר מסוים עשויות לרפא חולים ולשנות לטובה פגמים בד.נ.א. האנושי.
היום אני בוחרת לחשוב פעמיים על מילים פחות נעימות שרוצות לצאת מעצמן, לבדוק איזו מציאות הן תיצורנה ולשתוק כשעדיף לשתוק.
ובוחרת לפתח בתוכי את זרימת המילים המרפאות שתעשינה טוב בעולם.
שבת שלום
