ורדית לוי בתובנות לפרשת השבוע- פרשת וירא

מה הייתם עושים אם מישהו היה לוחש באוזנכם שעיר יפה ומלאת כל טוב תיחרב בעוד שבוע? אם מישהו היה מספר לכם שאדם שמוכר לכם, ולא ממש לטובה, חולה וחייו בסכנה? או שידידה קרובה בצרות בגלל הסתבכות כלכלית? או... או... האם הייתם עושים משהו כדי לשנות או לרכך את ההתמודדות ששמעתם עליה או שהייתם מושכים בכתפיים באדישות?

פרשת וירא גדושה בסיפורים שעל כל אחד מהם אפשר לכתוב כמה פרקים בספר. אנחנו לומדים על ביקור המלאכים באוהל אברהם, ההבטחה לילד, ההחלטה להפוך את סדום, גירוש ישמעאל, עקידת יצחק ועוד.
הניגוד בין התנהלותו של אברהם מול הודעת ה' שיהפוך את סדום לבין התנהלותו בעקידת יצחק מעוררת תמיהה. אברהם מתפלל על אנשי סדום, למרות שהיו רעים ומלאים בחטאים, ואפילו מנהל דיון נוקב עם ה' על עצם הרעיון, אבל כשה' מבקש ממנו לעקוד את בנו אהובו הוא לא מנסה לשנות את רוע הגזרה ואפילו משכים בבוקר כדי לבצע את הציווי. חיפשתי תשובות לתמיהה הזו ומצאתי תשובה מספקת בדבריו של הרב שינפלד בהידברות.

אברהם אבינו לא היה צדיק מתבודד שחי בקצה העולם ומתעלה לטובת עצמו. היה לו חשוב לעשות טוב וחסד בעולם, לצרף כמה שיותר אנשים לחזון שלו. אילו היה חי בסדום לא היה נותן לרוע להתפשט והיה משדל אנשים לשנות מעשיהם. כשה' אומר "הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה" ומגלה לו שהוא מתכוון לשפוט את אנשי סדום מבין אברהם שיש לו חלון הזדמנויות צר לנסות את כוחו כדי להצילם, בתפילה ואפילו בהתנצחות. הוא לא יודע אם יצליח, אבל יודע שעליו להשתדל למען כל אדם.
לעומת זאת כשה' פונה אליו ומצווה "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" מבין אברהם שזו גזרה מדויקת. אין פה שום אפשרות לרכך אותה, לדחות את הביצוע, לבקש שהציווי ישתנה. ולכן, גם אם יש לו שאלות, הוא לא שואל אותן, לא מתפלל לשינוי הציווי ולא מתווכח.

בחיים בעידן הנוכחי, כשהתקשורת מביאה אלינו כל מה שקרה וקורה ולא מעט גם ממה שיקרה, אנחנו מוצפים בידע. יש ידיעות שמגיעות כגזרה שאין להרהר אחריה כמו מוות פתאומי של אדם אהוב, יש מצוות שלא תמיד מובנות לנו ואנחנו נדרשים לעשותן, אולם ידיעות רבות שמגיעות לאוזנינו ניתנות לשינוי. אנחנו תמיד יכולים להתפלל על אדם שחלה, לייעץ מהידע שלנו למי שנקלע למשבר נפשי, לתמוך בדרך שמתאימה לנו במי שנפל לקושי כלכלי ועוד. כשאנחנו נרתמים למען הזולת, גם אם איננו מכירים, גם אם לא מגיע לו לטעמנו, כשאנחנו פותחים את הלב כדי לסייע בכל דרך שאנחנו יכולים, במידה הנכונה לנו באותו זמן, ומשאירים את התוצאה לקב"ה, אנחנו מתקנים את מעשיהם של אנשי סדום וממשיכים את דרכו של אברהם אבינו בעולם.

מודה הבוקר על חיים בדור שבו יש יכולת עצומה לדעת יותר, לסייע יותר וגם להסתייע יותר, לפעמים בהקשת כמה מילים, מרחוק ובתוך שניות, ומייחלת לכך שנהיה שליחים טובים ברוח אברהם אבינו.

שבת שלום