ורדית לוי בתובנות לפרשת השבוע, פרשת "חיי שרה"

$(function(){})

אומרת:
שרה יקרה,
אלפי שנים אחרי לכתך לעולם שכולו טוב, ואני, אישה אחת מהשושלת היפה שהקמת בעמל, חושבת עלייך הבוקר ומתחברת אלייך, מודה על הזכות להיות אחת מהשושלת שלך.

ויקיפדיה

שרה יקרה,

אלפי שנים אחרי לכתך לעולם שכולו טוב, ואני, אישה אחת מהשושלת היפה שהקמת בעמל, חושבת עלייך הבוקר ומתחברת אלייך.
החיים שלך לא היו קלים.
שנות נדודים, שנות עקרות, ניסיונות שרדפו זה את זה.
ואז, כשכבר נראה היה שאת יכולה לנוח ולרוות נחת, הגיע ניסיון העקדה והשטן שרצה לצער אותך.
רגע אחד עוד היית ואחר כך עלית בסערה לשמיים, במקום לרקוד בחתונת בנך, ובלי לערסל נכד בחיקך.

ובכל זאת אי אפשר לומר שהיית אומללה חלילה.
זכית לחיים ארוכים ומלאים בעשייה טובה, זכית לרוח נבואה, ידעת שהכל מאתו יתברך והכל לטובה, ובביתך התקיימו שלוש ברכות: הענן שלא מש מהאוהל, ברכת הנר וברכת העיסה, ברכות שהנכיחו את ה' במרחב סביבך, והוכיחו שה' איתך בכל רגע.
וכשאברהם אבינו ספד לך בהתרגשות הוא דיבר בשבחך, ולפי המסורת מילותיו הן מילות "אשת חיל", שגברים יהודיים שרים גם היום לנשותיהם בלילות שבת.
את לא פה, אבל רוחך מרחפת מעל, ואת ממשיכה לחיות בתוכנו.
בנות רבות קרויות שרה, דמותך עומדת לנגד עינינו במצבים לא פשוטים בחיים, והמעט שכתוב עלייך במקרא מתעורר לחיים בלישת בצק נעים לכבוד אורח מזדמן, בהתלבטות מה נכון לעשות בענייני חינוך, בשמחה כשעקרה נוספת נפקדה, ברצון לאמץ צניעות שהיא מעבר להלכה היבשה.
את, שהיית ספונה באוהל,  הצלחת להשפיע מתוכו, בשקט, על הנשים בדורך, וחיברת אותן לבורא עולם.

$(function(){})

והנה אנחנו כאן.
בארץ שבה חיית.
מתמודדים עם לא מעט אתגרים מבית ומחוץ, אבל חיים ונושמים יהדות.
עולם התורה פורח, עולם החסד הולך ומתפתח, ויהודים רבים מתקרבים אל עצמם ואל בוראם, למרות ואולי אף בזכות אנשים שמנסים לכבות את אש היהדות האותנטית.
רוצה לספר לך שהשבוע הייתי במסיבת אמהות ובנות של בתי היקרה.
האירוע, ברוח דרכך שהייתה מתובלת תמיד במשהו טוב לגוף ולנשמה, נקרא "תטעמי - תביני".
מהרגע שהווייז הודיע בקול נשי מונוטוני שאני בשכונת הר נוף - נדרכתי.
שם השכונה זכור לי מהטבח הנורא שעשו בני עוולה במתפללי בית כנסת במהלך התייחדותם עם הקב"ה.
ואז הגעתי למיקום המדויק של האולם והלב החסיר פעימה.
הכינוס נקבע לאולם בית הכנסת הזה בתזמון מצמרר.
ישבנו קומה אחת מתחת למקום שוקק החיים שברגע אחד חולל.
זה קרה לפני שמונה שנים בדיוק. היום, לפי התאריך הלועזי, ומחר לפי התאריך העברי.
מקום שנגדעו בו חיים של יהודים כמו בפרעות הכי קשות ברחבי העולם, כשיהודים מעוטרי תפילין נרצחו באכזריות על יהדותם. (וממש השבוע ייחל יהודי איחולים מעין אלה שאיני רוצה לחזור עליהם, כאחד האנטישמים).
חורי הכדורים עדיין שם, זכר לחורבן; זכר לנס, כי האסון היה יכול להיות גדול בהרבה.
ושלט מספר את סיפור מותם של הקדושים.
ובית הכנסת חי ונושם ומספר על שמחות ועל שיעורי תורה.
ובנות טהורות מבט שלומדות ב"אוהל רבקה", התקבצו לפנינו, ערב הפרשה שמספרת על האוהל שלך שחזר לחיים ולסימנים שהיו בו כשרבקה הגיעה אליו.
וכשהן התחילו לשיר, מבקשות להתקרב עוד אל בוראן, מבקשות לחוש אותו בכל עת, זלגו הדמעות מעצמן וזולגות גם עכשיו.
החזון שלך ושל אברהם אישך עמד מול עיניי והתגלם בבנות המתוקות האלה, ממשיכות דרכך.
לא זכית לגדל בת משל עצמך, אבל כל אלה בנותייך.
ושאיפתן הכמוסה להקים בית שתהיה בו תורה ויהיה בו חסד ויהיו בו אורחים וצחוק ילדים שיגדלו בדיוק לאותם חיים מלאים בטוב.

פלא שהפרשה השבוע נקראת חיי שרה דווקא עם בשורת לכתך?
החיים שלך ממשיכים כבר מעל ל-3,600 שנה.
ובעוד כמה שעות תפרוש השבת את כנפיה השקופות על כולנו ובחברון, עיר האבות יתכנסו רבבות אנשים, וידברו בך, ויבקשו שזכויותייך הרבות יעמדו לנו, ויתפללו לגאולה.

מודה על הזכות להיות אחת מהשושלת שלך.

מקווה שאת רווה נחת מבנותייך.

שבת שלום

$(function(){})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה