ורדית לוי בתובנות על פרשת השבוע, פרשת "בוא"

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('31c29fa6-9dc1-4c87-8808-1901296a7979','/dyncontent/2024/6/2/bc11f7b9-0b86-4914-b34d-a46d7351d1a9.jpg',17973,'רב סגנונות קריית תרבות ',525,78,true,45868,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('31c29fa6-9dc1-4c87-8808-1901296a7979','/dyncontent/2024/4/9/b5b9f9d8-a5a8-4906-aa60-6d67d84f5336.jpg',17348,'הופעות ליין עד 0707',525,78,true,45868,'Image','');},15]]);})

היום, יום שחרור אושוויץ, הוא יום השואה הבינלאומי. העולם מציין את תחילת גאולתו מהנאציזם והסנכרון עם פרשת בוא מפליא ומרגש.

ויקיפדיה

שאגת מנועי המטוסים נשמעה היטב ברחבי המחנה. אנשים פתחו בתפילה חרישית שהטייסים ימטירו אש וגופרית על המקום הנורא ההוא ויחסלו אותו, גם במחיר חיי המתפללים. זה לא קרה. חלפו חודשים שנדמו כשנים עד שיום הגאולה הגיע, וכשהגיע לא היו שם הרבה אנשים לבשר להם על השחרור. הנאצים שהתקשו לוותר על טרפם ברחו זמן מה לפני בוא המשחררים ולקחו איתם את רוב האסירים ששרדו.

אלפי שנים לפני כן הגו המצרים את רעיון הפתרון הסופי. מוות לתינוקות, מחנות עבודה מפרכי גוף ונפש, גזרות שקשה להכיל. ואז הגיעו המכות, ולב פרעה, ההוגה והמתכנן, סירב לוותר על טרפו. בשלב מסוים, קצת לפני אור הגאולה, אומר פרעה למשה: "לֵ֣ךְ מֵֽעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אַל־תֹּ֨סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹֽתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת."
לכאורה היה זה הרגע המייאש ביותר. המשא ומתן נקלע לקשיים, ועם איום כזה איך יוכל משה להוציא את עם ישראל ממצרים?

דווקא אז, בשיא המתח, מגיע פסוק שנראה תלוש מהסיפור: "הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה."
מצוות קידוש החודש, המצווה הראשונה הכתובה בתורה, במקום הכי לא צפוי להכריז עליה. לכאורה.

המפרשים מסבירים שיש משמעות עמוקה גם למיקום המצווה, לזמן ולמקום שנאמרה.
בעל ה'נתיבות שלום' אומר שיש במצוה זו עניין סימלי גדול. המדרש אומר (בראשית רבה פ"ו, ג) שישראל מונים ללבנה השולטת ביום ובלילה, לעומת אומות העולם שמונים לחמה השולטת ביום בלבד. "וזוהי מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, שמבחינה מסוימת הרי זו המצווה הגדולה ביותר, שאפילו במחשכים כאשר לא נראה שום ניצוץ של אור גם אז מאמינים ישראל באמונה שלמה באהבת השם יתברך לעמו ישראל".

והספורנו מדבר על ההבדל המרכזי בין העבד לבן חורין- השליטה בזמן. עם ישראל מצווה דווקא לפני יציאת מצרים, במצוות קידוש החודש, כי זו ההכנה המנטאלית הטובה ביותר לעם עבדים לפני שיוצא לחירות. מתחילים לשלוט בזמן. וכך הוא מסביר גם את הדגש של המילה "לכם". אתם מתחילים לשלוט בזמן.

היום, יום שחרור אושוויץ, הוא יום השואה הבינלאומי. העולם מציין את תחילת גאולתו מהנאציזם והסנכרון עם פרשת בוא מפליא ומרגש.
יהודים רבים היו בזמן ההוא צל של עצמם. הרעב והצמא, עבודת הפרך וביטול הזהות, שבירת הגוף והנפש - כל אלה יכלו לגרום להם לאבד את צלם האנוש, לשקוע בחיים שאין בהם כלום מלבד חושך ארוך ומייאש.
ובכל זאת רבים מהם לא ויתרו על התקווה ועל המשמעות. רבים מהם הצליחו לראות אור בתוך החושך. רבים, ובהם סבתי המנוחה, התרוממו מעל הקשיים שחוו כשנהגו באצילות בחבריהם וכשנאחזו בכל בדל של תאריך עברי לקדש אותו, לחגוג אותו במעשה סמלי, תוך סיכון חייהם. המוות ריחף מעליהם אבל הם הצליחו לשמר את רוח החירות בתוכם במעשים קטנים מוסריים, בחמלה ובאנושיות שפיעמו בהם, ובתפילה לימים טובים יותר.

מצוות החודש הזה לכם שמדברת על התחדשות, על האור שבוקע שנייה אחרי החושך הגדול, הייתה בתוכם וליוותה אותם בזמנים הכי קשים שידעו.

77 שנים אחרי השחרור הסמלי עדיין יש לנו אויבים רבים ששואפים לחסל אותנו.
גם הלילה סיכנו חיילים את חייהם כדי לפגוע במחבלים חורשי מזימות במינימום פגיעה באנשים שחיים סביבם. גם הלילה תושבי עוטף עזה ואשקלון התעוררו כשרקטות נשלחו לפגוע בהם ושוב יש מי שמאיימים בגלוי על השמדת ישראל.
ובתוך כל זה מה שמאיים עלינו יותר מכל זה הפירוד בין חלקי העם, שיש מי שמזין אותו ודואג לפורר אותנו מבפנים.

באושוויץ לא היו בלוקים נפרדים לאנשי ימין ושמאל. גם לא לדתיים ולאלה שלא הגדירו עצמם כאלה. בתאי הגזים עמדו כולם יחד, גברים ונשים, אנשי רוח ואנשי מעשה, אמידים ועניים מרודים, אנשים שהתגאו ביהדותם ואלה שהתנצרו כמה דורות קודם לכן.
הנאצים הזכירו לנו כל הזמן שבעיניהם כולנו יהודים וכולנו ראויים לגורל אחד.
גם היום מזכירים לנו זאת האויבים שלנו, כי אולי בלי התזכורת הכואבת הזו אנחנו לא מצליחים להפנים שכולנו אחים.

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה