בנימין חן הלוי חוגג "בר מצווה" בכפר הנוער "נווה יהודה".

בנימין: "זה בית חם עם גישה חינוכית מיוחדת.  אנחנו בהחלט מהווים סיפור הצלחה ברמה הארצית, וזה הגיע אחרי עבודה מרובה עם שותפים רבים. החיבור שלנו לעירייה ולבוקסר הוא מדהים. יש לי המון ניסיון ומערכות יחסים מאוד טובות עם קברניטי החינוך בעיר. ומכאן שאני לוקח את ההשפעה הזו וממנף אותה למקסימום שיכול להיות למען ילדי הכפר."

הכפר, שנמצא ברחוב מרגולין פינת ויצמן, ביציאה הצפונית של העיר, קיים כבר 43 שנים והוא שם לו למטרה לעשות ככל שאפשר לעזור לילדי הכפר לצאת ממעגל החיים בו הם נתונים, להעניק להם בית חם ומענה לצרכיהם הבסיסיים על מנת שיגדלו בריאים בנפשם וישלימו את פערי הלימוד שלהם, כך שעתידם בחברה הישראלית ההישגית יהיה בר השגה והם יצליחו לתרום לחברה בעתיד, ולא להוות נטל.

הכפר מספק בית חם ואוהב הפועל במישורים החינוכי, הלימודי והטיפולי. תפיסת החינוך "במפעל  להכשרת ילדי ישראל" היא המודל החינוכי משפחתי אשר מהווה תחליף חלקי וזמני למשפחה הטבעית. מטרה זו מאפשרת לכל ילד וילדה לגדול בסביבה תומכת, אוהבת ומקדמת על מנת לאפשר להם למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם.

כפר הילדים פועל בגישה חינוכית ייחודית, המכונה המודל החינוכי משפחתי. על פי מודל זה מחולק הכפר למשפחתונים, כאשר כל משפחתון מנוהל ע"י זוג נשוי. הזוג, ילדיו הביולוגים וילדי המשפחתון מהווים משפחה אחת גדולה ומקיימים חיי משפחה מורחבת – המשפחתון מנהל אורח חיים זהה לזה של משפחה רגילה והילדים הולכים לבתי הספר בקהילה. החיים במשפחתון אינם מתיימרים לתפוס את מקום המשפחות הביולוגיות של הילדים, אלא מעודד את הקשר עם ההורים הטבעיים המהווים שותפים לשיטה החינוכית.

מתארחים בכפר: מימין נועם בנאי, עינת אושרי, מיקה אושרי, ליאל אלי, ג'ודי שלום ניר מוזס, בן זיני, בנימין חן הלוי, צילום יהודית מילוא 

חן הלוי מספר בהרחבה על הגישה שלו לגבי ניהול המקום, ההצלחה במיקרו ובמאקרו, ועל השאיפות לעתיד: "אנו אחת המסגרות החינוכיות הבודדות בישראל שלוקחות אחריות על ציר חינוכי גדול מגן ועד יב' ואף מעבר לכך, כולל בצבא ובאקדמיה. בשיא היו פה 110 ילדים, והיום יש לנו 70 ילדים. הילדים לומדים בבתי ספר בעיר, ככל תלמיד בעיר, כאשר הכפר עצמו מהווה בבית. יש לנו תפיסה חינוכית ייחודית שלוקחת זוג נשוי וילדיהם הביולוגים ומעבירה אותם תהליך קבלה. מביאה אותם לפה ונותנת להם דירה. צמוד לדירה, יש צהרון עם קבוצה הטרוגנית של בנים ובנות".

איך הכל התחיל?

"הגעתי לכפר בשנת 2009, כאשר היו בו 43 אחוזי בגרות, עם משברים מול הקהילה של העיר, מול הרשות, מול ההורים ואפילו מול הצוות. בעבודה מאוד רצינית, לא לבד, הצלחנו להרים את הכפר הזה למצב שבו הקהילה מחבקת אותנו, הרשות המקומית וראש העיר עוטפים אותנו. בשנה שעברה סיימנו עם 100 אחוז בגרות ו-100 אחוז גיוס משמעותי לצה"ל".

איך אתם עושים את זה?

"אנחנו מתחברים לתפיסה של העיר לגבי מכינות, גיוס איכות, ותפיסה איכותית לכל הילדים שלנו. ילדים מרקעים מורכבים ובתים מורכבים מגיעים אלינו, כמו יתומים, ילדים ללא הורה, וחלקם אף מבתים שכרגע זקוקים לתמיכה ולעזרה שלנו. הייחוד שלנו הוא שאנחנו מקבלים גם ילדים קטנים מכיתה א', בשילוב ובשיתוף של משרד הרווחה ולשכות הרווחה ברדיוס שלנו. אנחנו שייכים למנהל  לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. אנחנו מתמחים פה במשפחות מרובות ילדים, דואגים להם והם מסיימים בהצלחה רבה".

איך נראתה ההתחלה שלך פה?

"כשהגעתי לפה, היה פה מקום לא מתוחזק שנראה עלוב. הצוות היה פחות מסור, וברבות השנים עשינו פה מהפכה גדולה ומשמעותית, ואני גאה על כך שמערכות היחסים שלנו עם בתי הספר ועם כל הגורמים מסביב היא הדוקה ומבוססת אמון עבור ההצלחה של הילדים".

איך מגיעים לפה הילדים?

"הם מגיעים באמצעות פניות של עובדות סוציאליות שעובדות על פי חוק הנוער בלשכות השונות ברדיוס שלנו. אנחנו משתדלים לקחת ילדים מהסביבה שלנו, מהסיבות של נוחות של הורים וצוות. אנחנו עושים את תהליכי המיון ומקבלים אותם לפה. נכון לעכשיו יש פה שישה בתים ועוד אחד בשיפוץ. הממוצע הוא בין 2 ל-4 ילדים בחדר, תלוי בגודל של החדר. אנחנו משתדלים לשכן אותם לפי מין וגיל פחות או יותר עד כמה שניתן".

איך עובד הלו"ז בכפר?

"אחרי בית הספר, הילדים חוזרים לכפר לארוחת צהריים. יש שגרה יציבה ומבורכת של שעות שקט, שיושבים ומכינים שיעורים ואת יום המחר. לאחר מכן, יש פה מרכז למידה פעיל, טיפולים רגשיים לילדים, וכמובן מערכת חוגים ענפה, בתוך ומחוץ לכפר. בערב יש ארוחת ערב ופעילויות חברתיות, אם נשארים שבת, יש קבלת שבת והפעלות. אחת לשבועיים הילדים חוזרים הביתה. מי שחסר עורף הורי, נשאר בבית ולא יצא. אני באופן אישי עשיתי מרתון מסביב לכפר לכבודם בזמן הקורונה, כי היה חשוב שיהיה להם עם מי להיות".

מה הן ההצלחות הבולטות של הכפר?

"יש תלמידים אחים תאומים שסיימו תואר אקדמי בהנדסה, יש תלמידה שלא רציתי לקבל אותה בהתחלה, אך בסופו של דבר קיבלתי והיא עשתה את אחת הבגרויות היפות שזכורות לי, ואז סיימה י"ג-י"ד והיא בקורס יוקרתי בחיל הים. יש הרבה סיפורים נקודתיים, אך הנקודה היא שהמוטיבציה להצליח עלתה פה פלאים".

איפה הכפר עומד כרגע?

"אנחנו כרגע בצומת משמעותי, כי אנחנו מחוברים למשרד החינוך, ונכנסנו למכרז כדי לעבור למשרד הרווחה. אם נעבור את המכרז הזה, אז אנחנו נתנתק ממשרד החינוך, שזה אומר שכל הפרופיל של הילדים ישתנה לחלוטין, מחינוכי שיקומי, לטיפולי מובהק. זה אומר שפחות ילדים ילמדו בעיר ויצטרכו בתי ספר מותאמים להם, שכן מדובר בילדים עם צרכים מיוחדים ובעיות התנהגויות. בטוח שזה יכול לשנות את מערך היחסים עם העיר. כרגע הילדים לומדים בכיתות רגילות, ואם נעבור זה ייצור מעמסה די קשה".

רה"ע המנוח יוסי שבו באחד מביקוריו הרבים בכפר. (ארכיון)

הבנתי שיש לכם חיבור מיוחד לראש העיר?

"לראש העיר המנוח יוסי שבו היה קשר מעולה איתנו, הוא השתתף תמיד בארועים שלנו ונענה כמעט לכל פניה. אולם ראש העיר הנוכחי שמואל בוקסר  ואשתו חגית ממש עוטפים אותנו והקשר איתם הינו מזמן. הם היו משפחה מארחת לשני ילדים מהכפר במשך המון שנים. הבנות שלהם מחוברות לעניין. הם חגגו עכשיו 50 שנות נישואים והבנות שלהם הפתיעו אותם והם אספו כסף מכל החברים וכל הכסף נתרם לנווה יהודה. שיפצנו את כל הרחבה המרכזית ועשינו דשא חדש באדיבות משפחת בוקסר, שעוטפת את ילדי הכפר בצורה בלתי רגילה. גם אריאל אלמוג סגן ראש העיר נותן מכספו, כשרונו וקשריו למען הכפר. גם מ"מ ראש העיר, סמדר אהרוני שהיא שכנה שלנו וגרה בסמוך, מכירה ומלווה את הכפר כבר המון שנים ותמיד מאוד תמכה. עכשיו שהיא מחזיקה את תיק הרווחה, ברור שהיא מסייעת לנו המון".

מה השאיפות קדימה?

"השאיפות האישיות שלי הן להגיע לתפקיד חינוכי בכיר,  כדי להביא את הידע והניסיון שלי למיצוי נוסף"

---------------------------------

תזכורת מהארכיון:

תושבי נ"צ תרמו לכפר 330 אש"ח לפני כשנתיים במבצע גיוס המונים של "המפעל להכשרת ילדי ישראל"

 לפני כשנתיים ולראשונה מזה 76 שנות קיומה, יצאה רשת החינוך הוותיקה "המפעל להכשרת ילדי ישראל" להתרמה ועשתה זאת  בקמפיין גיוס המונים, למען כל מוסדותיה. וזאת על רקע המצב הכלכלי המחמיר, הגידול באוכלוסיה ובביקוש לשרותיה וגם כי בהיעדר ממשלה אין אפשרות להגדלת תקציביה.

כאן בנס ציונה הכל החל בערב רתימה שהתקיים  בבית הפנאי בהשתתפות ראש העיר שמואל בוקסר, סגניתו סמדר אהרוני וסגנו נאור ירושלמי, והמשכו ב 36 שעות של גיוס כספים אינטנסיבי, בסיומו נתברר כי התרומות ש"סומנו" ע"י התורמים עבור נוה יהודה הסתכמו ב330 אלף ₪ ! (מתוך 2.2 מליון לרשת כולה ).