"החיים הכפולים" של רס"ן לירון טביב. ביום קצינה מוערכת ובערב הכוריאוגרפית של גלגלי רנ"י

לירון טביב הינה קצינה מוערכת בחיל האויר ובתפקידה כרמ"ד שיקום בענף נפגעים, היא פוגשת כמעט מדי יום נכים שנפגעו בעת שרותם ועושה עבורם כל שביכולתה, כדי שישתקמו.

על פעילותה זו אף זכתה בת. הוקרה ממפקד חיל האויר (ראו בתמונה), אך טעיתם אם חשבתם שהמגע היומיומי עם הסבל והסיפורים הקשים מחד ועם כוח הרצון המדהים הנדרש מהמשתקמים, מאידך, - יגרום לה בשעות הפנאי להתרפק בשלווה על משפחתה וחיי פנאי נוחים..

להיפך, היא מקדישה חלק ניכר מזמנה החופשי, שעות ארוכות באימון הקבוע כל יום שישי ועוד ועוד, כולל ורק לדוגמה סופ"ש מלא באילת לאחרונה, לפעילותה עם ועבור הלהקה. תחילה כרוקדת מלווה ולימים, מזה כארבע שנים,לאחר שעברה קורס הדרכה אינטנסיבי, ככוריאוגרפית.

הכל החל עבורה עוד כילדה, במיפגש היומיומי כמעט עם סבה, שהיה קטוע רגליו וכמובן היה צמוד לכסא גלגלים. זה היה ה"טריגר" שגרם לה, לצד ההיכרות המשפחתית עם עולם המחול, ללכת לראות את הלהקה בהופעה. ואז פשוט נדבקה בחיידק... והחליטה להיות לרוקדת מלווה.

היא עשתה זאת שנים, לצד שרותה הצבאי, עת  התגייסה לפני 14 שנה למחזור הראשון של לוחמות נ"מ בשנת 98, יצאה לקצונה וביצעה  סידרת תפקידי הדרכה, ניהול, פיקוד וכוח אדם. כאשר במסגרת שירותה אף היתה ראש מדור חינוך ומפקדת הגדנ"ע של חיל האוויר גם יחד.

לימים בנתה זוגיות עם רעות ויחדיו הן מגדלות את גילי (2.5) ועמרי (4.5) בביתן שברחובות, כאשר בת הזוג והילדים יודעים היטב שכדבריה "הלהקה היא  המשפחה השניה שלי"

בארבע השנים האחרונות לירון היא ראש מדור שיקום בענף נפגעים. במסגרת תפקידה לירן מלווה נכים, פגועי שבי, חולים ופצועים בשגרת חייהם. התפקיד הוא מטלטל וסוחף למקומות הקשים של החיים, מחלות ואשפוזים, לצד מגע יומיומי קרוב עם משפחות הנפגעים.

״הכרתי את כל בתי החולים בארץ, ועם זאת זה התפקיד הכי משמעותי וחשוב שעשיתי״ היא אומרת.

בעוד כשנה היא עתידה להשתחרר ובכוונתה ללמוד  לת. ראשון במדעי החיים, להוציא ת. הוראה ולהיות מורה לביולוגיה. אבל, כפי שכבר ניחשתם- על ההדרכה בלהקה היא לא מתכוונת לוותר...

 לירון קיבלה על תרומתה לקהילה ותפקידה הצבאי תעודת הוקרה מהרמטכ"ל.

ואנו מצטרפים...

למעלה, הלהקה בהופעה. למטה- לירון (במרכז) כרוקדת מלווה.