המפגש המרגש בין דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו - ל"פצוע הקשה ביותר"

"אני כבר לא במדים, אבל אני מצדיע לך".

תא"ל (מיל') אבי בניהו נתקל היום בבית החולים בילינסון ברס"ן אהרון קרוב, שנפצע אנושות במבצע "עופרת יצוקה" לפני כמעט 18 שנה — וביקר אותו אז, עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי, כשהיה בין חיים למוות • הפעם נפגשו כשקרוב שוב במדים, ומלווה את פצועי צה"ל של היום

המפגש

מפגש מרגש במיוחד התרחש אתמול  (א') בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. תא"ל (מיל') אבי בניהו, שהיה דובר צה"ל במבצע "עופרת יצוקה", נתקל בקצין במדים — רס"ן אהרון קרוב. קרוב הזכיר לבניהו שהשניים כבר נפגשו באותו בית חולים בדיוק, בינואר 2009, כשהוא עצמו שכב בין חיים למוות לאחר שנפצע אנושות בקרב בעזה. בניהו, שביקר אותו אז יחד עם הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, תיעד את המפגש בסרטון שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו.

"זה אהרון קרוב, פגשתי אותו היום בבית החולים בילינסון, והוא הזכיר לי שנפגשנו בבילינסון כשהוא היה פצוע קשה ביותר, ב'עופרת יצוקה'", מספר בניהו בסרטון. קרוב זוכר היטב את הביקור ההוא: "אתה זוכר שבאת לפה עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי? אתה זוכר את הביקור הזה?" בניהו מודה: "אותו אני לא זוכר".

מהחופה אל הבית הממולכד

הסיפור של אהרון קרוב הוא אחד הסיפורים הקשים והמופלאים של צה"ל. ב-1 בינואר 2009, ערב הכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועת עזה במבצע "עופרת יצוקה", עמד קרוב, מפקד מחלקה בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, תחת החופה. למחרת בבוקר כבר הוקפץ לפקד על חייליו בלחימה. ב-13 בינואר, כשבועיים בלבד אחרי החתונה, נכנס בראש כוח לבית ממולכד בעזה. המטען התפוצץ סמוך אליו, וקרוב נפצע אנושות: יותר מ-300 רסיסים חדרו לגופו, רבים מהם לראשו. הוא פונה למרכז הרפואי בילינסון כשהרופאים מעריכים שנותרו לו שעות ספורות לחיים.

"כשהוא הגיע לבית החולים כולם היו פסימיים וחשבו שהשעות ספורות", סיפר אז פרופ' פייר זינגר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבילינסון. ד"ר סטיב ג'קסון, הנוירוכירורג שניתח אותו עם הגיעו, אמר למשפחה את האמת הקשה — ובניהו, שראה אותו באותם ימים, מסכם היום בסרטון את מה שראו עיניו: "הוא באמת היה, סליחה על הביטוי, מת".

"השעות ספורות" — והנס

אבל קרוב סירב למות. כעבור שלושה שבועות, ב-3 בפברואר 2009, הוא נפרד מרופאי בילינסון בדרך לשיקום ממושך בשיבא תל השומר — ואחד הרופאים, רס"ן במילואים בגולני, נפרד ממנו בהצדעה. בשיקום נאלץ ללמוד מחדש את הדברים הבסיסיים ביותר: ללכת, לדבר, לקרוא ולכתוב. פחות מחודשיים אחרי הפציעה הוא כבר שב לחטיבת הצנחנים לטקס סיום מסלול, קיבל את דרגת הסגן — והעניק במו ידיו את סיכת הלוחם לפקודיו, שחיבקו אותו והצדיעו לו. ב-2010 נולדה בתו הבכורה, ואביו, הרב זאב קרוב, תיעד את תקופת הפציעה והשיקום בספר "בלבב פנימה".

קרוב לא הסתפק בשיקום: ב-2013 רץ את מרתון ניו יורק, ב-2021 השתתף במרתון התנ"ך וב-2023 השלים חצי תחרות "איש ברזל" בישראל. במשך שנים הרצה בצה"ל ובציבור על כוח רצון, אמונה והתמודדות.

בחזרה למדים

אחרי מתקפת ה-7 באוקטובר היה קרוב שותף להקמת מיזם "ממשיכים בחיים" — יחידת מילואים של מערך הנפגעים בצה"ל, שבה פצועי עבר שהשתקמו מלווים באופן אישי את פצועי המלחמה הנוכחית. "הבנתי שהשיקום לא מסתיים בבית החולים, אלא ממשיך לכל אורך החיים", סיפר. בנובמבר 2023 הוענקה לו דרגת סרן, ובאפריל 2025 — 16 שנים אחרי שנפצע — הוא התגייס מחדש לצה"ל, לשירות קבע, כראש מדור ההשמה, הליווי והנגישות בענף הנפגעים. היום הוא משרת בדרגת רב-סרן, ומוביל את שילובם של פצועי צה"ל בשירות.

"המטרה שלנו ברורה: לאפשר לכל פצוע שמעוניין בכך לחזור ללבוש מדים, לתרום ולהפוך את הפציעה לשליחות", אמר קרוב עם גיוסו מחדש. "אני גאה שוב ללבוש מדים, להיות חלק ממערכת שבוחרת להפוך את הכאב לעשייה ואת השיקום לתקווה". ועל הליווי עצמו הוא אומר: "דווקא הפציעה שלי, זו ששינתה את חיי, נותנת לי משמעות אחרת עכשיו. אני יכול לעזור ולתת את כולי לפצועים אחרים, ובגלל זה הצבא צריך אותי. זה מרחיב את ליבי".

"סיפור של צה"ל"

אבי בניהו (66), תא"ל במילואים, שירת כדובר צה"ל בין 2007 ל-2011, לאחר שמונה לתפקיד על ידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי. לפני כן פיקד על גלי צה"ל ושימש יועץ התקשורת של שרי הביטחון יצחק רבין, שמעון פרס ויצחק מרדכי. הביקור המשותף שלו ושל אשכנזי אצל קרוב הפצוע ב-2009 היה אחד הביקורים הרבים שערכו אז אצל פצועי המבצע — ומי היה מאמין שכמעט 18 שנה מאוחר יותר השניים ייפגשו שוב, באותו בית חולים, כשקרוב עומד על רגליו, במדים, עם דרגת רב-סרן על הכתף.

בסוף הסרטון שואל בניהו את קרוב מה הוא עושה היום, וקרוב משיב שהוא עם כל הנכים במדינה בעקבות המלחמה: "אנחנו ממשיכים איתם קדימה. כל הזמן עוד למעלה, עוד למעלה, ובסוף אנחנו נהיה מדינה טובה ומושלמת". בניהו מסכם: "אהרון הצטרף לאגף הנפגעים והוא מלווה את הנכים ואת המערכת, בניסיון שלו איך להתגבר. הוא באמת היה, סליחה על הביטוי, מת. והנה הוא היום רב-סרן בצה"ל, משרת ונאמן. אני כבר לא במדים, אבל אני מצדיע לך. תודה רבה, ארץ ישראל היפה. תודה, אהרון".

ואנחנו מצטרפים להצדעה !!!!