השחיין המצטיין מנס ציונה סיים קורס חובלים - סגן יואב ויסלר

לאחרונה התקיים טקס סיום קורס חובלים 143 בבסיס חיל הים שבחיפה. הטקס נערך בנוכחות הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מפקד זרוע הים, האלוף דוד סער סלמה, קציני סגל הפיקוד הבכיר של זרוע הים, בני משפחה ומוזמנים נוספים.

בקורס חובלים 143 הוכשרו 38 צוערים וצוערות להיות קצינים ומפקדים בזרוע הים ועם סיום הקורס שובצו על כלי השייט השונים. בין המסיימים נמצא סגן יואב ויסלר, בן 21, המתגורר בנס ציונה ואת קורס החובלים סיים במגמת אלקטרוניקה ושובץ לספינת אח"י עוז.
הוא בוגר בית הספר היסודי "שקד" ותיכון "גולדה מאיר", שם למד והרחיב את המקצועות פיזיקה ומחשבים בהם מוצא עניין רב. בנוסף ליואב תחומי עניין ועיסוקים רבים נוספים - ספורט, קריאה, בילויים עם חברים, מוזיקה, ידע כללי וטיולים.
החיבור לעולם המים והים לא החל עם גיוסו לקורס החובלים – אלא הרבה לפני, וזו גם אחת מהסיבות שהובילה אותו לקורס.

סיום קורס החובלים זוהי לא הפעם הראשונה שיואב מביא גאווה לעיר! לפני גיוסו, יואב היה שחיין בנבחרת ישראל בשחייה במים פתוחים ובשנת 2015 לקח חלק יחד עם הנבחרת בתחרות עולמית לשחייה במים פתוחים בקפריסין, שם הנבחרת קבעה הישג בלתי רגיל כאשר זכתה במדליית זהב היסטורית וראשונה למדינת ישראל במשחה השליחים הקבוצתי 2.5 ק"מ.

נוסף על ההישג המרשים, יואב לקח חלק באליפות ישראל לנוער ובוגרים בשחייה לפני מספר שנים, שם זכה באחד מהמקצים במקום השלישי.
ההישגים, ההשתתפות וכמובן האהבה הגדולה לשחייה הובילו את יואב לבחור בקורס חובלים, אך לא רק. הוריו שירתו בתפקידים משמעותיים גם הם – אביו היה קצין מודיעין, אמו שירתה כמדריכת חי"ר, דודו שירת בחיל האויר, סא"ל במיל' וסבו ז"ל, היה מפקד מחלקה בחיל השריון, נהרג במלחמת ששת הימים וזכה בעיטור גבורה.
הסיפורים והחוויות ששמע ממשפחתו גרמו אצל יואב לחיזוק הרצון לשרת בתפקיד משמעותי בעל אחריות גדולה.
החוויה בקורס הייתה משמעותית וחוויתית מאוד עבור יואב. "יש עזרה הדדית וכולם חברים, אנחנו לגמרי משפחה". הוא משתף. במהלך ההכשרה אף זכה לקחת חלק במספר מבצעים שהיוו עבורו חוויה חשובה ומלמדת. יואב מתאר עבורינו את חוויתו בקורס החובלים לפני ובמהלכו, מנקודת מבטו:
"גדלתי והתחנכתי בנס ציונה. לצד הלימודים, הייתי שחיין מקצועי. התחלתי לשחות בסקציה נס ציונה ובהמשך עברתי למכבי ראשון לציון ולנבחרת ישראל, שם, עם השנים השתתפתי וזכיתי בתחרויות ואליפויות ארציות ובינלאומיות בארץ ובחו"ל, בבריכות ובמים פתוחים.
גדלתי במשפחה שמאמינה בחשיבותו של השירות הצבאי והיה לי ברור שאני רוצה לתרום למדינה ולשרת שירות חוויתי שאפיק ממנו כמה שיותר ולשם כיוונתי.
לכן, כאשר ניתנה לי האפשרות להתגייס כשחיין מצטיין ולהמשיך לפתח קריירת שחייה מקצועית, בחרתי לוותר.
קשה להגיד שחובלים היה חלום חיי. מצד שני, ידעתי שאני רוצה שירות משמעותי ולכן כאשר קיבלתי זימון למיונים לקורס החובלים ניגשתי בהתרגשות והתקדמתי בשלבים השונים. עם סיום תהליך המיונים והגיבוש, קיבלתי תאריך גיוס לאוקטובר 2018. אני זוכר שהתרגשתי מאוד, אבל אז נודע לי על דחיית הגיוס בחצי שנה. התאכזבתי, כי כבר חיכיתי ורציתי להתחיל את השירות, אך בחרתי לנצל את הזמן. מאז ומתמיד היה לי חלום לטוס לטרק באוורסט, שיתפתי את ההורים ששמחו ושיתפו פעולה עם הרעיון, וכבר חודש לאחר מכן צעדנו במעלה ההימלאיה במסע מטורף, "אחד על אחד" לפסגות הגבוהות בעולם. זה היה לגמרי חלום שהתגשם ואת תקופת המלש"ביות ניצלתי עד תום בעבודה וטיולים בארץ ובחול.
קורס החובלים בוחן יכולת מקצועית ופיקודית, חוסן מנטלי, מנהיגות, תפקוד בסביבה דינאמית והרבה חוסר וודאות. הקשר עם הבית והחברים הינו מועט, במיוחד בשנה הראשונה. "האינטימיות" עם הטלפון מוגבלת וכמובן שההורים נדרשים לסבלנות ואורך רוח כאשר לא שומעים ולא יודעים מה העניינים, לפעמים מספר שבועות רצופים. בשלבים מאוחרים של הקורס המצב משתפר אך אי הוודאות ממשיכה.
האתגרים והסיטואציות איתם אתה נדרש להתמודד, אינם רגילים ולא דומים לשום דבר שחלמתי להתנסות בו לפני כן. למדתי הרבה על עצמי ועל מה שאני מסוגל. למדתי טכנולוגיות, למדתי להתמודד, להפעיל שיקול דעת, לפקד על אנשים בסיטואציות מורכבות. התחשלתי והתבגרתי.
פיקוד בלב ים הינו שונה במובנים רבים. לכן מכינים אותנו למצבים מתפתחים ומחשבה פתוחה. מכינים אותנו אל הלא נודע. לפעמים משהו משתבש, המשימה צריכה להימשך, צריך למצוא פתרונות.
אני מחכה להגיע לספינה, לפגוש את האנשים ולהתחיל את התפקיד, הקורס לא היה קל, אבל בסוף זה שווה כל רגע"