חבורה עם אופק: ספר הילדים שכתבה רונית בכר כמפעל הנצחה לבנה רס"ן אופק בכר ז"ל
30.01.26 / 09:13
ספר ילדים חדש שכתבה רונית בכר, אשת חינוך ואם שכולה מנס ציונה, מנציח את דמותו וליבו הרחב של בנה, רס"ן אופק בכר ז"ל, שנפל במלחמת חרבות ברזל. הספר מבוסס על אפיזודות מילדותו ומעביר מסר של חמלה, חברות ואהבת הזולת.
בשבוע שעבר אף נפגשה רונית עם הנשיא, העניקה לו את הספר וקיבלה מחמאות.
חבורה עם אופק: ספר הילדים שכתבה רונית בכר כמפעל הנצחה לבנה רס"ן אופק בכר ז"ל
יללות גורי חתולים נטושים בחצר ביתו של אופק הצעיר פורטות על רגישותו ועל אהבתו לבעלי חיים. מתוך נחישות ומסירות רבה הוא מחליט לאמצם, גם כשהדבר כרוך בקשיים ואתגרים לא פשוטים. אופק מתמודד עם האחריות, מגלה סבלנות והתמדה, ומוכיח כי אהבה אמיתית יכולה לגשר על כל פער.
כך נולד הסיפור העומד בלב ספר הילדים החדש "חבורה עם אופק", ספר מרגש ומעורר השראה, המעביר מסר עמוק של אהבה, אחווה ונתינה. דרך דמותו של אופק, המוּנעת מדאגה לזולת ומרגישות אנושית, לומדים הקוראים הצעירים מהי חמלה, מהי מסירות, ומה כוחה של חברות כנה ואמיתית. הספר מדגיש את החיבור בין בני אדם לבעלי חיים, ומעודד קירוב לבבות בין שונים בחברה.
מאחורי הסיפור עומדת רונית בכר, אמו של אופק, אשת חינוך ותושבת נס ציונה, שזהו ספרה הראשון. הספר מבוסס על אפיזודות אמיתיות מילדותו של בנה, רס"ן אופק בכר ז"ל, ומבקש להנציח לא רק את זכרו, אלא גם את ערכיו ואת ליבו הרחב, שליווה אותו לכל אורך חייו.
עם השנים הפך אופק ממד ילד רגיש ואוהב בעלי חיים למפקד אמיץ ביחידה מובחרת. ליבו הענקי היה נתון למשפחתו, לחבריו, לפקודיו ולמפקדיו, והוא נודע כמפקד נערץ ואהוב. אופק נפל בקרב גבורה בלבנון, כשהוביל את חייליו בלחימה, ואיבד את חייו תוך מילוי תפקידו.
רס"ן אופק בכר ז"ל, מפקד פלוגה ביחידת אגוז ובסיירת גולני, נפל בקרב הרואי בדרום לבנון ב־16.10.2024, במהלך היתקלות עם מחבלי חיזבאללה, בה נהרגו ארבעה לוחמים נוספים מסיירת גולני. הוא היה בן 24 במותו.
כשנתיים לאחר נפילתו, הוציאה אימו רונית את הספר לאור, בהוצאת ספרי ניב. הספר יצא בחנוכה ומוקדש לזכרו ולהנצחתו של אופק, בן נס ציונה, בוגר תיכון "גולדה מאיר", בנם האהוב של רונית ויהודה, ואח לשגיא ולאופיר.
דרך סיפור לילדים, מצליחה רונית בכר להאיר את דמותו של בנה, ולהותיר חותם של ערכים, אנושיות ואהבה – לדורות הבאים. כעת, היא מדברת על הדרך שעברה מנפילת בנה ועד כתיבת הספר.
מה היה הרגע או הדחף שבו הבנת שהדרך שלך להנציח את אופק היא דווקא דרך ספר ילדים?
"כשאופק נפל עולמנו חרב. כחודש לאחר שאופק נפילתו בזמן שהיינו שקועים באבל הכבוד שוחחתי עם בתי אופיר על כך שאני כותבת שירים מאז נפילתו של אופק. תוך כדי השיחה היא אמרה לי :"אמא את חייבת לכתוב ספר ילדים". (תמיד דברנו על כך שאכתוב פעם ספר.. אהבתי לכתיבה הוגשמה בעיקר בעבודתי כמורה וסגנית. ).
לקחתי את דבריה של אופיר לליבי והחלטתי לכתוב ספר ילדים להנצחת אופק והדבר הראשון שעלה לי לראש זה סיפור מחייו כילד. התמונה שעלתה לי בראש היא ילדיי, חבריו של אופק ומכריו יושבים בעתיד עם ילדיהם, מקריאים להם את הסיפור ומספרים על האח / החבר שלהם אופק. החינוך מתחיל בגיל הרך ובעיניי זו הנצחה מדהימה".
אילו תכונות או רגעים מהילדות של אופק הכי היה חשוב לך להעביר דרך הדמות שבספר?
"חשוב לי העביר את אופק הילד כפי שהיה ילד טבע שאהב את השהייה בחוץ. פיקח עם לב ענקי, רגיש ומלא חמלה, אוהב בעלי חיים, חבר אמת שמחבר בין חבריו השונים, נחוש ויצירתי. לא הרים ידיים כשנתקל בקושי אלא חיפש דרכים להתגבר עליו והיה מאוד מתוכנן. תכונות שליוו אותו לאורך כל חייו. הן הלכו, התעבו והתעצמו".
כאשת חינוך, איך את רואה את המסרים של חמלה, אחריות ונתינה שהספר מבקש להנחיל לילדים ולמבוגרים כאחד?
"אימוץ בעלי חיים מחייב את האדם לחמלה על יצורים שהם חסרי ישע ונדרשת ממנו נתינה ואחריות על טיפולם. כך גם בחברת בני האדם עלינו להיות טובים ולגלות חמלה האחד כלפי השני בחיי היום יום, לגלות אחריות בחיינו האישיים ובמשימות שאנו לוקחים על עצמינו ולעשות את המיטב שאנו יכולים. הנתינה מעצמנו למען האחר במתבטאת במעשים, בתשומת לב ובאכפתיות. אופק בנאומו האחרון לחייליו כמ"פ אמר בין שאר המסרים הערכיים, את שהאמין בו ואת שעל פיו חיי ופעל כאדם וכמפקד: " ... מצוינים בכל מה שאתם עושים, היו טובים ואכפתיים אחד כלפי השני וכלפי כל מי שבו תתקלו בדרך.." (נאומו נמלא מצוי ברשת)".
איך תהליך הכתיבה השפיע עליך כאם וכאדם שמתמודד עם אובדן כל כך גדול?
"מאז נפילתו של אופק אני כותבת שירה וכתבתי את הספר לזכרו. הכתיבה מהווה עבורי אמצעי להתמודד עם הכאב והשכול, לבטא את תחושותיי ומחשבותיי ולשפוך את ליבי. היכולת להביע את הכאב העצום ולהעלותו על הכתב מאפשרת מעט מרווח נשימה להמשיך הלאה".
ספרי על ההרגשה של מפגש עם הנשיא?
"נפגשנו עם נשיא המדינה ב-19.1 כדי להעניק לו את הספר שכתבתי. הנשיא שעמו נפגשנו בעבר זכר את אופק ואת נסיבות נפילתו. הוא התרגש מאוד לקבל ספר ילדים המספר על חייו והתפעל מאוד מהסיפור ומהאיורים המלווים את הספר. הנשיא אמר כי אינו מקבל ספרי ילדים על חללים ובעיניו זה רעיון נפלא להעביר מסרים ולהנציח את אופק".
מה היית רוצה שילד או הורה שיסיימו לקרוא את "חבורה עם אופק” ייקחו איתם הלאה, גם ברמה האישית וגם הערכית?
"הסיפור "חבורה של אופק" הוא סיפור עם מסרים ערכיים. בעיני תהיה הצלחה אם הורים וילדים שקוראים את הסיפור יזכרו את אופק הילד המיוחד על תכונותיו החיוביות –היכולת לקבל את האחר והשונה ולחבר בין כולם, להיות חבר אמת ולעזור למי שזקוק לכך. לאהוב את בעלי החיים/ את החברים וכן להיות נחושים במטרות שחשובות לנו תוך הסתייעות בכל מי שנמצא לצידנו. כמו כן, חשוב לי שיזכרו את אופק הגיבור, יליד העיר, שנפל במלחמה כדי שאנו נמשיך לחיוץ כאן בבטחה ולשמוח. חשוב לי שהילדים יראו את הסוף הטוב והשמח של הסיפור – אופק מצליח למרות הקשיים לחבר בין השונים וליצור חבורה מגובשת ואוהבת".
"הכתיבה מהווה עבורי אמצעי להתמודד עם הכאב והשכול, לבטא את תחושותיי ומחשבותיי ולשפוך את ליבי"
