יהלומי המעבדה שמייצר בני לנדא מנס ציונה הפכו לסיפור הצלחה !

לנדא ליד היהלום הראשון שייצרו במעבדה שלו ב17.8.2015

בית ההשקעות מור וקרן רגנאר ישקיעו בלוסיקס, שעם לקוחותיה נמנים מותגים גדולים מתעשיית התכשיטים. 

נכון ל-2021 מוערך שווי שוק היהלומים היהלומי ב-64 מיליארד דולר, כאשר  חלקו של שוק יהלומי המעבדה הוא 8% מתוכו. אנליסטים מעריכים כי ב-2025, שוק היהלומים יגדל ל-95 מיליארד דולר, ונתח השוק של יהלומי המעבדה צפוי לגדול ל-15%.

יהלומי המעבדה זהו תחום מתפתח בשנים האחרונות, שכן הם עשויים מאותם החומרים כמו היהלומים שמופקים באמצעות כרייה מבטן האדמה, רק בתנאי מעבדה - ומחירם נמוך יותר באופן משמעותי מזה של היהלומים הטבעיים. אף שכבר מאז שנות ה-50 היו קיימות טכנולוגיות לייצור יהלומים במעבדה, פריצת הדרך הטכנולוגית המשמעותית בתחום היתה בעשור האחרון. השיפורים הטכנולוגיים הפכו את התהליך אטרקטיבי מבחינת המחיר לשוק התכשיטים.

היתרון הגדול של התחום: מיתון הפגיעה הנרחבת של תעשיית היהלומים בסביבה ובבני אדם ובפרט שהדור החדש מעדיף יהלומים שלא היה בהם ניצול של עובדים בשכר רעב כבחלק מהמכרות.

וכך כתבנו בראיון עם בני לנדא בשעתו, בעיתוננו "כל נס ציונה" - בנושא היהלומים

העתיד – יהלומים !

כחלק מהמחקר הראשוני בטכנולוגיות עתידניות של המרת חום, נזקקו החוקרים המועסקים ב"לנדא- לבס")  לאלקטרודות מוגנות ועמידות ביותר בפני חום גבוה וכימיקלים ולשם כך השתמשו תחילה בטכניקות מקובלות של ייצור יהלומים תעשייתיים, אך מחלוף הזמן פיתחו תהליך חדש ומרתק, בו הם לוקחים גז המכיל מולקולות של פחמן (חומר הגלם של כל היהלומים בעולם...) ואת הגז הופכים בחימום עז לזרם פלאסמה המשחררת אטומים, המסתדרים יחדיו למבנה גבישי וזהו למעשה יהלום... כאשר את מאפייני הגביש מכתיבים בעזרת לייזרים.

לא הבנתם, לא נורא. רק שתדעו כי התהליך מחקה ובמידת מה אף משפר את התהליך בטבע, המבוסס על שילוב של חום גבוה ולחצים אדירים הבוקעים מקרום כדור הארץ.

למעשה היהלום של לנדא קשה יותר מהיהלום טבעי ואף מומחה לא יוכל להבדיל בינו לבין יהלום ממקור טבעי, אם כי למרות זאת אין כוונה להציגם ככאלו והם יימכרו ע"פ התוכנית העסקית והערכות מומחים, במחירים של כ 30% פחות מהטבעיים. למעלה מכך, הם אמורים לזכות בנתח שוק גדל והולך, גם תודות לתמחור וגם כי הם יופנו במיוחד לקהל המערבי/ליברלי/מודע לזכויות האדם. קהל שבעשורים האחרונים הפנה כתף קרה ליהלומים, ככל שזרם עוד מידע על "יהלומי דמים" הנכרים ע"י עבדים מודרניים באפריקה.

אגב, במקרה היהלומים, שלא כברוב הפיתוחים כאן, הקרדיט על תהליך זה שייך כולו לאדם אחד. לראש הצוות החוקר יוסי יינון, שבא עם הרעיון ללנדא וקיבל "ברכת הדרך" להמשכו. כיום כבר פועלות נסיונית 2 מכונות ולנדא כבר נערך לפתיחת מפעל אותו הוא מכנה "חוות יהלומים" ובו כ 80 מכונות לפחות.  בשאיפה לעבוד סביב השעון, כדי לספק את צרכי השוק האדיר שהוא ציפה שיתפתח למוצריו אלו.

לא, הוא לא מתכוון להעסיק לוטשים ובכוונתו להעביר את שלב הליטוש והגימור למלטשות הרבות בארץ, עוד מקור תעסוקה בענף מתכווץ.

ואנקדוטה לסיום. כשהתהליך הצליח לראשונה, באוגוסט 2015 -חגגו בני ורעייתו פטסי 40 שנות נישואים. או אז הביא לה כמתנה ייחודית יהלום צהוב "תוצרת בית" שהיה רחוק משלמות וצבעו עכור. לאחרונה לאחר שהתהליך השתפר והתמקצע ולרגל יום הולדתה, הביא לה תכשיט בו שובץ יהלום בן כקרט, שצבעו ורוד צבע נדיר ביותר בתחום. ורק לשם הפרופורציה יהלום כזה שווה כנראה כחצי מליון דולר ולאחרונה נמכר יהלום בודד ורוד שגודלו 55 קרט-תמורת 49.5 מליון דולר!

וההכנסות הצפויות? אלו יוזרמו כמובן בחזרה לחברה-לפיתוחים נוספים!