יו"ר הסוכנות הנס ציוני, אלוף מיל. דורון אלמוג נחשף עד לעומקי נשמתו בראיון ל"מעריב".
22.03.26 / 10:59
מזמן לא קראתי ראיון כה מרגש ומעמיק כמו הראיון של שרי מקובר-בליקוב במוסף סוף שבוע של "מעריב", עם יו״ר הסוכנות היהודית האלוף במיל' דורון אלמוג. וזאת לקראת שידור סרט על חייו בערוץ 12 בקרוב, בשם "בין 6 באוקטובר ל-7 באוקטובר",
ומעבר לכניסתה עמו לרבדים העמוקים ביותר של סיפור חייו המרטיט שאינו זר לי, מגיע לה "שאפו" על שהצליחה לגרום לו להתבטא לראשונה מזה שנים ובחדות ובהירות גם על מחדלי הממשלה.
ואם אין לכם את העיתון, הרי בהמשך תמצאו קישור לכתבה, בתקווה שייפתח לכם.
ובכל מקרה, תוכלו למצוא כאן כמה ציטוטים מהראיון.
יו"ר הסוכנות הנס ציוני, אלוף מיל. דורון אלמוג נחשף עד לעומקי נשמתו בראיון ל"מעריב".
52 שנים חלפו מאז המלחמה ההיא הפותחת את סרטה של סימה קרמון, "בין 6 באוקטובר ל-7 באוקטובר". הסרט, שישודר בקשת 12, סוקר את תחנות חייו של מי שהיה במלחמה ההיא קצין צנחנים צעיר שלחם בראש מחלקת ג'יפים נושאי תולר"ים נושנים - בגדוד טנקים מצריים ויכל להם. מי שהעפיל בשורות צה"ל דרך פעולות נועזות ותפקידים שמילא בחוד החנית, כולל במבצע אנטבה, עד לאלוף פיקוד הדרום ובמהלך שרותו השתתף בקרבות גבורה רבים וטבע חותם משמעותי בקורות צה"ל.
הסרט מתעד את התמודדותו עם שכול מתמשך: אחיו נפל ב-7 באוקטובר 1973 ברמת הגולן. בנו נולד עם מוגבלות קשה ונפטר בגיל 24. בתו נולדה עם מום נדיר שהביא למותה. חמישה מבני משפחתו נרצחו בפיגוע התאבדות בחיפה. שניים מבני משפחתו נרצחו ב-7 באוקטובר 2023 בקיבוץ כפר עזה, וארבעה נחטפו וחזרו מהשבי בפעימה הראשונה.
אלמוג, היום יו"ר הסוכנות היהודית הוא אחד הבודדים שגם זכו בפרס ישראל וגם הדליקו משואה. אולי משום שכמו בסרט, לצד האבל יש בחייו הרבה מאוד חוסן, השראה ותקווה.
קישור לכתבה-- דורון אלמוג
דורון האדם, מתוך הראיון:
"בכל שבת, כשאני יוצא לריצה, אני שומע את השיר 'עומד בשער' של עמיר בניון: 'ובכל פעם שאני שומע את המילים 'תבוא, אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים' אני בוכה. רץ ובוכה וחושב על אחי הצעיר שרציתי להגיע אליו ולהציל אותו ולא יכולתי, ומאז אני מחכה לו שיבוא'."
"אני תמיד אומר שערן הילד שלא דיבר, הכין אותי לתפקיד יו"ר הסוכנות, כי הוא היה ילד שמוקף בדעות קדומות וסטריאוטיפים, שהציבור קראו לו בשמות, בדיוק כמו העם היהודי ששמע באלפיים שנות גלות שהוא שקרן וגנב ומלוכלך וחווה דחייה ואפליה."
דורון המפקד והלוחם - מתוך הראיון:
אנחנו כל הזמן צועדים במסלול של אשליות והתפכחות. מלחמת יום כיפור נחתה עלינו בהפתעה, מכיוון שלא הבנו את מה שראינו ושמענו. אחר כך הייתי שותף למלחמת לבנון הראשונה, כשהרעיון המוביל היה סדר חדש בלבנון, אבל שנתיים אחר כך העלו את ערפאת על אונייה והעבירו אותו לתוניס, ומסדר חדש שבגין חלם עליו, חיזבאללה נכנס לדרום לבנון. אחרי שגירשנו את ערפאת, אני כמפקד אוגדת עזה, לא רבין ראש הממשלה ולא הרמטכ"ל אהוד ברק, נדרשתי לקבל אותו בחזרה. בחורים של הסכמי אוסלו ראיתי את הקדימון של 7 באוקטובר. את האשליה של רבין, שדיבר על זה שערפאת יילחם בחמאס ושנילחם בטרור כאילו אין שלום ונעשה שלום כאילו אין טרור, ואת ההתפכחות - כי התברר שאי אפשר לעשות את שני הדברים ביחד".
רק במערכה מול איראן הצלחנו, כי הקשבנו למה שהיא אומרת. איראן הכריזה מהרגע הראשון שהמטרה שלה היא חיסול המדינה היהודית היחידה בעולם. היא חתרה לשם והכינה מערך עצום של טילים וגרעין. זה היה איום קיומי ששמענו ופירשנו נכון. לכן הגענו למבצעי עם כלביא ושאגת הארי במצב מצוין עם בת ברית אסטרטגית שהתיאום איתה הדוק ועם אויבים חלשים יותר מסביב. המצב הזה שבו ארצות הברית וישראל נלחמות יחד היה החלום של בן־גוריון. הוא היה מוכן לשלוח חיילים למלחמת קוריאה להשתתף במלחמה של ארצות הברית כדי שנשיג נגמ"שים ומטוסים ונשק אמריקאי. אבל זה היה תהליך מאוד איטי, ולא תמיד האמריקאים שיתפו פעולה. עכשיו החזון התממש".
זה אומר עתיד בטוח לישראל?
"אני בכלל לא בטוח. אנחנו יודעים לפעול בנחרצות עם אמצעים צבאיים מתקדמים כדי לנסות להשמיד את הגרעין ולפגוע באופן משמעותי במערך הטילים, אבל אני עדיין לא רואה את האידיאולוגיה הקיצונית של השיעים באיראן נכנעת. היא לא יכולה לנצח את ארצות הברית וישראל, אז היא תוקפת את מדינות המפרץ ואת קפריסין מתוך מחשבה להרחיב את המערכה כדי ליצור לחץ כלכלי על ארצות הברית ועלייה במחירי הנפט. יכול להיות שהתוכניות הן גם לגרור למערכה את רוסיה וסין.
כמפקד פיקוד הדרום בעבר ומי שעמד בראש הועדה לחקר מלחמת לבנון, אתה יכול בכלל להסביר את גודל המחדל?
"כל הסבר שאתן נוגע באשליה שנוצרה שחמאס מורתע, שהוא לא חפץ במלחמה. שלושה חודשים לפני 7 באוקטובר יצאנו למערכה רק נגד הג'יהאד בעזה, וחמאס ישב על הגדר ולא הגיב. נוצרה תחושה שחמאס לא רוצה מערכה והתפיסה הזו מלמעלה שאין סכנה מדרום. זה מתכתב עם הזיכרונות שלי כלוחם צעיר במלחמת יום כיפור. אלוף הפיקוד וגם הרמטכ"ל קבעו שאין איום ולכן לא נערכנו ולא הכנו כוח ותפיסת הגנה שיוכלו לתת תשובה במקרה של תקיפה משמעותית."
לדעתך ההנהגה המדינית והביטחונית לקחה אחריות אמיתית על 7 באוקטובר?
"מי שלקחו אחריות הם הצעירים והצעירות שקפצו לשדה הקרב. הם אלו ומאות אלפי יהודים בעולם שבאו והתנדבו ותרמו כסף. בכל שאר הדרגים זה לא קרה. לקיחת אחריות צריכה להיות גם מילולית בכל דרג. השיח היה צריך להיות לקיחת אחריות אפילו מתוקף העובדה שזה קרה במשמרת שלהם, ורק אחר כך להמשיך לבדיקה ולוועדת חקירה".
אבל הממשלה מתנגדת להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
"זו תעודת עניות לתהליך הלמידה. אנחנו כבר שנתיים וחצי אחרי 7 באוקטובר ועדיין לא קמה ועדת חקירה ממלכתית. זה היה צריך לקרות מזמן".
אז מה צפוי לנו?
"בכל פסח אנחנו אומרים, בדמייך חיי. כשהייתי ילד, חשבתי שזו אמירה שקשורה להגדה ולא רלוונטית לחיים שלנו, אבל ממרום גילי וניסיוני הצבאי והאישי אני רואה את המילים האלו כתמצית ההיסטוריה של עם ישראל. הוא תמיד נתון בטרגדיות, מלחמות, אובדן, שכול - והוא תמיד קם. גם במערכה מול איראן אנחנו נלחמים על חיי המדינה ועל הלגיטימיות של היהודים. אנחנו מחזיקים בכוח, אבל גם משלמים מחירים. בסופו של דבר אנחנו מאוד מוגבלים ביכולת שלנו לחזות עתיד ולעצב אותו, לכן ההכרה במגבלות הכוח חשובה: או שתהיה פה הזדמנות היסטורית לשינוי, או שנמשיך להילחם על קיומנו".
