מוישל'ה פאר ז"ל נסיך הדבש , שלושים ללכתו מעמנו.

יום שישי אחד בימי הקורונה שנכפתה עלינו, פנה אלי שחר הנס ציוני- מבני הדודים הרבים במשפחת פצ'ורניק ואחד הטובים שבהם- הזמין אותי למפגש מגדלי דבורים. מפגש בשטח פתוח באחד מהימים האלה שהסגר "נושם". כולל הוראות מפורטות איך להגיע כי זה מקום שלא רואים בוויז..

בפרדס התקבצו אנשים ואורחים,  דבוראים או איך שכינו אותנו פעם "כוורנים",  בעבר ובהווה. ראש העיר שמואל בוקסר שמשפחתו הייתה ממגדלי הדבורים ומבעלי המכוורת מהגדולות בארץ. בוקסר בצעירותו, אף שימש כיו"ר מועצת הדבש לזמן מה.   ישי שטקלר,  מנצח התזמורת באופרה, שמגדל דבורים בשביל הנשמה. שני עולים שמוישה פגש ולימד אותם גידול דבורים מודרני. ולמד מהם על גידול דבורים באתיופיה, בשיטות מסורתיות. וויקי מהמכוורת במכון וולקני בבית דגן, שמקדישה את חייה לבירוא מחלת הVEROA, שכמעט חיסלה את ענף הדבורים בארץ ובעולם. .ועוד אורחים. יושבים במעגל, מפצחים אגוזי פקאן שנפלו מהעץ לאדמה. מדברים ומעלים סיפורים מימי ראשית גידול הדבורים.

אחר צהרים של יום שישי ב"משעול הדבוראים" או כפי שמויש'ה כינה את הפינה, רבת הקסם, "הפרדס".

זר לא יבחין. עובר אורח לא ידע מה צופן השער והשביל. בריכת המים הבנויה. הכוורות המיוחדות, עשויות טין שמויש'ה, במו ידיו אסף חימר טבעי, מהנחל "של סבא" ראובן לרר, בנחל נס ציונה-ואדי חנין.

האוסף: מבנה הישן למראה, מימיו מגיעים מבאר ישנה. מוקף סביב סביב בכוורות וזמזום דבורים נעים לאוזן. זמזום רגוע... מויש'ה טען שצריך לקחת רק חלק מהדבש. לא לשדוד את הכוורת יותר מידי. זאת, כדי שהכוורת תהיה חזקה. ותמשיך לתת לך דבש איכותי וטעים.

בית שהפך ל"מוזיאון אוסף". שיגעון של איש אחד. 'מוזיאון' ובו  צילומים ואיורים, דגמים ומוצגים, המספרים את תולדות המושבה בנס ציונה. ובפרט- סיפור רחב יריעה, על גידול הדבורים המודרני. ענף חקלאי, בו החלו אבותיו, כאן בארץ חמדת אבות. בחצר משפחת פצ'ורניק בנס ציונה.

העברית הישראלית, הניסוח של מוישה רהוט. יודע המון.  בכל פעם שנפגשנו שמעתי סיפורים. אמיתיים. בלי לעשות הנחות לאיכרים. אותם מייסדים שהקימו את המושבה, על אדמות הסבתא פייג'ה והסבא ראובן לרר.

האנשים והשמות שאני מכירה מהספרים באוניברסיטה. ועוד שנים ארוכות של הדרכה בנתיבי הארץ ונופיה, הופכים תוך כדי ההקשבה לסיפורים. לדמויות ולאנשים חיים.

כולל הרכילות העסיסית, על השידוך בין סבתא פנינה לבן הדוד ברוך משה פצ'ורניק. תיאור "יופיה" הלא מחמיא. רגעים של צחוק, תוך זלילת חלה חמה מהמאפיה, עם דבש ניגר מהחלות שמוישה רדה מהכוורת רגעים לפני.

ואני, מורת דרך, אוהבת סיפורים שכמותי, מלקטת במיומנות, מקשיבה, מקליטה. רושמת.

על כריכת הספר שכתב, אסף וערך "מסע בעקבות ברוך משה", מויש'ה פאר ז"ל  כתב לי כך: ..."קבלי באהבה את סיפור חייהם של אבות נס ציונה. הספר הוא ניסיון לכתוב 'בוסתן ספרדי אשכנזי' בתקופת המפנה של המדינה בדרך". הוא קרא לי להגיע אליו למיטת חוליו, ביום שקיבל את בשורת איוב שהמחלה ניצחה את הגוף.

הגוף ולא הנפש. הנשמה הענקית שהתגלתה לי במהלך ימי הקורונה. סיפור היכרות כמעט אקראי.

נפגשנו בעיקר ב"שולחן הישיבות" מתחת לעץ הפקאנים עצום הממדים, שצמרתו חופה על עץ התות "הלבן". עצי פרי ההדר, תפוזים ולימונים, שמשוועים לאור השמש. ושקט! רק זמזום הדבורים ברקע. יושבים ומקשיבים למויש'ה.

כאן בערש גידול הדבורים המודרני בארץ ישראל. ענף שראשיתו אי אז במושבה נס ציונה. עם סבתא פנינה פצ'ורניק, חלוצת מגדלי הדבורים. הסבתא פנינה, בתם של ראובן ופייגה לרר, נישאה לבן דודה ברוך-משה פצ'ורניק.  וכך בלשונו הציורית של מויש'ה מתואר סיפור האהבה שפרח במושבה.

..." עשרות מחזרים באו לראובן לרר לבקש את ידה של פנינה בתו מבלי לראותה...פנינה לרר האמינה שהחיפזון מהשטן עד שפגשה את ברוך-משה והבינה שחבל על הזמן."

מויש'ה הלך לעולמו בשבת. ח' באב (17.7.21) מוקף במשפחתו האהובה ומקור הגאווה שלו. נאסף אל אבותיו, פשוטו כמשמעו, ביום תשעה באב, בבית העלמין בנס ציונה.

ראש העיר שמואל בוקסר, נצר למשפחות הראשונים. בן המושבה שהיה דבוראי בעצמו,  נפרד ממנו בדברי הספד מרגשים, על מויש'ה ופועלו בהנצחת סיפורי נס ציונה. סיפורים  מתוך ספרו שיצא לאור גם במהדורה דיגיטלית- שבעירייה בראשותו, לא הספיקו להעלות  לאתר העירייה טרם לכתו.

בקרוב יוכלו כל תושב/ת שרצונם בכך, להיכנס לאתר העירייה, ליהנות מהספר בפורמט דיגיטלי.

ויותר מכך, שנזכה בקרוב ליהנות מ"מוזיאון הדבש" ובו תולדות גידול הדבורים במושבה.  עם המוצגים, התמונות והסיפורים אותם יצר ואצר מויש'ה בכל יום עד רגעיו האחרונים.

למרות ההצעות הנדיבות להקצות מקום למכוורת ומבנה למוזיאון, בכפר הנוער עיינות, והצעה למוזיאון במבנה בפרדס בבית עובד, מויש'ה פאר ז"ל, חלם ופעל בכל מאודו, להקים את המוזיאון כאן בנס ציונה. במקום שבו התחיל ענף הדבוראות הארץ ישראלי כולו ע"י הסבתא פנינה, בתו של המייסד ראובן לרר בלב המושבה שהייתה לעיר.

יהי זכרו ברוך!

רשמה באהבה,

פנינה זיו

חברה. דבוראית.

חברת מועצת העיר נס ציונה

אוגוסט 2021