נוסטלגיה ירוקה במקום המסכים: המסע של סמדר מודריק בחזרה לחצר של פעם
16.03.26 / 10:24
סמדר מודריק, תושבת נס ציונה בת 56, השיקה לאחרונה את ספר הילדים "בחצר של סבא וסבתא", המהווה שיר הלל לילדות ארץ-ישראלית רחוקה ומלאת טבע. המאייר, העורך והמילים מתלכדים ליצירה שמבקשת לנתק את הילדים מהסמארטפון ולהחזיר אותם אל עצי הפרי, בעלי החיים והקשר המשפחתי הבלתי אמצעי, כפי שחוותה בגינת הוריה.
נוסטלגיה ירוקה במקום המסכים: המסע של סמדר מודריק בחזרה לחצר של פעם
חלום שהפך לדף מודפס
עבור סמדר מודריק, הוצאת ספר הילדים "בחצר של סבא וסבתא" היא הגשמת חלום של שנים. מודריק, המגיעה מעולמות הטיפול במגע ותנועה לצד קריירה בפרסום, בחרה לנצור את זיכרונות הילדות מגינת הוריה בתוך סיפור עלילתי. הספר מבוסס על חצר קסומה שבה הטבע והזמן הפנוי השתלבו יחד לחוויות פשוטות.
“להורים שלי הייתה גינה גדולה עם עצים, וכל הפעילות שלנו הייתה שם”, היא מספרת על ההשראה. “בניגוד להיום, כשכולם מול המסכים, היינו מבלים שעות בחוץ – מקלפים תפוזים ורימונים, אוכלים מנגו ישר מהעץ ומשחקים בין הצמחים".
עולם של גילויים בחצר האחורית
הספר אינו רק סיפור, אלא צוהר לעולם שבו חיות הבר היו חלק בלתי נפרד מהיומיום. מודריק נזכרת בקיפודים, צבים ולטאות שאכלסו את גינת ילדותה, חוויה שהיא משווה לצפייה בנשיונל ג'אוגרפיק. המסר המרכזי שלה להורים ולילדים הוא החשיבות שבביקור המשפחתי האקטיבי. “היה לי חשוב להעביר מסר של לבקר את סבא וסבתא ולעשות איתם פעילויות כמו שאנחנו עשינו פעם”, היא מסבירה. “לא רק לשבת מול מסך, אלא להיות יחד, לעבוד קצת בגינה, לראות בעלי חיים, לטעום פירות".
יצירה אישית כאלטרנטיבה לדיגיטל
התהליך היצירתי היה עבורה סגירת מעגל מרגשת ומחווה להוריה המנוחים. בזכות ניסיונה בעולם הפרסום, הייתה מעורבת בכל פרט ויזואלי, מבחירת הפונט ועד סגנון האיורים. “אתה מעביר למאייר את החוויה של בית סבא וסבתא, בוחר את הצבעים, את הפונט ואת הסגנון”, היא מתארת את העבודה על הספר שנמכר כיום ברשתות הגדולות. לצד ההצלחה, היא מודעת לתחרות בשוק, אך נשארת ממוקדת במטרה: “המסר שלי לילדים היום הוא פשוט – לכו לבקר את סבא וסבתא, ובעיקר להיות איתם בחוץ. לא לשבת כל היום מול מסכים, כי זה יכול ליצור כל מיני בעיות”.
מבט אל העתיד וספרים שבדרך
ההצלחה של הספר הראשון כבר הולידה רעיונות להמשך. מודריק חושפת כי פתיח לספר הבא כבר נכתב: “יש לי התחלה: ‘בעיר המדע גרה דודה סמדי עם גינה גדולה’”. למרות השאיפה להמשיך לכתוב, כולל ספר למבוגרים הממתין במגירה, היא מודה כי מדובר במשימה הדורשת פניות רגשית וזמן רב. “כתבתי התחלה לפני הרבה שנים, אבל צריך המון זמן כדי לשבת ולכתוב”, היא אומרת, “צריך ממש לפנות לזה זמן ולעסוק רק בזה".
בינתיים, היא ממשיכה לקדם את הקסם הפשוט של החצר, בתקווה שדור המסכים ימצא את הדרך חזרה אל האדמה.




