נמלטנו מחרקוב המופצצת ואנחנו במולדובה בדרכנו חזרה לנס ציונה !

04.03.22 / 18:17

$(function(){setImageBanner('11266031-6371-42cc-9941-0dcfa5fa9a41','/dyncontent/2024/4/9/b5b9f9d8-a5a8-4906-aa60-6d67d84f5336.jpg',17348,'הופעות ליין עד 0707',525,78,false,45989,'Image','');})

עכשיו הם כבר מחייכים...על הגשר בין אוקראינה למולדובה. סיפור מרגש על משפחה שעזבה את נס ציונה לחרקוב באוקראינה לפני חצי שנה, נמלטה משם בקושי ובשבת חצתה סוף סוף את הגבול למולדבה - בדרכה לישראל .
נערך מחדש- מוצ"ש

פרטי

את ילנה אובארוב, בעלה אלכסיי קרוננקו ובנם גיאורגי, הכירו רבים בעיר. היא עבדה כמורה לחינו"ג בכמה בתי ספר וכמאמנת בג'ימנסט ובנם למד ב"בן יהודה" בכיתה ט'.
באוגוסט האחרון עזבו את הארץ ושבו לאוקראינה, לגור ליד הוריהם ומשפחותיהם בעיר הולדתה, חרקוב...שהותקפה קשות וממנה נמלטו. עתה הם בקישינייב, ישנים על ריצפת אולם ספורט ומחר הם מקוים לפגוש את נציגי מ. החוץ, להמשיך לרומניה ומשם לטוס לישראל.
אבי בן דוד שוחח עימה ומביא את סיפורם:

למעלה, אולם הספורט בו הם שוהים עתה למטה- הבו גריגורי והכלבה תות...

כאמור, עזבו ילנה ומשפחתה את נס ציונה לפני כחצי שנה ושבו לאוקראינה, שם חיו הוריה, חמותה ומשפחתם המורחבת. למזלם, כפי שנוכחו עתה, הם נכנסו למדינה בדרכוניהם הישראליים ולא האוקראינים. מה שאיפשר לאלכסיי לצאת מאוקראינה...

ילנה התקבלה לעבודה בבית הספר היהודי כמורה לחינוך גופני ועובדה זו היא שכעת סייעה להם להיחלץ. לאחר שרב הקהילה הרב מוסקוביץ אירגן אוטובוס שהורשה לצאת מהעיר באחת ההפוגות והודיע לה על כך, שתתייצב תוך שעה בביהכ"נ...

היא צירפה אליהם את אמה, חמותה וכן את סבה וסבתה, ניצולי שואה בני 84..וכמובן את הכלבה "תות, (ילידת נס ציונה היחידה..) ובקושי מצאה מונית שתסיעם מהשכונה בה הם גרו, לבית הכנסת (בשל הסכנה שבנסיעה שילמה 100 דולר למונית..סכום עתק שם ) והם הגיעו ברגע האחרון לאוטובוס.

כ24 שעות היטלטלו בדרכים עד שהגיעו לויניצה שבמערב, בקירבת הגבול עם מולדובה.

ביומיים הקודמים התארחו במרכז סיוע שהקימה בויניצה אחת הכנסיות בשת"פ עם ארגון סיוע יהודי (..) והיום סוף סוף רגועים ומחייכים, כשהם כבר בקישנייב שבמולדובה. אמנם הם ישנים על ריצפת אולם ספורט בקור העז. (ראו תמונה) אך הם מקוים לפגוש בהקדם את נציגי מ. החוץ, להמשיך לרומניה ומשם לטוס לישראל.

וכך הסתיים השלב הראשון של המסע הארוך והמתיש שתחילתו בחמישה ימים של סיוט תחת אש הרוסים בחרקוב, עליו לא הרבתה לדבר וניכר בה כי מחזות ההפצצות וההרג עדיין טראומטיים. כך לדוגמה נהרג בקירבתם שכן שבסך הכל יצא להביא מים.

הם מתכוונים להגיע ארצה ולחפש דיור בצפון, במקום שיוכלו להרשות לעצמם ואולי ישיגו דיור לכל המשפחה המורחבת. וכאן בנס ציונה כבר יש התארגנות, בהמשך לכתבה שלנו לארח אותם/ חלקם כמה ימים עד שיתארגנו, כאשר סגן רה"ע ומחזיקת תיק הרווחה סמדר אהרוני כבר מעורבת ופועלת בנושא.

נקווה שיגיעו במהרה.

תודתנו לשרה שלף שהביאה לידיעתנו את סיפורם

ראו סרטון מהנעשה בחרקוב המופצצת