30 ללכתו מעימנו של הלל פוליקובסקי ז"ל . נס ציוני בכל רמ"ח איבריו:
24.06.21 / 12:10
הלל פוליקובסקי, צאצא ישיר של אחת ממשפחות המייסדים של נס ציונה, הלך לעולמו והותיר אחריו מורשת מקומית מפוארת. אשתו ושתי בנותיו ספדו לו וסיפרו את סיפור ההיכרות המיוחד עם אמא, שכלל הבדל במעמדות ו"חציית קוים" פוליטיים.., על הנסיעות עם הסקציה, והליברליזם המפתיע לאדם בגילו.
סיפורו של אדם מיוחד שהיה חלק מהנוף המקומי
הלל ז"ל עם כל ה"שבט"...
דור הנפילים הגדול שהיה חלק מנס ציונה הולך ונעלם. לפני כחודש הלך לעולמו הלל פוליקובסקי, צאצא ישיר של חלק מעשר המשפחות הראשונות שהקימו את המושבה, ותושב העיר במשך כל ימי חייו.
עם מלאות 30 ללכתו בשבוע האחרון, ספדו אותו אשתו, רינה, ושתי בנותיו, טל כהן ואופיר קרטן.
אופיר פתחה ואמרה: "אמא של אבא שלי, ביתיה קומרוב הוכברג, הייתה הנינה של מרדכי ורייזל הוכברג, שהיו מהמניין המשפחות הראשונות שיסדו את המושבה נס ציונה. השורשים שלנו נטועים פה עמוקות. אבא נולד בנס ציונה בשנת 1932, למד בנס ציונה בבית ספר עממי. בתיכון הוא למד במקס פיין בתל אביב, אבל חזר לעיר בהמשך. הוא התגייס לחטיבת גבעתי, ובהמשך הוא היה קצין תובלה שהשתתף בכל מלחמות ישראל כולל מלחמת יום כיפור".
טל מספרת: "אבא רישיון נהיגה הוציא אצל האנגלים בגיל 16, ואז התחיל דרך מקצועית כנהג משאית. הוא התחתן בשנת 51' עם אמא שלי, רינה לבית שופמן. שניהם נולדו וגדלו בנס ציונה, לא רחוק אחד מהשני, ויש להם סיפור מעניין מאוד".
רינה מספרת: "הכרנו בתנועת הנוער, הוא היה במכבי, ואני הייתי בנוער העובד. אסור היה לנו להתחבר בכלל, אבל הייתי חברה של אחותו וכך נוצר הקשר. בגללי הוא עבר לנוער העובד, שזה היה עניין גדול בזמנו, בגלל שהוא היה ממשפחה של איכרים, ואני ממשפחת הפועלים, וזה היה נושא של מעמדות שונים בזמנו".
אופיר ממשיכה: "בהמשך הוא רכש משאית ונכנס לעבוד כחבר במשרד המיוחד להובלה בנס ציונה ונכנס להיות חבר אגד. בהמשך הוא עבר דרך קורס מורי דרך והפך למדריך תיירים. היה 20 שנה באגד. בשנת 79 הפך לסוכן ביטוח, ועבר קורס סוכני נסיעות ועבר במשרד המשפחתי "תור דרום" ברחובות, והיה המנכל שלו. פרש כשהיה בן 75. בין לבין, הוא התנדב במשמר האזרחי בנס ציונה במשך הרבה מאוד שנים".
טל מספרת: "אבא אהב בעיקר ספורט, והיה אוהד שרוף של הסקציה נס ציונה. הוא אהב כדורגל כדורסל, אהב לקרוא ולפתור תשבצים. הוא היה עושה כל יום הליכות סביב המושבה, זכה לנכדים ונינים והיה מעורב ומשפיע בסביבתו. הכיף שלו היה גם לתרום, הוא היה מסיע את הסקציה למשחקי החוץ בהתנדבות בעבר".
אופיר מסכמת: "אבא היה מאוד מעורב ומשפיע. אין דבר שהוא לא ידע, שלא הייתה לו דעה בו, וכמובן הוא גם מאוד רצה שנקבל את דעתו. זה לא רק לנו, הילדות, אלא גם לנכדים. היינו מאוד קרובים, כולנו גרים באותו רחוב, ברחוב שאמא שלי גדלה – רחוב ביאליק, במשך כל השנים האלה. זה גם יוצא דופן. היו יחסים מאוד קרובים, מאוד חמים. הוא גם השפיע על שניים מהנכדים שלו שיעשו קורס קצינים. מאוד שמעו לדעתו".
טל: "היה מאוד קרוב לכולנו, חם ומסור, היחסים היו פתוחים מאוד, ומאוד ליברלים. יכולנו לדבר איתו על הכל, וגם אמא. זה לא כזה מובן מאליו בגילאים שלהם. שיתפנו אותם בכל דבר, ובכל צעד. גבי אמא, אבא נתן לה המון אהבה, והוא אהב אותה עד כדי שיגעון. היו להם חיים מאוד יפים, וגם בימים האחרונים שלו אמר: "כמו אשתי, אין". הם היו נשואים 69 שנה באושר, חגגו בהצגות, סרטים, וטיולים, והיו מאוד פעילים. כך נרצה לזכור אותו".
