רוקדת עם הלב: סיפורה של הרקדנית הנס ציונית רותם לב

יום האישה מביא איתו הרבה מאוד סיפורים על נשים מיוחדות, והסיפור של רותם לב (סימנה)  הוא מיוחד ומרגש גם הוא. לב בת ה-42 היא תושבת נס ציונה ב-17 השנים האחרונות, ויש לה 3 ילדים. בכל השנים הללו, היא התעסקה בריקוד, כדי ליצור קהילת ריקוד נשית, שמתעסקת בהרבה יותר מהאומנות עצמה. לב לקחה את האהבה שלה לריקודים, ואת האהבה שלה ללימוד וחיברה ביניהן כדי לייצר משהו מאוד יוצא דופן בנוף המקומי.

רותם מדברת על הרקע שלה כרקדנית, על מסע החיים המעניין שלה, שכלל ביקורים בנקודות שונות על הגלובוס ועל ההחלטה המעניינת לעבור ללימוד באופן מלא, על חשבון הריקוד עצמו. והכל כדי לייצר קהילת ריקוד יוצאת דופן בעיר בה היא גרה.

רותם, מה הרקע שלך בריקוד?

"אני רוקדת מאז שאני בת שנתיים או שלוש, ואני מורה למחול כבר 22 שנה. התחלתי לרקוד בלונדון ובברזיל כי ההורים שלי יצאו לשליחויות. התחלתי עם בלט קלאסי, אבל כשחזרתי לארץ בכיתה ג', התאהבתי בג'אז. הגעתי ללהקה מקצועית בגיל 18, והתמקצעתי. גם טסתי לחו"ל לשיעורים בניו יורק עם הלהקה, ועשיתי זאת גם במהלך שירותי הצבאי. אחרי הצבא התחלתי האקדמיה הגבוהה למוזיקה ולמחול בירושלים. עשיתי תואר ראשון במחול ותעודת הוראה במחול. התחלתי ללמד מהשנה הראשונה שלי. עשיתי 4 שנים אקדמיה והתחלתי לקחת קבוצות וללמד, את האקדמיה סיימתי כשהייתי בהריון ועשיתי את כל מבחני הבלט הקלאסי והג'אז עם בטן הריונית. גם הופעתי ככה".

ואיך הגעת ללמד בנס ציונה?

אחרי שפגשתי את בן זוגי החלטנו לעבור לנס ציונה. התחלתי ללמד בעיר ועבדתי כשכירה במשך 17 שנים, עד הגל הראשון של הקורונה. עשיתי מעשה מאוד אמיץ, והחלטתי שאני מתפטרת למרות החל"ת, ויצאתי לדרך עצמאית. זה קרה בגלל שברוב המכונים סגרו את השלטר והם לא יכלו לבוא לעבוד. אני מצאתי מקום שבו אני יכולה לעבוד תחת החוקים. היינו מודדות את המטר המרובע בסטודיו, וכמה בנות נכנסות שם. הם היו מגיעות עם מסיכות והיינו מודדות חום לפני. נתתי מענה גם לרקדניות מקצועיות שפשוט לא יכולות להפסיק לרקוד וגם לרקדניות חובבניות".

ומה קורה עם העסק היום?

"לאט לאט נפתחו עוד ועוד קבוצות והכל עבר בשלום. עברנו גל ועוד גל והעסק התחיל להתפתח. היום יש לי שני סטודיו - במליבו סנטר בנס ציונה ובכפר הנוער עיינות. החל מהחודשים האחרונים קורה משהו מאוד מיוחד קורה השנה – אני מלמדת בנות מגיל 18 ועד 50 ו-60. כל השיעורים שלי מתאימים לנשים בכל הסוגים. אני מלמדת ג'אז, מחול קלאסי, שיעורי מתיחות ופילאטיס, ומה שיפה הוא שהקבוצה נהייתה סוג של משפחה".

במה זה מתבטא?

"יש לי כ-70 לקוחות וכולן מכירות את כולן, כי אני מאפשרת לעשות השלמות בקבוצות אחרות. נוצרה מן ממש משפחה. זה משהו מדהים, כי נשים שלא הכירו אחת את השנייה ומגיעות מרקע שונה, נהיו חברות. יש קבוצת ווטסאפ מדהימה, בה כולן מפרגנות אחת לשנייה ושולחות סרטוני ריקוד. משהו מאוד מיוחד קורה בעסק הזה. אני נותנת מענה גם לבנות מקצועיות שאני מעלה להופעות ולתחרויות וגם לבנות ללא ניסיון. יש גם להקה מקצועית, וגם נשים שמעולם לא רקדו והן מגיעות לשיעור מהצעד הראשון".

איך את מרגישה לגבי המשפחה שיצרת?

"אני רואה את זה פורח ומתפתח. זה משהו שלא חשבתי שיקרה. בד"כ בסטודיו יש קבוצות מופרדות ופה זה 70 נשים שנהיו חברות בכל הגילאים – בנות 20 חברות של נשים בנות 70. רק אני מלמדת כרגע בעסק, אבל במקביל גם פתחתי שיעורים פרטיים אצלי בבית וגם שם מגיעות אלי בנות מבוגרות וצעירות כאחד. זה מרגיש כמו משהו נחמד ומיוחד".

איך העסק שלך מתחבר ליום האישה?

"אני מרגישה שאני מהווה השראה לנשים רבות. יש נשים שרוקדות אצלי מעל עשור ויש נשים שרק התחילו עכשיו. יש גם נשים שנכנסות לסטודיו ולא רקדו מעולם, רואות אותי עוד רוקדת ואני יכולה להדגים ולתת השראה. הבמה של ההוראה היא יותר הנישה שלי היום, יותר מאשר הריקוד עצמו. להביא נשים שלא רקדו מעולם ולא לגרום להם להתייאש זה משהו מיוחד. אני בונה את זה נכון, והמון המון נשים מחמיאות לי, הן אפילו בוכות, ואומרות לי שזה היה החלום שלהן. פתאום הן מצאו את הנישה באמצע החיים וזה התרפיה שלהן. הן מגיעות לפעמים כמה פעמים בשבוע כדי לייצר לעצמן תרפיה והתרגשות. הן מחזירות לעצמן חלום, ומוציאות את עצמן מהסטרס של העבודה. עבור רובן המוחלט זה לא המקצוע שלהן, והן באות לספגו ומרגישות את ההצלחה כי אני עוזרת להן יד ביד. זה מדהים לראות את זה".

יש סיפורי הצלחה במכון?

"רותם גלזר, שהיא רקדנית מקומית בת 28, התמודדה לא מזמן בתחרות ארצית וזכתה במקום הראשון בתחום הג׳אז הלירי. בנוסף, היא זכתה במקום שני מכל הקטגוריות (מכל סגנונות הריקוד). יצרתי לה את הכוריאוגרפיה והביצוע שלה היה מרהיבה. במקום השני זכתה הרקדנית הנס ציונית נעמה הר אבן. נעמה ריגשה לצלילי השיר ״Falling in love” וביצעה ביצוע פנומנלי. גם את הכוריאוגרפיה ועיצוב התלבושות יצרה רותם לב. רותם ונעמה הולכות להתחרות בתחרות ארצית אחרת באפריל, והן עובדות קשה עם רותם כדי להביא הישגים לעיר".