שלומי אלדר, העיתונאי הנס ציוני, משיב לנתניהו: "אני ממוסמך ומתועד" – והעימות עובר לכאורה לבית המשפט

שלומי אלדר,העיתונאי הנס ציוני, משיב לנתניהו: "אני ממוסמך ומתועד" – והעימות עובר לבית המשפט

העיתונאי והתחקירן הבכיר שלומי אלדר, תושב נס ציונה וזוכה פרס סוקולוב, ממשיך לעמוד מאחורי הפרסום המטלטל שלפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל לפני 7 באוקטובר התרעה מנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד – ולא העביר אותה לראשי מערכת הביטחון.
נתניהו מכחיש בתוקף וטוען כי השיחה כלל לא התקיימה. כעת, לאחר שבועות של איומים ומכתבי התראה, המחלוקת צפויה לכאורה להגיע לבית המשפט, לאחר הגשת תביעת ענק מצד נתניהו כלפי כל המעורבים בפירסום, לבד מרונן ברגמן וה"ניו יורק טיימס". מעניין מדוע...
אלא שאנו לא היינו מהמרים על כך שהגשת התביעה הינה רצינית ולא נועדה רק לצרכי הבחירות..

הסערה סביב הפרסום של העיתונאי שלומי אלדר ורותי יובל ב"הארץ" מסרבת לדעוך.

אלדר, תושב נס ציונה, עיתונאי ותיק, יוצר דוקומנטרי וזוכה פרס סוקולוב, טען יחד עם יובל כי בסוף ספטמבר 2023, כשבוע וחצי לפני מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, התקיימה שיחה ממושכת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד. לפי הפרסום, בן זאיד התריע בפני נתניהו על מהלך משמעותי שמתכנן יחיא סינוואר, אולם המידע לא הועבר לראשי מערכת הביטחון.

נתניהו דחה את הדברים מכל וכל. לשכתו טענה כי בדיקות ביומני ראש הממשלה, המל"ל והמזכירות הצבאית לא העלו תיעוד לשיחה כזאת. נתניהו הגדיר את הפרסום כעלילה שקרית והודיע בתחילת ספטמבר כי הנחה את עורכי דינו לפעול משפטית נגד "הארץ", אלדר וגורמים נוספים.

אלדר: "אני גם ממוסמך וגם מתועד"

בריאיון לחדשות 12 התייחס אלדר לטענות נגד התחקיר והבהיר כי הוא אינו חוזר בו.

לדבריו, החומרים שעליהם הסתמך אינם נשענים על מקור יחיד, והוא אף רמז כי ברשותו ראיות ותיעוד שיוכלו לתמוך בגרסתו אם וכאשר המחלוקת תתברר בהליך משפטי.

"אני חושב שנתניהו, או בוא נאמר עורכי הדין של נתניהו, הסביבה של נתניהו, מעריכים מה יש לי", אמר אלדר. "אני קורא בין השורות, ואנחנו נשמח להגיע לבית משפט. כי אני גם ממוסמך וגם מתועד".

אלדר התייחס גם לסופיאן אבו זיידה והבהיר כי הוא אינו המקור שלו. לדבריו, השניים לא שוחחו על הסיפור, ולכן מבחינתו הדברים שפרסם אבו זיידה אינם חושפים את המקור שעליו נשען התחקיר. ואכן, אבו זיידה עצמו שהתראיין אתמול בערוץ 13 טען אף הוא שהוא איננו המקור של אלדר.

בתחילה איום בתביעה – וכעת התביעה אכן הוגשה.

כאן חשוב לדייק בהתפתחות שחלה מאז דבריו של אלדר.

במשך כמעט שלושה שבועות לאחר האיום הראשוני, התביעה לא הוגשה. ב־27 בספטמבר אף פורסם ב"העין השביעית" כי למרות מכתב ההתראה והדרישה למחיקת הכתבה, להתנצלות ולפיצוי, נתניהו עדיין לא הגיש את התביעה.

אלא שיומיים לאחר מכן השתנתה התמונה: ב־29 בספטמבר הגיש נתניהו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת דיבה בסך 2.6 מיליון שקל נגד עשרה עיתונאים וכלי תקשורת, ובהם "הארץ", שלומי אלדר ורותי יובל, וכן ynet, "ידיעות אחרונות", חדשות 12, נדב איל, ברק רביד, אורי משגב ואטילה שומפלבי. כולם,  לבד מרונן ברגמן וה"ניו יורק טיימס" בו הוא מועסק ושם פירסם זאת. מעניין מדוע... 

בכתב התביעה טוען נתניהו כי הפרסומים הם "בדיה חסרת שחר" וכי לא קיבל שיחת התרעה כזאת לא מנשיא איחוד האמירויות ולא מראש המודיעין המצרי. לטענתו, גם הרישומים הרשמיים אינם כוללים תיעוד לשיחות הנטענות.

מנגד, נכון למועד הגשת התביעה, לא פורסמה הכחשה רשמית של מצרים או איחוד האמירויות לעצם הטענות בדבר התרעות שהועברו לנתניהו – נקודה שעשויה לקבל משמעות במסגרת ההליך המשפטי.

עכשיו יצטרך כל צד להציג את הקלפים. אך מבחינה עיתונאית, הגשת התביעה משנה את הסיפור.

מה שהיה עד כה עימות תקשורתי חריף עשוי להפוך לעימות משפטי שבו נתניהו יידרש לבסס את טענתו שהפרסום שקרי, ואילו אלדר ויתר הנתבעים יוכלו להציג את המקורות, המסמכים והתיעוד שעליהם נשענו – בכפוף כמובן לדיני הראיות, לחיסיון עיתונאי ולהחלטות בית המשפט.

עבור אלדר, שמתגורר בנס ציונה ומוכר היטב לקוראי "נס ציונה נט", מדובר באחד העימותים העיתונאיים המשמעותיים בקריירה ארוכת השנים שלו. בעבר סיקר במשך שנים את הזירה הפלסטינית ואת חמאס, ובהמשך עסק ביצירה דוקומנטרית ובתחקירים. באתרנו כבר סיקרנו את פעילותו ואת שובו להתגורר בעיר.

והשאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם החומרים שאלדר אומר כי נמצאים בידיו אכן יבססו את הטענה שנתניהו קיבל התרעה משמעותית לפני 7 באוקטובר – או שבית המשפט יקבל את גרסת נתניהו שלפיה השיחה וההתרעה לא היו ולא נבראו?

אחרי הגשת התביעה, זו כבר אינה רק מלחמת גרסאות באולפנים וברשתות. אם ההליך יגיע לבירור עובדתי מלא, ייתכן שלראשונה יוצגו בבית המשפט חלק מהחומרים שעליהם מבסס אלדר את אחת הטענות החמורות שפורסמו בנוגע להתנהלות הדרג המדיני ערב 7 באוקטובר.שיניתי בכוונה את הציר המרכזי לעומת הטקסט של "ביטון ניוז": לא כתבתי שנתניהו "מפחד להגיש תביעה", משום שהעובדה הזו התיישנה והוא כבר הגיש אותה. דווקא כך הסיפור עכשיו מעניין יותר: אלדר אומר שהוא "ממוסמך ומתועד", ונתניהו הכניס את המחלוקת לזירה שבה החומרים הללו עשויים לעמוד למבחן.