שתי נשים מקומיות מרשימות, שני נאומים מעוררי מחשבה, אמש בהפגנת המחאה בנס ציונה. לקרוא ולשתף !
09.04.23 / 09:57
אמש בהפגנה בנס ציונה נאמו שלוש נשים, אקדמאיות מובילות בתחומן, מעורות ומעורבות ונשאו נאומים מעוררי מחשבה, אך כאן נשים דגש על שתי הנואמות בנות נס ציונה.
אביבה בריינר, הד"ר לביולוגיה מולקולרית ומבכירות מ. החינוך בעבר, בתם של מי שנמלטו מהדיקטטורה הקומוניסטית בהונגריה.
ד"ר תאיר קרזי פרסלר חוקרת המיגדר בוגרת הרווארד בת עירנו, נכדתן הגאה של העולות החדשות אורזות התפוזים, שחינכו את ילדיהם לרכישת השכלה.
שתי נשים עוצמתיות, משתי קבוצות גיל שונות ורקעים שונים ואמירה אחת ברורה !
קיראו את הנאומים שנשאו:
את נאומה של פרופסור אפרת ליברטל, הבאנו בכתבה המקורית ו
שתי נשים מקומיות מרשימות, שני נאומים מעוררי מחשבה, אמש בהפגנת המחאה בנס ציונה. לקרוא ולשתף !
להלן נאומה של הד"ר אביבה בריינר:
(ד"ר לביולוגיה מולקולרית, חברת מ. העיר נס ציונה בעבר ומחזיקת תיק החינוך, אשר מילאה שורה של תפקידים בכירים במינהל חינוכי והיתה המפקחת הארצית על לימודי המדעים במ. החינוך. כיום ממובילי "מאבק המורים")
ערב טוב ומועדים לשמחה תושבי נס ציונה והסביבה.
אנחנו מרכינים ראש ומשתתפים באבלן של המשפחות בארץ ובאיטליה ומאחלים החלמה מהירה לפצועים,
לצערנו שרשרת אירועים שהם תוצאה ישירה של החלטות ממשלה קיצוניות וחסרות בלמים .
אנחנו הבלם היחיד .
אני באה לדבר בשם מאבק החינוך בו אני חלק מצוות ההיגוי.
אנחנו כאנשי חינוך, בעלי השפעה על תלמידינו ומשפחותיהם. ואם מחר ישתיקו אותנו? ואם מחר לא נוכל להביע את דעותינו.
אנחנו בהשהייה ולא בהשעייה ב- ע. תוך שעות בודדות החוקים המונחים היום על שולחן הכנסת יכולים להפוך את חיינו .
חברי- החינוך לדמוקרטיה דורש דמוקרטיה
רבים מכם מכירים אותי כ-חברת מועצה ומחזיקת תיק חינוך בקדנציה השניה של יוסי שבו ז"ל או מרחובות בה ניהלתי את האגף לחינוך על יסודי .
אבל אינכם יודעים שבגיל 5 יחד עם הורי ואחי התינוק ברחנו ממשטר קומוניסטי בהונגריה בחוסר כל.
הורי ניצולי השואה בתחילה האמינו בקומוניזם עד שגילו את משמעותו האמיתית.
הורי מהנדסים שניהם קיבלו מהמשטר בית מפואר ומשכורות עתק...אבל הבינו שהם חיים במשטר של
השתקה, ראו חברים שנעלמו באישון לילה ולא חזרו יותר.
ברחנו במהפיכת אוקטובר 1956 ובדרך לא דרך הגענו ארצה.
החופש חשוב יותר מהחיים הנוחים. חופש הדיבור וזכויות הפרט הם מהות הדמוקרטיה.
הקמתי משפחה כאן בנס ציונה לפני כ-40 שנה וגידלנו את שלושת ילדינו.
כולנו מגוייסים למאבק
כולנו מגוייסים !
אני גאה בהם ! אני גאה בכל הצעירים הנפלאים הממלאים את הכיכרות
ביבי ובן גביר נפלתם על הדור הנכון דור שנלחם על הדמוקרטיה!
יש כאן בקהל מורות ? מורים ? הרימו דגל גבוה בגאוה
שנראה אתכם. כל הכבוד לכם!
מי אם לא אתם חינכתם את הדור הזה?
מי אם לא אתם חינכתם את הטייסים וגם את מכונאי המטוסים את ההיטקיסטים הרופאים האחיות המורות והמורים.
כל הכבוד למורות ולמורים ללא מורא- תצעדו בגאווה, חינכתם דורות לדמוקרטיה!
הממשלה טוענת שיש צורך בצמצום פערים ובפועל רק מגדילה אותם:
בין דתיים לחילוניים,
בין פריפריה והפריפריה החברתית לבין המרכז,
בין יהודים לערבים.
שר החינוך אני קוראת לך לחפש תפקיד אחר, החינוך לא מעניין אותך- אתה טס בגובה מעל ראשינו...
בעידן של אינטליגנציה מלאכותית - אתה מחזיר את המערכת לשינון ו-9 בגרויות –בושה
בעידן של כרסום חמור במעמד המורה, שהביא למחסור במורים מקצועיים ומחסור בעובדי הוראה, מחסור של מאות כיתות לימוד, אתה מנדב 135 מיליון ₪ למיליציה של בן גביר- בושה
במקום לעמוד על המשמר ולאפשר למנהלים ומורים את חופש הביטוי אתה גוזל מהם את הכלי החשוב ביותר בחינוך !
אז אנחנו אומרים לך : יש כאן מורים ללא מורא, מורות ומורים ללא מורא
לא נפסיק את המחאה לא ניפול בפח של המשא ומתן כל עוד לא תבטלו את כל יוזמות החקיקה
אנחנו את המאבק הזה ננצח
נאבק בשביל ילדינו ונכדינו- בואו הצטרפו אלינו
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ "מאבק החינוך נס-ציונה רחובות":
https://chat.whatsapp.com/FDbJUgGdemWDu4MTfhn3cU
נאומה של דוקטור תאיר קרזי פרסלר :
(ד"ר לסוציולוגיה, חברת סגל בכיר בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן, סיימה פוסט דוקטורט בהרווארד, ממשפחה שורשית בעירנו בתם של חנה ומאיר קרזי ונכדתם של דוד ומזל קרזי וכן מרים ומאיר חדד. כלתם של סינייה ותא"ל (מיל.) יגאל פרסלר)
ערב טוב, תושבות ותושבים של עיר הולדתי האהובה! אלו ימים קשים עבור כולנו. אני וחברותיי משתתפות בצער משפחות הנרצחים ומאחלות בריאות ורפואה שלמה לפצועים.
ובכל זאת, אני מסתכלת עליכן/ם, על כל מי שנמצא ונמצאת כאן ואני מתמלאת אופטימיות ותקווה, על כך שגם בזמנים האלה, אנחנו נלחמות על צביונה של המדינה שלנו.
אני רוצה לספר לכם קצת על עצמי: אני נכדה לסבתות שהיגרו לישראל בשנות ה-50 מטוניס ומתורכיה, הסבתות שלי עבדו שתיהן כל חייהן בבית אריזת תפוזים, אני נכדה לסבא ששימש כמחסנאי של קבוצת הכדורגל סקציה נס-ציונה, אני נכדה לסבא אחר שעבד כל חייו בסלילת כבישים. לא נולדתי לשום אליטה ובכל זאת הייתי חלק ממיצג סיפורה של שפחה לידיעת שרת התעמולה גלית דיסטל. לא נולדתי לשום אליטה, ובכל זאת חינכו אותי במשפחתי מבטן ומלידה לערכים של צדק ושוויון, יחד עם היכולת להגשים חלומות, חינכו אותי לתעוזה, ולא לערכים גזעניים של לה-פמיליה, לידיעת מפיץ "הבשורה המתוקה" אבישי בן חיים. ואז הפכתי לחוקרת המגדר שאני, ומטרתי בעולם הזה וכאן היום היא לספק לאחרות ואחרים כלים ביקורתיים, לערער על המציאות השקרית שהממשלה הקיצונית של נתניהו מבקשת לכונן כאן.
אני כאן כדי לספר לכן ולכם על מקומן של נשים ועל משמעות השאיפה לשוויון מגדרי בימי נתניהו.
נשים עבור נתניהו הן בראש ובראשונה משעממות. נשים עבור נתניהו וחבר מרעיו, הן בעלות ערך רק כשהן נחמדות, לפי שמחה רוטמן. תכליתן היא לשמש רחם לבניית האומה, ומקומן במטבח, בטח לא בתפקידי מפתח בצבא, לפי אבי מעוז. הן לא מסוגלות לנהל- לא שווה לבזבז עליהן משאבים, טען לא מזמן יועצו הקרוב של נתניהו, אבי שמחון.
בנוסף, בממשלתו של נתניהו נשים מזיקות לשוויון מגדרי לא פחות מגברים, אולי אפילו יותר, מפני שהן יודעות על בשרן, על גופן, מה זה אומר להיות נשים בישראל והן בכל זאת מביעות עמדות מיזוגניות, אכזריות וחסרות חמלה. מירי רגב, גלית דיסטל, מאי גולן, טלי גוטליב וחברותיהן, הן ההוכחה שייצוג נשים בכנסת לא בהכרח משרת אינטרסים של נשים, כאשר חברות כנסת האלה מראות לנו שוב ושוב כיצד הן מכריעות על פי שיקולים פוליטיים צרים ולא מתוך מחויבות לערכי השוויון.
מגדר בימי נתניהו זה כשאני וחברותיי לאוניברסיטה צריכות לדבר על שוויון מגדרי בצבא בכנס אקדמי, עם שמירה הדוקה מסביבנו, מחשש שיפגעו בנו פיסית, מפני שדבר הכנס פורסם בערוץ 14 ערב קודם.
למרות שמנסים לזרות חול בעינינו באמצעות דמגוגיה זולה, תדעו כולןם: ההפיכה המשטרית בישראל מסוכנת לנשים והיא מכוונת לדחוק את זכויותיהן לאחור. ההפיכה מסכנת את חירותן של נשים בישראל בהיבטים של היעדר הגנה משפטית של בג"צ, הגברת הכוח של גברים בבתי דין רבניים, דחיקת נשים מעמדות כוח בפוליטיקה וארגוני מדינה, התנגדות עיקשת בהסכמים קואליציוניים להצטרף לאמנת איסטנבול- למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, התנערות ממהלכי חקיקה מיטיבים קודמים, הקלה בדרישות הסף בתעסוקות הנחשבות "נשיות", הפרדה מגדרית במרחבים ציבוריים, אפליה במתן שירות בשל אמונה דתית בחסות החוק.
הפלת חוק האיזוק האלקטרוני הוא כבר ההוכחה לכך, עם נשים שנרצחות כאן מידי שבוע. הוכחה נוספת היא הרעיון המופרך להקמת מיליציות חמושות—רעיון זה, אם יצא לפועל, מהווה סכנה מיידית לחיים של נשים, מחשש לעוד כלי נשק שיסתובבו ברחובות, זו במילים אחרות- אלימות מאורגנת בחסות המדינה שתוביל לדיכוי ופגיעה גופנית קודם כל בנשים.
כמשטר פופוליסטי, הממשלה הקיצונית הזאת שהקים נתניהו, עוסק בהפגנת כוחנות ואלימות, לא בהפגנת ידענות. הפופוליזם היא תנועה של בוז לידע. כמשטר פופוליסטי, הממשלה הקיצונית של נתניהו דואגת לייבא רעיונות אפלים מארה"ב, פולין והונגריה, ומאמצת בגלוי אג'נדת שנאה אנטי מגדרית ולהט"בופובית מופגנת. ומולם, מול הממשלה החשוכה הזאת, עלינו להתמיד במאבק איתנות ואיתנים על ידע.
הפמיניזם ולימודי המגדר הם האויב עבורם, "הדימון". ומה זה בעצם פמיניזם? פמיניזם במילים פשוטות הוא המאבק לסיים את הדיכוי הסקסיסטי, את הדיכוי המופנה נגד נשים. פמיניזם ומגדר, אם לומדים לעומק את משמעויותיהם, עשו את השינויים הגדולים ביותר למען צדק חברתי, קידום נשים ומיעוטים נרדפים במאה העשרים. רוב רובה של הביקורת על פמיניזם ולימודי מגדר נובעת לא רק מבורות, אלא גם מרצון להשיב את הסדר הישן והרע על כנו.
הדרישה הבסיסית שלנו לשוויון מגדרי היא דרישה לזכויות פרט. זכויות נשים הן זכויות פרט, הן זכויות אדם. אבל בעידן הנוכחי של פוסט אמת, בעידן שבו הממשלה הקיצונית מבקשת לברוא עבור כולנו יום יום מציאות אלטרנטיבית שקרית, זכויות נשים, בניהם זכויות הפלה, וזכויות להט"ב נחשבים "טרלול פרוגרסיבי".
אבל אתן יודעות מה, נפל דבר בימי ממשלתו של נתניהו, כי נשים בימי נתניהו אומרות עד כאן! לא עוד! נשים בימי נתניהו לא מסכימות עוד שיתייחסו אליהן כאובייקט, נשים בימי נתניהו הן נשים זועמות, קולן נשמע ומהדהד בכל מקום, והן הן המשק, הן כוח העבודה, הן 50% מאוכלוסיית ישראל, ולא ניתן עוד להתעלם מאיתנו.
כמו שאנחנו רואות עכשיו, שנים של אי יציבות פוליטית הם כר פורה לשינויים, השנים האחרונות הובילו אמנם להשתלטות עוינת של הימין הקיצוני בישראל, אבל אתן יודעות מה: זו גם הזדמנות שאנחנו יכולות לנצל. התעוררנו על עצמנו! כעת עלינו להיאבק למען שמירה על חירויות פרט ולהרחיבן לכלל הנשים וקבוצות מודרות בישראל, ערביות, דתיות, אתיופיות, חרדיות, טרנסיות. זו המהות של ליברליזם!
מרגרט אטווד שכתבה את הספר סיפורה של שפחה אמרה לאחרונה שמחאת הנשים בישראל שינתה את העתיד. כן, אנחנו יכולות! יש לנו כוח עצום, וכן אנחנו יכולות לכונן עתיד שוויוני, זו המשימה שלנו. ואני כאן כדי לתת לכולכן כוח ותקווה להמשיך ולהיאבק למען עתיד שוויוני יותר, להמשיך להיאבק על הזכויות הבסיסיות שלכן, כדי שיתייחסו אליכן כבנות אדם. היום יותר מתמיד יש חשיבות להתעסק בשאלות של מגדר, יש חשיבות לעסוק בשאלות של חירות מגדרית ומינית, היום יותר מתמיד מוטלת עלינו האחריות לחדד את הידע הביקורתי שלנו ושל ילדינו, זה הזמן שלכן נשים יקרות להביא לתיקון עולם!
