22 שנה, 150 בוגרים שהגיעו מ7 ארצות ומיפגש מחזור אחד מדהים !!!!
[email protected]
21.10.25 / 10:20
שיחת היום בנס ציונה: פגישת המחזור המדהימה של תיכון בן גוריון עם בוגרי תשס"ג
זו לא הייתה עוד פגישת מחזור — זו הייתה הפקת ענק נוסטלגית ומרגשת של שכבה שכולם בעיר זוכרים, השכבה שהרימה לפני 22 שנה את ערב הכישרונות האייקוני שנחרט בזיכרון של נס ציונה כולה.
מחזור תשס״ג נס ציונה עושה את הבלתי ייאמן:
ביום שבת האחרון, ה־18 באוקטובר 2025, התכנסו 150 בוגרי מחזור תשס״ג של תיכון בן גוריון בנס ציונה באולם “סיה” בעיר, לאירוע שייזכר עוד שנים קדימה. זו לא הייתה עוד פגישת מחזור — זו הייתה הפקת ענק נוסטלגית ומרגשת של שכבה שכולם בעיר זוכרים, השכבה שהרימה בזמנו את ערב הכישרונות האייקוני שנחרט בזיכרון של נס ציונה כולה.
הכול התחיל לפני כחמישה חודשים, כשלשתיים מבוגרות השכבה – סינה חסון ומורן אשכנזי – עלה רעיון פשוט: לפתוח קבוצת וואטסאפ של כל השכבה כדי שאולי אולי נעשה פגישת מחזור מתישהו. הן החלו לצרף חברים מהתיכון, שכל אחד מהם צירף בתורו עוד ועוד בוגרים, עד שכמעט כל המחזור כולו היה שם.
“יום אחד סינה התקשרה אליי,” מספרת סו עוז, שהפיקה את האירוע, “וביקשה שאקח את ההובלה. היא אמרה לי: ‘אם מישהו יכול להרים דבר כזה – זו את’. וכמובן שהסכמתי.”
מכאן הכול התגלגל במהירות. סו הקימה צוות הפקה מתנדב שכלל את קובי בכר, רחלי מינה (כיום ניזרי), אדווה כהן, לירון עבודי ושמי זיתון – כולם חברי שכבה לשעבר, כולם חדורי שליחות אחת: להחזיר את הרוח של תשס”ג לחיים.
“השנה כולנו חוגגים 40,” אומרת סו, “והרגשנו שזה הרגע הנכון. עבר מספיק זמן, והגיע הזמן לחוות את זה שוב – הפעם כמבוגרים, הורים, אבל עם אותה נשמה.”
מהוואטסאפ לפייסבוק ועד לקצה העולם
גיוס המשתתפים לא היה קל. “התחלנו דרך הוואטסאפ, אבל מהר מאוד הבנו שלא כולם שם,” נזכרת סו. “התחלנו לחפש בפייסבוק, באינסטגרם, שלחנו הודעות לאנשים שלא דיברנו איתם עשרים שנה. זה היה שבועות של חיפושים. מצאנו אפילו בוגרים שחיים בלונדון, קנדה וקליפורניה – למעלה מ־40 אנשים מחוץ לארץ!”
כשהצליחו לאתר כמעט את כל השכבה, הגיע שלב הרכבת התקציב. בתחילה היו רק 23 שנרשמו ושילמו. “היו כאלה שחשבו שזה לא באמת יקרה,” אומרת סו בחיוך. “אבל אז רחלי מינה נכנסה לתמונה, התחילה להתקשר לכולם – ובתוך שבוע הפכנו מ־23 ל־150 משתתפים. זה היה רגע שבו הבנתי – זה באמת קורה.”
ערב שכולו רגש, זיכרונות וצחוק
בערב האירוע, כשהדלתות נפתחו, היה ברור שמשהו מיוחד עומד להתרחש.
האורחים התקבלו בעמדות אוכל עשירות, בר משקאות מלא, עמדת צילום שהדפיסה תמונות במקום, וצלמת שתיעדה כל רגע למזכרת.
“שעה וחצי אחרי שהתחלנו, בעל האולם ניגש אליי ואמר בפליאה – ‘למה הם לא אוכלים?’” נזכרת סו. “התרגשות כזו לא ראיתי מימיי. כולם פשוט רצו לדבר, לחבק, לצחוק. היינו בעננים.”
ב־22:30 נפתח הערב הרשמי בדברי פתיחה של סו, שהודתה לצוות ולכל המשתתפים. אחר כך הגיע חידון קהוט משעשע עם 27 שאלות על השכבה בהנחייתו של קובי בכר, ״שיצא ממנו מנחה באותו ערב״ אמרה סו – שאלות כמו מי היה הזוג האהוב, מה היה החטיף הכי נמכר בקיוסק של אלי, ואפילו “מי ספר כלבים בלונדון כיום?”
הזוכים המאושרים קיבלו שוברים לפרסי “ביימי”, אבל המתנה האמיתית הייתה הצחוק והנוסטלגיה שאחזו בכולם.
מיד אחר כך הוקרנה מצגת מרגשת שכללה קטעי וידאו אמיתיים מהתיכון – סרטונים שנשמרו שנים אצל בוגרים מעטים ונחשפו לראשונה בערב זה.
“עמדתי שם וצילמתי את כולם בלי שהם שמים לב,” מספרת סו, “ורואים בסרטון את הפנים של כולם — עם עיניים נוצצות, עם מבטים מלאים ברגש. זה רגע שאי אפשר לשחזר.”
ריקודים, צחוק ודמעות פגישת המחזור המדהימה של תיכון בן גוריון עם בוגרי תשס"ג
לאחר המצגת, המוזיקה התחלפה והרחבה התמלאה.
“פתאום כולם חזרו להיות בני 16,” אומרת סו, “צעקות, ריקודים, צ׳ייסרים באוויר, מוזיקה מהניינטיז – אי אפשר היה לעצור את האנרגיות.”
הצלמת סיפרה לסו למחרת: “בחיים לא נשארתי כל כך הרבה מעבר לשעות העבודה שלי, פשוט לא רציתי ללכת – האנשים שלכם מדהימים.”
בערב עצמו הוקדשה עמדת הנצחה מרגשת לשני בוגרים שאינם עוד – דנה זמורסקי ז״ל ואסף ליברמן ז״ל, שנהרגו בתאונות דרכים בשנים שונות. בעמדה הוצגו תמונותיהם, סיפורים קצרים ומילות זיכרון חמות. “זה היה חשוב לי מאוד,” אומרת סו, “להזכיר שהם חלק מאיתנו, ותמיד יהיו.”
האירוע נמשך עד 1:30 בלילה, ובסיומו קיבלו המשתתפים מתנת מזכרת אישית – בקבוק יין קטן בעיצוב יוקרתי עם הכיתוב:
“Limited Edition 1985 – פגישת מחזור 2025”.
“בשעה שלוש לפנות בוקר עוד קיבלתי הודעות בקבוצה שאנשים לא מצליחים להירדם מההתרגשות,” מספרת סו. “אז הבנתי – הצלחנו. עשינו את זה כמו שרצינו, ואפילו יותר.”
קובי מהצד מוסיף ואומר ״לכל אחד היה תחליף באירוע, רק לסו לא היה תחליף, בלעדיה… לא היה אירוע נקודה!״ כנראה שבשביל אירוע כזה צריך אדם אחד משימתי ואמביציוני מספיק כדי להוציא אותו לפועל באמת.
⸻
“אי אפשר להסביר במילים – פשוט שכבה אייקונית”
שלושה ימים אחרי האירוע, הוואטסאפ של המחזור עדיין בוער. הודעות תודה, סרטונים, תמונות, רגשות.
“אנשים אמרו לי שהם לא האמינו כמה זה ירגש אותם,” משתפת סו. “היו שבאו במיוחד מקנדה, מלונדון, מקליפורניה – רק כדי להיות חלק מזה. זה פשוט מטורף.”
וכמו שאמר אחד הבוגרים במהלך הערב:
“אני רוקד פה עם אנשים שלא ראיתי 22 שנה, ומרגיש הכי בבית, הכי חופשי להיות אני – זה מטורף בעיניי.”
“אנחנו שכבה אייקונית, וזה פשוט עובדה,” מסכמת סו בחיוך. “בכל פעם שמישהו מנס ציונה ראה את הסטוריז שלנו למחרת, הוא כתב לי ‘וואו, איך עשיתם את זה’.
אז כן – עשינו את זה. עשינו את מה שאף אחד לא עשה. פשוט שכבה אייקונית, נקודה.”
