למרות הקורונה: סיפורו של המורה הותיק למתמטיקה בן ה-80 מנס ציונה
23.05.20 / 22:43
משה דורון לקראת סוף העשור השביעי, מורה למתמטיקה מוגבר, 5 יחידות כבר יותר מ50 שנה.
אם אתם יודעים מה זה ״הפעמון של גאוס״ או מבינים את משמעות הביטוי ״מושג האינסוף״ או מה זה ״מקדם מתאם״ קרוב לודאי שהמורה הותיק העשיר את ידיעתכם כמורה למתמטיקה באחד ממוסדות העיר.
הכירו:
משה דורון לקראת סוף העשור השביעי, מורה למתמטיקה מוגבר, 5 יחידות כבר יותר מ50 שנה. נשוי ליונה יותר מ 50 שנים אב ל 3 ילדים סבא ל 5
וכאמור, מורה וסמן דרך לעוד אלפי בוגרים ובוגרות. מהם דור שני ואפילו דור שלישי.
הוא כובש את עמדת המורה בכיתות תיכון בן גוריון בעיר. תלמידיו נוהים אחרי שיטת הלימוד, הנסיון, חוכמת החיים, הסקרנות והפרספקטיבה שלו על למידה. זאת ועוד הפכו אותו למורה מבוקש. מנהלת תיכון בן גוריון איריס דורון אמרה עליו: ״על מורה כמשה אני לא מוותרת. הגיל הוא יתרון לא מכשלה, אצל משה דורון אין שחיקה כל מחזור שהוא מכשיר, זו מתנה״.
לשיטתו ״אין כמו למידה ועבודה עם תלמידים ששכרה הוא הנאה וסיפוק, לצד התרומה שאתה כמורה תורם ומשפיע על דור העתיד״.
אלה ימי פוסט קורונה אך גם בחודשים שחלפו עמוק בתוך ימי הסגר, לא נתן משה לבידוד להכניס אותו להסגר מחשבתי. הוא לא נרתע מקידמה טכנולוגית, שהרי הוא לימד באמצעות האפליקציות Zoom ו״משוב״. וכמובן שלא ויתר על השכמות מוקדמות לפני עלות השחר, כדי להתחיל את היום בפעילות ספורטיבית.
״כל בוקר אני מחלץ עצמאות וצועד 5 קילומטר״ עניין שבשיגרה. שיגרה מבורכת צריך להמשיך לקיים. כשאומרים לו שהוא משוגע לקום בחמש בבוקר על כך הוא עונה ״אולי לא אחיה עוד המון שנים, אבל אחיה יותר זמן״ כשנשאל לגילו, שלא ניכר בחזותו ובמרצו עונה ״אני אדם צעיר שפשוט נולד מזמן...״
ובכל זאת כששאלתי אותו, איך ניאות להגיע ללמידה פרונטלית, בימים שהסגר אך הוקל במעט תוך מגבלות רבות, שהרי הוא בקבוצת סיכון, ענה כי עוד בימי הקורונה המבודדים שלח עבודות במייל וקיים שיעורים בZoom. ״עכשו כשהגעתי לכיתה, נקטנו באמצעי הזהירות, תוך הקפדה על הכללים שהנחה משרד הבריאות. התלמידים כמוני, חיכו למפגש״.
לשאלתי אם לאור הותק הרב, יצא לו ללמד דור שני, כלומר בנים או בנות של תלמידים לשעבר שבגרו, השיב:
״אני נתקל בתלמידים רבים שמספרים לי בהתרגשות שלימדתי את הוריהם ואף היו כאלה שגם את סבא וסבתא שלהם לימדתי בתחילת דרכי....זה כמו שידור חוזר. באחת מאסיפות ההורים הגיעה אמא של תלמיד שאותה לימדתי בעבר, סיפרתי לה פרט שזכרתי על בעיה כלשהי שהיתה לה, שאיפשרה לה לצאת מהכיתה כשהיא מרגישה צורך לכך, היא לא האמינה למשמע אוזניה שאני זוכר זאת. היו גם הורים שבאו להציץ בכיתתי לבדוק שאני עדיין חי! יש לי נחת מרובה.
יש ודאי תלמידים שלך שעשו זאת, שהצליחו בגדול?
״ודאי. יש כאלה שהקימו במשך השנים חברות סטרטאפ והיו מי שעשו אקזיטים של מיליונים. זו גאווה היה לי תלמיד מחונן שקפץ לכיתה ט׳ והוא רק בן 11. בהמשך הקים מחלקת מחשבים בצה״ל ובמפעלים שונים ועשה אקזיט של חצי מיליארד דולר. וסיפור אישי נוסף הוא על אושרי, תלמיד שהתקשה במתמטיקה והקדשתי לו זמן נוסף. בסוף זה הצליח. הוא התקשר אלי לאחרונה וסיפר כי הוא סיים שירות צבאי ב8200 וזאת הודות לי״.
איך ניתן לפצח את המתמטיקה? נדמה שצריך לפתוח שער נבצר ואז לגלות עולמות מופלאים, אבל לא כולם אוחזים במפתח לשער הזה...
תשובה: ״לא קל לתאר במילים בודדות תורה מורכבת. יש לעבוד על פי כללים. הזכרון חשוב מאוד. החלק היותר חשוב הוא המיומנות ליישם את החומר הנלמד. בסופו של יום, מי שמחליט ללמוד מתמטיקה מוגבר ומשתדל - יצליח. מה ש״מפחיד״ במקצוע הזה שגם אם אתה יודע את הכללים לא תמיד ניתן ליישם את הידע והחומר, זה דורש עבודה. זה אכן לא קל״.
איך אתה מצליח כמורה למקצוע כה מאתגר מה השיטה שלך?
״בכלל כדי להצליח כמורה, בכל מקצוע, עליך להיות בקיא בחומר מוכן לכל אתגר או קושיה, לדעת כיצד לזקק אותו לשיעור. מורה צריך להיות קצת דיפלומט, קצת פסיכולוג, קצת סטנדאפיסט והכי חשוב להאמין ביכולות של התלמיד״
מהו אותו יופי נשגב שמתארים מעריצי מתמטיקה? וממה נובעת לדעתך התאוריה שבנות מתקשות יותר במקצוע שכזה?
״היופי הנשגב במתמטיקה הוא כשאתה מצליח להגיע לפתרון, ההרגשה נפלאה. לגבי בנות, מנסיוני, יש בנות מוכשרות ביותר ולטעמי אין הבדל בין המינים בתחום זה״
(אכן, אני למשל יודעת להגדיר ולפצח תשבצי הגיון. עבורי זה אתגר חביב כשמדובר במילים. מספרים פחות מדברים אלי. נראה שיש הכרעה במאבק ארוך השנים בין הריאליים להומניים. ואת הנצחון לריאליסטיים העניק שר החינוך לשעבר בנט שהגדיר את החמש יחידות והמוגבר כמפתח להצלחה בעידן הטכנולוגי. יחד עם זאת יש הסוברים שהנהייה אחר מקצועות ההי-טק היא הרדיפה אחר ההתעשרות. האם זה חינוכי וערכי, הדעות לכאן ולכאן. כמו בכל נושא).
לבסוף ביקשתי ממשה דורון להסביר בקצרה להדיוטות כמוני כמה מושגים מסקרנים מעולם המתמטיקה:
״מושג האינסוף״ נשמע מעניין...
כן ״האינסוף מעניין גם ברמה הפילוסופית״. ״מקדם מתאר״ הוא קשר סטטיסטי בין שני משתנים. לדוגמא שהיא רלוונטית לימים אלה: אם גילו של אדם קשור בהדבקה בקורונה, האם יש מתאם?
״רקורסיה״ או במילים אחרות ״נסיגה״ מושג זה משמש בהגדרת סדרת מספרים, כך שכל מספר מתואר בעזרת קודמו. דוגמא: אם בהלכה היהודית אדם יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה, הרי שכדי לודא את יהדותו, צריך ״לסגת אחורה״ ולבדוק את אמו. זה ״רקורסיה״.
ואם תהיתם מה זה ״מכפלה ריקה״, זו מכפלה ללא גורמים לעומת מכפלה של מספר גורמים כמו 5, 6 וההחלטה ש״המכפלה הריקה שווה ל-1... הבנתם?!
כרבים גם אני לא ישנתי בלילה שלפני הבגרות במתמטיקה. מתמטיקה נדמית להשגת יעד. כמו לכבוש את ההר לסיים מרתון, רק להיות אחרי. רק לעבור בשלום את הבגרות. אני נדרשתי למועד ב׳...(גם אם רק ל-3 יחידות). קרוב לודאי שיש מי שמסתגל וחובב את עולם המספרים ומי שמעדיף את עולם המילים. זו מעין תחרות סמויה בין שני מקצועות חשובים ושניהם יכולים לדור בכפיפה אחת במוחנו הנפלא. הכל למיד. אולי לא. שהרי אנחנו לא מקשה אחת וכל תלמיד הוא אקזמפלר נפרד.
ולבסוף, השאלה בה הייתי צריכה, אולי, לפתוח...מדוע ללמד בתיכון בן גוריון?
זהו התיכון הראשון של נס ציונה, ולטעמי בבן גוריון יש איכויות ותלמידים, שפשוט תענוג ללמד אותם.
והערה שלי:
(אבל אם כבר להיתלות אז על העץ הכי גבוה, ליאונרדו דה וינצ׳י הגאון הרב תחומי, שכישוריו בבכל היבט היו מופלאים אשר אמר ״החוכמה היא בתו של הנסיון והלמידה״). אז לא להרתע. הכל בעצם זה עניין של לוותר על קבעונות ולצאת מנוסחאות כדי לפתור נוסחאות מתמטיות ולראות את האור. אז בואו נגרש את הפחד ועם אהבה ואמונה ותרגול נעשה ונצליח. או שנייחל למורה כמשה דורון...
אסכם בכך שאומר כי אני יצאתי מהמפגש עימו קצת פחות מבוהלת ממתמטיקה וקצת יותר מבינה. שהרי הוא ושכמותו ״מורה טוב מורה לחיים״.
בתמונה : משה בפעילות ספורטיבית. "אני אדם צעיר שנולד מזמן...!"
