כדאי לדעת: כמה קולות צריך למנדט? החשבון הלא פשוט... של הבחירות  

כדאי לדעת: כמה קולות צריך למנדט?

החשבון הלא פשוט... של הבחירות

ביום שלישי ילכו לקלפיות 7,331,981 בעלי זכות בחירה. אחוז ההצבעה יקבע כמה קולות יידרשו לכל מנדט וכמה יידרשו כדי לעבור את אחוז החסימה . אבל, שמעתם על "חוק באדר-עופר "? הוא שיכריע מי יקבל את המנדטים האחרונים.

מדריך קצר לבוחר לפני שהוא משלשל את הפתק למעטפה

7.33 מיליון בוחרים - מספר שיא

ביום שלישי הקרוב, 27 באוקטובר, ייערכו הבחירות לכנסת ה-26. בפנקס הבוחרים הסופי של ועדת הבחירות המרכזית רשומים 7,331,981 בעלי זכות בחירה – מעל חצי מיליון יותר מאשר בבחירות הקודמות. אבל לא כולם יצביעו, וכאן מתחיל החשבון: אחוז ההצבעה הוא שקובע כמה קולות "יעלה" כל מנדט, וכמה קולות תצטרך רשימה כדי בכלל להיכנס לכנסת.

איך נקבע מחיר המנדט

בסוף יום הבחירות סופרים את כל הקולות הכשרים. פתקים פסולים יוצאים מהחשבון, וכך גם הקולות שניתנו לרשימות שלא יעברו את אחוז החסימה. את מה שנשאר - קולותיהן של הרשימות שעברו בלבד - מחלקים ב-120, מספר המנדטים בכנסת. התוצאה היא "מחיר המנדט": מספר הקולות שמזכה במושב אחד. ככל שאחוז ההצבעה גבוה יותר, כך המחיר עולה - אבל חלקו היחסי של כל מחנה נשאר בידי המצביעים שלו.

תרחיש אחד: אחוז הצבעה של 70%

אם 70% מבעלי זכות הבחירה יצביעו, יושלכו לקלפיות כ-5.13 מיליון פתקים. בהנחה שכ-99% מהם יהיו כשרים, מדובר בכ-5.08 מיליון קולות. הממוצע הגולמי - כלל הקולות הכשרים חלקי 120, עוד לפני ניכוי הרשימות שלא יעברו - הוא כ-42 אלף קולות למנדט, ורף הכניסה לכנסת, 3.25% מהקולות הכשרים, יעמוד על כ-165 אלף קולות. זה עדיין לא המחיר האמיתי: בפועל מחלקים רק את קולות הרשימות שעברו, כך שהמחיר הסופי יהיה נמוך מן הממוצע הגולמי - והפער תלוי בכמה קולות יאבדו מתחת לאחוז החסימה.

תרחיש שני: אחוז הצבעה של 75%

אם ההצבעה תטפס ל-75%, יושלכו כ-5.5 מיליון פתקים, כ-5.44 מיליון מהם כשרים. הממוצע הגולמי יעלה לכ-45 אלף קולות למנדט, ורף הכניסה לכ-177 אלף קולות. כלומר, עלייה של חמש נקודות אחוז בהצבעה מייקרת את הממוצע הגולמי בכ-3,000 קולות ומעלה את רף הכניסה בכ-12 אלף קולות. לשם השוואה: בבחירות 2022, עם אחוז הצבעה של 70.6%, מחיר המנדט בפועל - אחרי ניכוי הקולות של הרשימות שלא עברו - עמד על כ-36 אלף קולות.

אחוז החסימה: הרף שמוחק קולות

רשימה שלא עוברת את 3.25% מהקולות הכשרים נשארת בחוץ - וכל הקולות שלה נמחקים מהחלוקה. זה לא תיאורטי: בבחירות 2022 נדרשו כ-155 אלף קולות לכניסה לכנסת. מרצ קיבלה כ-151 אלף קולות, לא עברה, וכל הקולות של מצביעיה הושמטו. בסך הכול "בוזבזו" באותן בחירות יותר מ-400 אלף קולות - פתקים פסולים וקולות לרשימות שלא עברו את החסימה.

חוק באדר-עופר: המנדטים האחרונים מוכרעים בשוליים

אחרי סילוק הרשימות שלא עברו, מחלקים ב-120 את הקולות הכשרים של הרשימות שעברו בלבד - לא את כלל הקולות הכשרים - ומחלקים קודם מנדטים שלמים. אבל תמיד נשארות שאריות - קולות שלא הספיקו למנדט מלא. כאן נכנס חוק באדר-עופר: המנדטים הנותרים מחולקים בשיטת "הממוצע הגדול". קולותיה של רשימה מחולקים במספר המנדטים שכבר קיבלה ועוד אחד, והרשימה עם הממוצע הגבוה ביותר זוכה במנדט הבא, וכך עד המנדט האחרון.

החוק גם מתיר "הסכמי עודפים": שתי רשימות חוברות, השאריות שלהן מחושבות כרשימה אחת, והמנדט הנוסף עובר למי מהשתיים שהממוצע שלה גבוה יותר. לכן המניין הסופי של המנדטים תלוי לא רק בקולות של רשימה מסוימת, אלא גם בבן הזוג שלה להסכם ובשאלה אילו רשימות בכלל עברו את החסימה. ההשלכה המעשית: מנדט אחד - שלפעמים מכריע רוב וקואליציה - יכול להתהפך על הפרש של מאות ואף עשרות קולות בודדים.

השורה התחתונה

המספרים כאן הם הערכה גולמית להמחשה בלבד: מחיר המנדט האמיתי נקבע רק בספירה הסופית, כשייוודע כמה קולות הלכו לרשימות שלא עברו את החסימה, ושלב העודפים יכול להזיז מנדטים בודדים. אבל העיקרון קבוע: כל קול מתווסף לעוגה שמחולקת ב-120, קול לרשימה שלא עוברת את החסימה נמחק, והמנדטים האחרונים מוכרעים בפערים זעירים.

 מי שלא מצביע, משאיר את ההחלטה לאחרים.

------------------------------------

מ ו ד ע ו ת :