29,951 קולות בלבד עדיפות לנתניהו ו... 8 מנדטים ! מה קרה בבחירות 2022, ואיך הצביעו היהודים הציוניים?

29,951 קולות בלבד עדיפות לנתניהו ו... 8 מנדטים ! מה באמת קרה בבחירות 2022, ומה עושה מאז הדמוגרפיה

נתוני הבחירות לכנסת ה-25 כעימות בין שני גושים, מספר הבוחרים אז והיום, והשאלה כמה מהגידול הטבעי כבר הגיע לקלפי וכמה עוד בדרך

שני הגושים כפי שנספרו

בבחירות לכנסת ה-25 היו 4,764,742 קולות כשרים. גוש הקואליציה קיבל 2,304,964 קולות, כ-48.4%: הליכוד 1,115,336, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם 516,470, ש"ס 392,964 ויהדות התורה 280,194. גוש האופוזיציה קיבל 2,042,378 קולות, כ-42.9%: יש עתיד 847,435, המחנה הממלכתי 432,482, ישראל ביתנו 213,687, רע"ם 194,047, חד"ש-תע"ל 178,735 והעבודה 175,992. ההפרש בין שני הגושים כפי שהתגבשו בכנסת היה 262,586 קולות.

אבל ההפרש הזה הושפע מאחוז החסימה. שלוש רשימות גדולות נשארו בחוץ: מרצ עם 150,793 קולות, בל"ד עם 138,617 והבית היהודי עם 56,775. כאן מחשבים אותן כך: מרצ ובל"ד לצד האופוזיציה והבית היהודי לצד הקואליציה. זו מוסכמת חישוב ולא תוצאת בחירות. התוצאה: 2,361,739 קולות מול 2,331,788. ההפרש כולו 29,951 קולות, כ-0.63% מהקולות הכשרים.

עוד 71,215 קולות, כ-1.5%, הלכו לרשימות קטנות כמו חופש כלכלי, באומץ בשבילך והכלכלית החדשה. אותן לא שייכתי לאף גוש, כי אין דרך לדעת לאן היו נוטות.

מה קרה בלי המפלגות החרדיות והערביות?

נוציא עכשיו מהחשבון את המפלגות שהוגדרו בלתי ציוניות: ש"ס ויהדות התורה, שקיבלו יחד 673,158 קולות, ורע"ם, חד"ש-תע"ל ובל"ד, שקיבלו יחד 511,399. נשארים 1,688,581 קולות בצד הקואליציה מול 1,820,389 בצד האופוזיציה. ההפרש עכשיו 131,808 קולות, כ-2.8% מהקולות הכשרים, ולטובת האופוזיציה.

ההוצאה של שתי הקבוצות האלה משנה את החשבון: ההפרש של פחות מאחוז הופך לפער של כמעט שלושה אחוזים. זה לא אומר שהן הגורם היחיד להכרעה, כי כל בוחר בכל מפלגה נספר. זה אומר שהן גדולות מספיק כדי שגם שינוי צנוע בגודלן ישנה את התוצאה.

כמה בוחרים היו, וכמה יש

ב-2022 היו 6,788,804 בעלי זכות בחירה. הצביעו 4,794,593, כלומר 70.63%, ו-1,994,211 לא הצביעו. לקראת הבחירות לכנסת ה-26 רשומים 7,331,981 בעלי זכות בחירה, תוספת של 543,177, כ-8.0%.

כ-810 אלף מהרשומים האלה אזרחים המתגוררים בחו"ל. הלמ"ס מעריך את בעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל בכ-6.5 מיליון, גידול של כ-333 אלף, 5.4%, מאז 2022. בין הרשומים נמצאים 618,839 בעלי זכות בחירה חדשים שמלאו להם 18 מאז הבחירות הקודמות, כ-8.4% מכלל הרשומים.

שורה תחתונה

בספירה של הרשימות הגדולות ושלוש הרשימות שנפלו, שני הגושים היו ב-2022 כמעט שווים, ועוד 1.5% מהקולות הלכו לרשימות קטנות שלא שויכו.  מאז נוספו 618,839 בעלי זכות בחירה חדשים.. ההפרש של 2022 הוא כ-30 אלף קולות, פחות מ-7% מקולות הצעירים החדשים אם יצביעו כמו ב-2022.

ואיך משפיעה הדמוגרפיה? הערכות:

הגידול הטבעי: מה שכבר נכנס לקלפי ומה שעוד לא

הילודה של היום לא מוסיפה היום אף בוחר. תינוק שנולד ב-2026 יצביע לראשונה ב-2044. מי שהצטרף לבוחרים מאז 2022 נולד בין סוף 2004 לסוף 2008, ונתוני הילודה של אותן שנים ידועים. הלמ"ס מדווח שנולדו אז 144 עד 157 אלף תינוקות בשנה, מהם כ-39 עד 41 אלף ילדי האוכלוסייה הערבית, כלומר בין רבע לכ-28 אחוזים מהלידות. לא כולם אזרחים: מזרח ירושלים והגולן, שתושביהם ברובם אינם אזרחים, נכללים בנתוני הלידות אבל לא בבוחרים. הילדים שנולדו אחרי 2008 עדיין לא הגיעו לקלפי, והם יצטרפו אליו בבחירות הבאות, שנה אחר שנה.

הפער בין האוכלוסייה לבוחרים נראה היטב בנתוני הלמ"ס: החרדים הם 13.9% מהאוכלוסייה אבל 10.5% מבעלי זכות הבחירה בישראל, והערבים 22% מהאוכלוסייה אבל 18% מהבוחרים. אצל החרדים ההסבר הוא הגיל: 58% מהם מתחת לגיל 20, לעומת 31% בקרב כלל היהודים, והגיל החציוני שלהם 16 לעומת 35. אצל הערבים יש שני הסברים: גם גיל צעיר, וגם תושבים שאינם אזרחים, בעיקר במזרח ירושלים ובגולן.

הפריון מספר סיפור בשני כיוונים. אצל החרדים הוא ירד מ-7.5 ילדים לאישה בשנים 2003 עד 2005 ל-6.5 בשנים 2019 עד 2021, אך עדיין גבוה פי שניים וחצי מזה של שאר היהודים, כ-2.5. אצל המוסלמים הוא ירד מ-4.36 ב-2004 ל-2.91 ב-2022, כמעט כמו הפריון היהודי הכולל באותה שנה, 3.03. שני המנועים שמזינים את הרשימות החרדיות והערביות נמצאים אפוא במקומות שונים: הראשון מאט אבל נשאר חזק, והשני התכנס. שאר הציבור מתרבה לאט יותר, ובכל זאת הוא הרוב ומוסיף את מרבית הבוחרים במספרים מוחלטים.

אומדן ההשפעה

אי אפשר לקבוע כמה קולות הוסיפה הילודה לכל גוש. אין נתון על ההצבעה של המצטרפים החדשים, ובני אותה קבוצה אינם מצביעים כולם אותו דבר. אפשר להראות את סדר הגודל. כל 10,000 קולות נטו הם שליש מההפרש של 29,951. אם המצטרפים החדשים יצביעו בשיעור של 2022, 70.63%, יצאו מ-618,839 איש כ-437 אלף קולות. אם ההפרש בין חלקי שני הגושים בקולות האלה יהיה כ-6.9 נקודות אחוז, כלומר כ-30 אלף קולות, זה בדיוק ההפרש של 2022. מעבר של בוחר מגוש לגוש משנה את ההפרש פי שניים.

הדמוגרפיה אינה קובעת הצבעה, אבל יש דפוסים. סקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערכו אחרי 2022 מצאו שרוב גדול של החרדים שדיווחו על הצבעתם בחרו ברשימות החרדיות. בחברה הערבית הצביעו ב-2022 53.2% בלבד, ורוב המצביעים בחרו ברשימות ערביות. לפי ועדת הבחירות, שיעור ההצבעה ביישובים עם רוב יהודי היה 73.3% וביישובים עם רוב מוסלמי 53.5%. מכאן שמכל 10,000 בעלי זכות בחירה חדשים יגיעו לקלפי ביישובים עם רוב יהודי כ-7,300 וביישובים עם רוב מוסלמי כ-5,350, ולכן שיעור ההצבעה בקבוצה קובע את תרומתה לא פחות מגודלה.

הכיוון ברור גם בלי מספר מדויק: בקבוצות שהפריון בהן גבוה הילדים כבר רבים, והם נכנסים לקלפי בהדרגה, שנה אחר שנה. מה שיקרה בקרב שאר הצעירים, החילונים, המסורתיים, הדתיים-לאומיים והעולים, תלוי בבחירות שלהם ולא בילודה.

 -------------------------------------------------

מ ו ד ע ו ת :