אחיי גיבורי המחאה. אל תשאפו לתמונת ניצחון עם דגל ביד על ערימת הריסות ! כי אלו תהיינה הריסות הבית של כולנו... !

אחיי גיבורי המחאה !

בואו נוותר על תמונת ניצחון עם דגל ביד על ערימת הריסות ! כי אלו תהיינה הריסות הבית של כולנו !

 אני פונה אליכם בקריאה "גיבורים, רדו מן העץ". אל תשלו עצמכם שבן רגע תיעלם הסכנה האמיתית לדמוקרטיה הישראלית, זו שאיננה ביבי וכנופייתו, אלא הבורות וחוסר ההבנה של חלק כה גדול באוכלוסיה. ואל תשגו באשליות לפיהן מחר תהיה לנו חוקה נאורה שרוב העם יראה בה את משאת נפשו.

צר לי, אך אני לא יותר מדי אופטימי בנושא המהותי והאסטרטגי, במאבק על אופיה של המדינה, למרות השינויים הדמוגרפיים.  אך אני מאוד אופטימי במישור הטקטי. הקרב הוכרע בטווח הקצר ולכן הכי חשוב הוא לא לעשות שגיאות. תנו ליוזמי הדיקטטורה לריב ביניהם, לנתניהו להסתבך עם עצמו ועם משפחתו ולבן גביר לגלות שלא יצליח להקים כלום בדיבורים... ודאי לא "משמר לאומי". אין צורך להיכנס לפאניקה מפני "מיליציות" כביכול, אלו לא תקומנה. ולא ירחק היום עד שסוכן הכאוס הזה יבעט בדלי ויפרק את הממשלה, מאשים את נתניהו כמובן ומנסה להיבנות בבחירות על חשבון האגף הימני בליכוד.

אנא המתינו בסבלנות להבשלת הזרע שנבט בלבבות מרבית האזרחים, זרע החרות. כמו גם להצטברות מועקת הכשלונות והתסכולים בקרב חברי הכנסת והעסקנים בליכוד. הפיצוץ בוא יבוא ולאחריו הכל פתוח בזירה הפוליטית.

זו לא העת לתרועות ותמונות ניצחון, ובוודאי לא להתגרויות בכה רבים בעם, מאמינים תמימים ובעיקר מוסתים, שסבורים שהצדק עם הרשעים שמספרים להם שהם אזרחים סוג ב' . תנו להם להבין, גם אם ייקח זמן, שהם הולכו שולל. כי למרות שניצחנו כרגע את ביבי וכנופייתו, הוא עדיין מנסה ולא יחדל לנסות, להפוך זאת למאבק בין שני חלקי העם.

אל תהיו טהרנים וצדקנים ובעיקר לא ציניקנים ולעגנים, כלפי הפוליטיקאים שלנו. לפיד וגנץ בעיקר. הם אולי לא הכי טובים שיש, אבל כרגע הם היחידים במגרש והם חייבים לשחק את המשחק ולתת לנתניהו או שותפיו לטרפד את ההידברות, מה שיקרה קרוב לוודאי.

ואם אינכם מרוצים מרמת ההנהגה שלנו, אדרבה. נצלו את המציאות החדשה, עת סוף סוף קמו מאות אלפים מכורסת האינדיבידואליסטים והאסקפיסטים והפכו לעם, עם נושא דגלים החש לפתע שפטריוטיות ואהבת הארץ אינן מילים גסות.

אתם, ההורים הצעירים העסוקים מעל לראשם בחיי היומיום, המילואימניקים,  ההייטקיסטים, הסטודנטים, האקדמאים ובני הנוער, אל תתנו ללבה הזו שפרצה מהר הגעש הישראלי להתקרר. זוהי אותה לבה שנוצרה בכור ההיתוך הציוני, בחום הלוהט של לבבות בני דור המייסדים ובניהם אחריהם. הרימו אתם את הנס ולא רק כדי למחות ולהפגין, אלא גם כדי לקרוא לאחרים להתכנס סביבו, למען מטרות ואמונות שאתם תגדירו, אך כהתארגנויות פוליטיות, של אנשים ששוב לא מזלזלים בחשיבותן של המפלגות ובחיוניותן של המסגרות הפוליטיות, כמו גם בנזק האדיר שהן עלולות לגרום, בהיעדר כוחות נגדיים ראויים. 

אך במקביל לכך, פיתחו נא את אוזניכם ועיניכם במטרה לנסות לראות ולשמוע באמת את הצד השני. לא להתקבע ולהינעל סביב הכללות וסיסמאות, אלא ללמוד מה מציק להם ומה מדאיג אותם. להכיר אותם ולתת להם להכיר אתכם, לא כסטריאוטיפים אלא כבני אדם. זה לא קל ואולי לא יועיל רבות, אך בטווח הרחוק, זו הדרך היחידה.

-----

להלן ציטוט מדברים שכתבה ב"הארץ" רוית הכט:

המאבק האזרחי הוביל לעצירת החקיקה, אך בה בעת הביא את המחנה הדמוקרטי לצומת סואן ומסוכן — פיצול שעלול לשסות את המוחים אלו באלו: חסידי ההידברות שמבינים, בצדק רב, כי בדומה לסכסוך עם הפלסטינים אין ולא יכולה להיות "הכרעה" או "הכנעה" של מי מהמחנות, מואשמים בבגידה ובמשת"פיות, לא פחות.

עם זאת, גם את טענתו של הפלג הניצי לא ניתן לפטור בלא כלום: יש סיכוי לא קטן שנכונותו של בנימין נתניהו להידבר תתגלה כמעשה רמאות שכל תכליתו התארגנות מחודשת להתקפה אלימה עוד יותר מצד הממשלה. כמו כן, הימין אכן הוכיח שהוא מבין רק כוח: את מה שלא עשו התחינות, הבקשות, העצומות, העצרות המנומסות, עשה אגרוף הברזל שאיים לפרק את צבא העם.

כדי לצלוח את השלב המבלבל הזה צריך לחדד את המטרה שלשמה יצאנו: הגנה על מערכת המשפט, תוך ניסיון לגייס את אמונם ותמיכתם של מי שעדיין יושבים על הגדר, ושל הימין הליברלי, שאמנם נמצא ברובו בליכוד אך מסתייג מהקיצוניות של לוין, ממסוכנות הכהניסטים ומהאלימות המשחיתה של ארגון לה פמיליה ודומיו.