איך נמנע  מהמדינה לממן הפרת חוק, סיכון חיים ותקיפת שוטרים?  

$(function(){setImageBanner('78df4808-8cc1-4442-a037-5b17de875488','/dyncontent/2024/3/12/8f0a2b8d-e0e3-496f-8d42-b3f76fef9145.jpg',16611,'בול בפוני קריית תרבות עד 0104',525,78,false,45931,'Image','');})


בעקבות האלימות נגד המשטרה כשהיא באה לאכוף חוק במיגזר החרדי:
אין סיכוי אמיתי להגיון והסכמה עם  אותו חלק (קטן) בין החרדים, סביב השאלה סמכות מי גוברת, המחוקק או ההלכה כפי שמפרשים "גדולי הדור".
אבל אין סיבה שכולנו נממן אותם... אלא שבמצב הפוליטי הקיים אין סיכוי שהממשלה הזו ונתניהו יקצצו בתקציבים ישירים, גם לא למוסדות מהם יצאו הפורעים !
לדעתי יש דרך אחרת: והיא- חשיפת ה"בלוף", ששמו "מוסד ציבורי לפי סעיף 46 " ואילוץ שר האוצר בבג"צ לבטל פטורים ממס לתרומות לכל מוסד, עמותה וכו' שלא מציית להוראות.

 

דוברות משטרה/ אינציקלופדיה

מימין- אלה מאולתרת בה הותקפו שוטרים בבני ברק וחדרה לרכבם. 

"תעשיית" הפטורים לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה עולה לאוצר המדינה בערך, כך קראתי במאמר נרחב בנושא שפורסם ב 2018, בין 0.8 מיליארד ל1.5 מיליארד ₪ בשנה,  אותם מס הכנסה לא מקבל. קרי אינם עומדים לרשותנו באמצעות הממשלה.

אין ספק כי מטרת החוק והפטורים ראויה ובלעדיו יקרוס המגזר השלישי כולו.

אלא שברשות התאגידים רשומים כיום כ-36,000 ארגונים ללא כוונת רווח. (אם כי על-פי ההערכה רק כמחצית מהם פעילים). לפי רישומי רשות המסים בישראל כ-22,000 ארגונים מסווגים כאלכ"ר לפי חוק מס ערך מוסף, כ-21,000 גופים מסווגים כ"מוסד ציבורי" ונהנים מפטור ממס על הכנסה, כאשר מתוכם רק כ-5,800 ארגונים הוכרו כזכאים לפי סעיף 46.

ומי הם שמפעילים, מקימים והקימו הכי הרבה עמותות עד כה וכנגזרת מכך גם בקשו וקבלו בחלקן הגדול הכרה כאמור, דומני שלא אסתכן אם אעז לקבוע שאלו הם החרדים. וזאת גם מפני שבצד החיובי - תרבות התרומות ביניהם משמעותית הרבה יותר מבחברה הכללית ובצד השלילי, כמות האנשים והמוסדות אצלם התלויים ב"שנור" לקיומם, עולה לאין ערוך על כמותם בכלל הציבור בארץ. וכאשר העל עסק גדול שקרוב בהשקפותיו לנושא יודע שתרומה של אלף ש"ח לעמותה מזכה אותו בפטור מיידי של 35 אחוז, הנכונות גדלה כמובן.

אלא  שכדי לקבל מעמד "מוסד ציבורי" צריך לעמוד בתבחינים והגדרות שנקבעו בחקיקה ובתקנות.

 קבלו ציטוט מתוך הוראות מס הכנסה בנושא הגדרת "מטרה ציבורית"

מטרה ‏ציבורית ‏מוגדרת בסעיף ‏9(5 )‏לפקודה כ"מטרה‏ שעניינה‏ דת,‏ תרבות, ‏חינוך,‏ עידוד ‏התיישבות,‏ מדע, ‏בריאות,‏ סעד‏ או ‏ספורט ‏וכן‏ מטרה‏ אחרת ‏שאושרה ‏על‏ ידי ‏שר‏ האוצר ‏כ"מטרה‏ ציבורית".

ואכן, הפסיקה והפרשנות קובעים שהדבר בתחום שיקול דעתו של שר האוצר.

תבחינים מהותיים לבחינת פעילות למטרה ציבורית:

(אלו אינם כל התבחינים, בחרתי רק את אלו  שלדעתי רלבנטיים)

פעילות שנועדה לקדם את רווחת הציבור, ‏איננה פעילות פרטית או עסקית ואיננה באה לקדם את עניינם של פרטים מסוימים.

הפעילות מקדמת,‏ ללא אפליה,‏ את רווחת הציבור ככלל או רווחתם של ציבורים מובחנים בעלי זהות,‏ עניין או צרכים משותפים הכלולים במטרה הציבורית, ‏אך לא את רווחתם של קבוצות חברתיות סגורות.

פעילות שאינה‏ נוגדת ‏את ‏ערכיה ‏של‏ מדינת‏ ישראל‏ כמדינה ‏יהודית ‏ודמוקרטית פעילות.

פעילות שמימושה ‏איננו‏ כרוך‏ בהפרת ‏חוקי‏ המדינה

פעילות שאינה‏ פוגעת ‏בביטחון‏ הציבור ‏והמדינה

פעילות שאינה ‏פוגעת‏ בתקנת ‏הציבור

הגדרות ברורות, נכון?

ובכן, שאלו את עצמכם האם הגיוני ששר האוצר לא ישלול את ההכרה ממוסד שנתפס מפר את חוקי המדינה?  או מעמותה שמפעילה מוסד חינוכי בימי סגר וברור כי פעילותה "נוגדת את תקנת הציבור" ומסכנת  את בטחון הציבו

וכאן בא הקטצ' למיטב ידיעתי (הדלה..)

אין יכולת משפטית כמעט ובוודאי לא הגיון ציבורי, לכפות על שר האוצר קיצוץ תקציבים באמצעות בג"צ. כי זו התערבות ישירה במדיניות ובהחלטות ממשלתיות.

אך להבנתי הדלה, אם ייקחו על עצמם ארגונים ומפלגות להגיש כמה עשרות בגצ"ים פרטניים, זהים ואחידים בנימוקיהם, כנגד שר האוצר ונגד  עמותות של חסידות ויז'ניץ לדוגמה (ממנה באו הפורעים שלשום), עמותות של חסידויות שערכו חתונות רבות משתתפים וכן הלאה - בתביעה לשלול מהם את ההכרה האמורה, בג"צ יכול לעשות זאת ואף יעשה זאת. כי כאן יתמצה תפקידו בדאגה לקיום החוק הקיים ולא יעסוק במדיניות..

 ב ה צ ל ח ה !

 

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה