אם אנו רוצים לשרוד כעם,  ד ר ו ש  מימון להקמת גורם בדיקת עובדות נייטרלי ואמין.

אם אנו רוצים לשרוד כעם,  ד ר ו ש  מימון להקמת גורם בדיקת עובדות נייטרלי ואמין.

ישבתי השבוע עם ידיד שאיננו ביביסט, אך בהחלט נמנה על צופי ערוץ 14 (לא רק) למרות שהוא מודע לכמות ה"פייק" הרבה שבו.  לדבריו, כך הוא "מאזן" את הערוצים האחרים, נניח. נושא הויכוח הפעם היה השופט עמית והתאמתו לתפקיד.

לא אלאה אתכם בויכוח הרקע וחילוקי הדעות בינינו בכל המכלול ורק אתמקד בנושא העובדות השנויות במחלוקת, שצפו בויכוח בינינו שבסיומו הגענו להסכמה נדירה, לפיה יש מספיק מידע נגיש שיאפשר לנו לקבוע בעצמנו האם השופט עמית צח ונקי והטענות נגדו חסרות שחר, (לפחות בנושא הנכס – ע"פ קביעת המשטרה)  או שהוא "עיגל פינות" ומסתיר התנהגות לא ראויה, כפי שלהתרשמותי - נוצרה תחושה בקרב חלק ניכר בציבור.

ולהלן השאלות עליהן לא הצלחנו למצוא תשובה – למרות שהתקשורת יכלה לעשות זאת בקלות ולא להסתפק בציטוט הטענות ההדדיות לפי האג'נדה שלה ומיסגורן בהתאם (ע"ע עמית סגל).

1. האם עיריית תל אביב היא שיזמה את ביטול כתב האישום נגד עמית בפרשת הירושה, לאחר שהתובע גילה שמדובר בשופט והגשת כתב האישום מחייבת אישור מוקדם של היוהמ"ש, או שעמית הגיש בקשה לביטול וזו נענתה לפני שבוטל כל כתב האישום נגד כל עשרות השותפים בנכס.
2. אם יתברר כי אכן התביעה היא שיזמה את הביטול, האם אכן פנתה לקבלת אישור ומתי. ומה עלה בגורל הפניה?
3. האם עמית חתם על מסמכים רלבנטיים כלשהם בשמו הקודם, או שהשמות בכתב האישום נלקחו ע"י התביעה מנסח הטאבו .
4. בפרשת "גג הרעפים"- הבדיקה הכי פשוטה- האם הוגשה בקשה להיתר ואף שולם היטל השבחה, כטענת השופט כפי שצוטטה, שזו בדיקה פשוטה, אם רק רוצים.
5. בפרשת "נבחרת הדירקטורים" . האם אכן המעורבות היחידה של השופט עמית בנושא היתה בהוצאת צו ביניים בשבתו כשופט תורן – להעברת הנושא להרכב. כאן עוד יותר קל לבדוק...

בקיצור- הגענו להסכמה נדירה כאמור ולפיה יש לא מעט מוקדי מחלוקת שאינם דורשים ניתוח ופרשנויות תלויות מחקר יסודי, אלא רק בירור עובדתי חד ערכי. וכי אם היינו יכולים לקבל מידע ענייני וברור מגורם אמין, היתה למרבית הציבור השפוי – אותם מיליונים שאינם מחפשים רק תגרות ברשתות, שנאה ומריבות,- דרך קלה להבין, ולגבש בנושאים שכאלו עמדה.  ומאידך, המסיתים ומטשטשי ומפברקי האמת, אולי היו נרתעים מהוקעה פומבית ו"נרגעים" קצת. 

(אגב, כבר קיים גורם בדיקה באתר אינטרנט בשם "בודקים" ואני אישית עוקב אחריו, אך לתחושתי הוא לא בנה לעצמו מעמד מספיק משמעותי עדיין וגם יש שיאמרו שהוא מוטה מעט שמאלה בבחירת מושאי הבדיקה. כאשר גם תוכנית בדיקת העובדות של גיא זוהר בכאן 11 לא הצליחה למצב עצמה כגורם אובייקטיווי.)

ואדגיש, בדיקה כזו חיונית בכל נושא ציבורי כמעט. בדיקת עובדות, ללא מסקנות, בהתבסס על בדיקה שיטתית וצולבת של מקורות גלויים. החל בשאלות שבליבת הדיון הציבורי, כמו כמה חרדים/ חילוניים לא התגייסו בזמן נתון, גילאיהם ומצבם התעסוקתי וכלה בשאלות שהיו צריכות להישאל לדעת אנשי המכון. לדוגמה - עד כמה אכן מסייעת הרכבת הקלה בגוש דן לפתרון הצפיפות בכבישים. שאלה שמן הסתם שואלים עצמם לא אחת רבבות התקועים בפקקים האינסופיים...

ואיך עונים? בודקים את השימוש בפועל אל מול התחזיות, את העלות הישירה והעקיפה של הפרוייקט ואת נתוני השימוש בה מחד ואת היקף הנסועה ברכב פרטי בציר זמן השוואתי. להערכתי הבדיקה תדרוש פחות מחצי יום עבודה לתחקירן מיומן.

ותשאלו מן הסתם מי יקבע מה לבדוק?

ובכן, התשובה פשוטה: ראשית יבדוק המכון כל נושא עובדתי שיידון בכנסת ובוועדותיה ויציג מידעים נוספים ורלבנטיים. ושנית, המכון יקבל הצעות נושאים לבדיקה מהציבור ויקים ועדה יועצת חיצונית, בהרכבים משתנים, מורכבת מ"סניורים" אישים בעלי מעמד שהינם גמלאים בתחומים הרלבנטיים  והיא שתחליט על תיעדופן.

לשם כך צריך צוות אמין, בעל יוקרה ומוניטין, ונדרש מימון שוטף ללא כל מעורבות של התורמים וזה לא סכומים דמיוניים.

אני לא נאיבי, אבל לא צריך הרבה כסף ורצון טוב, בכדי לשפר דרמטית את איכות חיינו הציבוריים ואת רמת קבלת ההחלטות האישיות למי להאמין ובמי ובאיזו אג'נדה לתמוך.  

כל זאת כמובן בהנחה שאתם מעוניינים בחשיפת האמת.