אמש בטלויזיה: ישראל 2024 - טלוויזיה של ברלוסקוני עם משטרה של מוסוליני.

 עידו בנבג'י כותב כך בX הבוקר ואנו מצטטים:

כבר ראינו דיווחים ופרשנויות מוטים, מטעים, ובמקרים מסויימים שקריים ממש של עמית סגל. אבל ה"פרשנות" שלו אמש בעניין הפרישה האפשרית של גנץ מהממשלה היתה ממש כיתת אמן בהנדסת תודעה ששווה להתעכב עליה 

אישית, דיסקליימר: זה לא סוד שאני חושב שבני גנץ הוא אחד האסונות שקרו לפוליטיקה הישראלית. איש ששוב ושוב נשכב על הגדר למען נתניהו בשם "אחדות" מזוייפת שרק צד אחד מחוייב לה, תוך שהוא וחבריו ה"ממלכתיים" עושים דה-לגיטימציה מתמשכת דווקא למי שמנסים לעצור את ההידרדרות לדיקטטורה משיחית.

אלא שאפילו מבקרי גנץ הגדולים ביותר לא יישארו אדישים למיסגור המעוות של סגל את שאלת פרישתו מהממשלה.

הנה משפט המפתח: "הפערים ביניהם הם לא פערים של מהות, אלא של התנהלות וחוסר אמון מוחלט, צד אחד חושב שאי אפשר לסמוך על נתניהו וצד אחד חושב שגנץ עובד בשירות האמריקאים ורק רוצה בחירות."   

  יש למשפט הזה כל כך הרבה השתמעויות בלתי נתפסות, אז נעבור אחת-אחת. ראשית, הקביעה הנחרצת שהפערים בין ביבי לגנץ לא מהותיים. אם הוא באמת סבור כך, נדמה שיש לסגל בעיה של ממש בהבנת הנקרא. הרי במכתב לפני 3 שבועות גנץ הציב שורת דרישות כתנאי להישארותו בממשלה, ואיך נאמר? הן לגמרי מהותיות.

 בין הדרישות של גנץ: א. גיבוש תכנית מדינית ליום שאחרי המלחמה בעזה, שתכלול הקמת מינהלת אמריקאית-אירופית-ערבית-פלסטינית לניהול אזרחי של הרצועה. ב. גיבוש תכנית להשבת תושבי הצפון לבתיהם עד 1 בספטמבר. ג. אימוץ מתווה שוויון בנטל, שיכלול - איך לא - גם גיוס חרדים (ייתכן שבאופן מוגבל).

מה עמדת נתניהו בנושאים הללו? על היום שאחרי המלחמה הוא לא מוכן לדון אפילו מחשש שיעורר את זעם שותפיו המשיחיים, שחולמים על הקמת התנחלויות ברצועה. בצפון, מבחינתו, 1 בספטמבר איננו תאריך קדוש כלל וכלל, והוא לא מעלה על דעתו אפילו לאמץ מתווה גיוס שיכפה שוויון בנטל על שותפיו החרדים.

 אם עתיד השליטה ברצועה, תכנית לחזרת מפוני הצפון, ומתווה גיוס אינם "מהותיים", הרי ששום דבר אינו מהותי. ההתעקשות של סגל לצייר את הפערים בין גנץ לביבי כ"לא מהותיים" הופכת את גנץ לאיש קטן שמונע משיקולי אגו ברגע רגיש למדינה ומשרתת את מי שצריך שגנץ ימשיך לנרמל את ממשלת המטורפים שלו.

סגל ממשיך וקובע שיש חוסר אמון מוחלט בין *שני* הצדדים. זה נכון, אין אמון בין ביבי לגנץ. אבל גם מטעה ומניפולטיבי. הרי סגל לא מספר לנו שבעוד גנץ לא סומך על ביבי בגלל אינספור השפלות, הפרות הסכמים, תרגילים פוליטיים וסתם נכלוליות, ביבי לא סומך על גנץ סתם כי הוא לא סומך על אף אחד.

וזה מתחבר לחלק הכי מטורף במשפט של סגל: הסיבה שבגללה ביבי לא סומך על גנץ. ראש הממשלה, אומר הפרשן הדגול, סבור ששר בכיר בקבינט שלו "עובד בשירות האמריקאים", כלומר בשירות מדינה זרה. זאת כותרת מטורפת!!! ראש הממשלה חושב שיש לו מועמד מנצ׳ורי בממשלה!!! זה ממש גובל בהאשמה בבגידה!!!

מדוע סגל מסתיר ידיעה כה מרעישה ("נתניהו סבור שבני גנץ עובד בשירות מדינה זרה") באמצע משפט פרשנות, ולא מדווח עליה בפתח המהדורה? אולי סגל עצמו חושב שמדובר בפראנויה בלתי מבוססת של ביבי שלא שווה דיווח? אבל אם כך, מדוע הוא גורם לצופים לחשוב שחוסר האמון בין ביבי לגנץ הדדי וסימטרי?

 מהתיאור המניפולטיבי הזה של המצב הפוליטי, סגל גם גוזר מסקנה אופרטיבית: כדי לשמור על ממשלת האחדות נדרש משא ומתן על צעדים בוני אמון. למעשה, סגל שולח את נתניהו וגנץ, כל אחד לבדו, לחשוב "מה הוא מוכן לתת" לשני, כדי שממשלת החירום תימשך.

 כלומר, סגל לא רק יוצר סימטריה בין האשמה מופרכת של ביבי לבין טענות מוצדקות של גנץ על הפרה סיסטמטית של הסכמים בידי אשף התרגילים הפוליטיים הגדול בתולדות המדינה, הוא גם רוצה שגנץ יחשוב מה הוא מוכן לתת לביבי(!), כדי להחזיק את השותפות ביניהם, שמשרתת אך ורק את הישרדות שלטון נתניהו.

 ואז גם מגיע המשפט הזה: "אני שומע אנשים מהאחראים ביותר במערכת הביטחון וגם בממשלה שמתייחסים לפירוק ממשלת האחדות כאל בשורה אסטרטגית איומה למדינת ישראל. מצופה מנתניהו וגנץ שלהבנתי סבורים אותו דבר, לעשות מעשה עוד הערב ולבוא אחד לקראת השני." וואו, איפה להתחיל

ובכן הוא מצטט גורמים "מהאחראיים ביותר" במערכת הביטחון ובממשלה. אנחנו אמורים לסמוך על סגל שהגורמים האלה באמת אחראיים? נתחיל בחלק הקל: קשה להאמין שהוא מצטט גורמים "אחראיים" בממשלה, כי פשוט אין כאלה. אחרי הכל, מדובר בממשלה חסרת אחריות שהובילה אותנו למשבר החמור ביותר בתולדותינו.  ואני לא יודע אם יש לסגל מקורות "מהאחראיים ביותר" במערכת הביטחון. אני כן יודע שמדובר בפרשן שניסה למכור לנו שפתק בערבית קלוקלת עם מסרים שמשרתים את ביבי נמצא בעזה ונכתב על ידי בכיר בחמאס, מבלי לצטט גורם ביטחוני אחד שיאשר זאת.

אז הרשו לי להטיל ספק בעניין...