אריה קוקס בטורו: "הבייבי קנצלר" – תלמיד גרוע...
22.10.21 / 11:23
והפעם על הקנצלר האוסטרי, סבסטיאן קורץ, אשר החליט להתפטר מתפקידו מיד לאחר שנפתחה נגדו חקירה פלילית בגין חשד לשוחד.
וגם על "חוק סער" המוצדק והרס הממלכתיות ע"י נתניהו
"הבייבי קנצלר" – תלמיד גרוע
תזכורת מהדהדת להתנהלות ציבורית ראויה, קיבלנו ממש בימים האחרונים, כאשר הקנצלר האוסטרי, סבסטיאן קורץ, החליט להתפטר מתפקידו מיד לאחר שנפתחה נגדו חקירה פלילית בגין חשד לשוחד (עדיין לא הוגש כתב אישום!). קורץ, אחד המנהיגים הצעירים הבולטים באירופה, אשר זכה לכינוי "הבייבי קנצלר" בשל גילו הצעיר (יליד 1986!), נחשב למנהיג ימין פופוליסטי, בן דמותו של בנימין נתניהו בישראל. הוא השמיע מדי פעם אמירות אשר הבהירו כי הוא רואה בראש ממשלת ישראל לשעבר דוגמא אישית – מעין מנטור עבורו. לכן היה זה אך תמוה להיווכח כי הוא לא ממש הפנים את השיעורים הבסיסיים שביבי סיפק לו בנושא התנהלות מול טענות למעשים פליליים. מה זו האמירה ההזויה – "המדינה קודמת לטובתי האישית"! האם ביבי לא הבהיר לו, כי "אני" קודם לכל שיקול אחר? קורץ האוסטרי עדיין בחור צעיר ויש לו אופק נרחב, אשר יאפשר לו בעתיד ללמוד את כל הטריקים והשטיקים מבית מדרשו של נתניהו, כדי להציב את ה"אני" במרכז.
הכול פרסונאלי?
שר המשפטים, גדעון סער, רק הכריז על כוונתו להכניס תיקון לחוק יסוד הממשלה, כדי למנוע מנשיא המדינה את האפשרות להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת המואשם בפלילים ומיד קפצו אוהדיו השרופים במתקפת יללות – איך זה מנסים לקדם חוק בעל מאפיינים פרסונאליים?
לפעמים אתה פשוט עומד פעור פה ושמוט לסתות מול טיעונים העולים מן הצד הימני של המפה, אשר כל תכליתם לכופף את המציאות, לשבור ולרסק כל נורמה ולסובב ב-180 מעלות כל התנהלות נורמטיבית, אך ורק כדי להתאימה לצרכיו האישיים של הוד רוממותו. נראה כי גם אם תוגש הצעת חוק המאשרת עובדת טבע ברורה לפיה – "השמש זורחת בצד מזרח", גם אז יימצאו חסידיו השוטים של ביבי פגמים פרוצדוראליים, ככל שיסברו שיש בהצעה כזו כדי לפגוע ביקירם.
ריבונו של עולם, מה יותר ברור מחקיקה, אשר תכליתה הצבת מחסום בפני חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום פלילי, מלקבל מינוי מלהרכיב ממשלה? בכל תפקיד ציבורי אחר מדובר בסטנדרט אלמנטרי – מדוע אמורים להחריג את מי שאמור לקבל את התפקיד המצוי בשפיץ של המערכת? האם אין אנו אמורים לפעול מקל וחומר ולדרוש כי דווקא העומד בראש המדינה אמור להגיע לתפקיד בידיים נקיות לחלוטין? כיום כאשר באים לתקן את מה שנראה כלקונה (חסר חקיקתי), ולקבוע נורמה כה מובנת מאליה, נטען כלפי ניסיון חקיקתי כזה שהוא נגוע בפרסונליות יתר. יובהר, כי כמעט כל הליכי החקיקה המובאים לדיון בכנסת ישראל, באים לעולם עקב כורח שמייצרת המציאות וכמתן מענה לבעיות עכשוויות המעסיקות את החברה הישראלית. בעיניי נראה כי דווקא מעשה חקיקה, אשר יחריג את תחולתו מבנימין נתניהו – זוהי בגדר פרסונאליות בהתגלמותה והמשמעות תהא, שכנסת ישראל תירתם כל כולה לעצום את עיניה ולהתעלם מן החשדות הפליליים העולים מן הנאשם בנימין נתניהו, רק כדי להכשיר בעבורו בלבד קביעת נורמות מיוחדות בתחום טוהר המידות.
עוד מנסים "ביביסטים" נרצעים לטעון – הכיצד ניתן להפקיד בידי פקיד (היועמ"ש), יהא בכיר אשר יהיה, את הסמכות והיכולת להכשיל בחירתו של אדם לתפקיד בניגוד לתמיכה הציבורית בו. זוהי טענה שטחית ומקוממת במיוחד כאשר מדובר במקרהו של נתניהו. האם באמת כתבי האישום נגדו צמחו כתוצאה מהחלטה גחמנית של פקיד אחד? האם כתב האישום נוצר במוחו הקודח של אביחי מנדלבליט בלבד? האם עד כדי כך הזיכרון קצר? האם שכחנו שנים רבות בהן החשדות נבדקו על ידי אין ספור גורמי אכיפה ממשטרת ישראל (אשר בראשה עמד אדם שמונה ע"י נתניהו), על ידי פרקליטות המדינה ובסופו של דבר נחתמה על ידי יועמ"ש שנבחר לתפקידו הרגיש בכוונת מכוון על ידי ראש הממשלה? לפחות ככל שמדובר בבנימין נתניהו, הוא האחרון בעולם שיכול לטעון טענה בדבר הגשת כתב אישום גחמנית על ידי "פקיד".
הרס הממלכתיות
כתבי האישום שהוגשו נגד בנימין נתניהו הוציאו אותו בשנים האחרונות מכלל איפוס. הוא נמצא מנתץ ומנפץ פעם אחר פעם כל סממן ממלכתי, אך ורק לצרכיו האישיים. לשיאו הגיע במעמד המביש במסדרונות ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בסמוך לתחילת משפטו, כאשר נשא דברים חמורים נגד גורמי אכיפת החוק, באחד מן המראות ההזויים והסוריאליסטים ביותר הזכורים במקומותינו.
עתה מסתבר, כי גם בתפקידו כראש האופוזיציה, נתניהו אינו בוחל בכל דרך, כדי להרוס כל חלקה טובה בערוגת הממלכתיות הישראלית. נתניהו הוזמן לטקס הפרידה מראש השב"כ היוצא (נדב ארגמן) וציון כניסתו של ראש השב"כ הנכנס (רונן בר). בדברים שנשא הוא בחר להתעלם במכוון מנוכחותו של ראש הממשלה נפתלי בנט, בניגוד לכללי הטקס והפרוטוקול. הוא לא תיקן את המעוות גם נוכח מחאות קולניות שעלו מן הנוכחים בטקס. גם במקרה זה גבר "האני" האישי שלו על שיקולים ממלכתיים. הוא דורש מאנשיו להמשיך ולפנות אליו בתואר "ראש הממשלה" ומצד שני בוחר להתעלם מקיומו של ראש הממשלה בפועל. חשוב להדגיש אין מדובר בפרסונה נפתלי בנט, אלא בתפקיד הממלכתי אותו הוא נושא. נתניהו מנימוקים של אגו אישי בוחר לפגוע בממלכה. טראמפ לא היה עושה את זה טוב יותר...
טוב עשה ראש השירות הנכנס, אשר הבהיר כי בשירות בראשו הוא עומד אין ימין ואין שמאל – יש מדינת ישראל.
