אריה קוקס בטורו: ממשלת ימין על מלא

מהי בימים אלו משאת נפשו הפוליטית של תומך-שמאל? 

 הקמתה של ממשלת שמאל במדינת ישראל  היא בעבורו בגדר חלום באספמיה, אשר ההיתכנות שלה ממש אפסית. האוכלוסייה בישראל נעה למרבה הצער במהירות לכיוונים לאומניים וקלריקליים בשל סיבות דמוגרפיות ובשל סיבות נוספות (אשר שווה לעמוד עליהן באחד הטורים הקרובים). איש השמאל מסתפק לפיכך במשאלה צנועה ולפיה תנהל את המדינה ממשלה, אשר גם אם היא בעלת אוריינטציה ימנית, הרי היא קמה בכול בוקר לעמל יומה מתוך שליחות של מתן שירות טוב לאזרח (לכל אזרח), ומבלי לרתום את האינטרסים האישיים של רוה"מ (המשפטיים, הכלכליים והפוליטיים) לפני טובת הציבור.

הממשלה המנהלת כיום את ענייני המדינה יוצרת בעיניי דילמה קשה. מצד אחד, מרבית שריה פועלים בשקדנות בענייני משרדיהם. אנו יכולים להסכים למהלכים שהם נוקטים או להתנגד להם (נניח בחנוך, תחבורה ובריאות), אבל ניכר שהשרים משקיעים זמן ומאמץ כדי לשפר את המערכות עליהן הם מופקדים. ניקח לדוגמה אפילו את השר עומר בר לב, העומד תדיר בעין הסערה של מצב ביטחון הפנים במדינתנו. הוא סופג ביקורת קשה על תפקודו כשר לביטחון פנים, אבל איש אינו מפקפק בכנות הכוונות והאנרגיות שהוא משקיע בניסיון לשפר את תפקוד המשטרה, לאחר שקודמו לתפקיד (אוחנה), עשה במצוות אדוניו ככל האפשר, כדי לסרס ולהחליש את משטרת ישראל.

אנו יכולים לאהוב את השר ליברמן או לסלוד ממנו, אבל תפקודו כשר אוצר הוא ללא כל השוואה לשר "הורדוס", שממש הכשיל את כל המערכות הפיננסיות המרכזיות בחיינו בשליחות אדונו ובכלל זה מניעת העברת תקציב מדינה, רק כדי לשרת צרכים פוליטיים אישיים של נתניהו. בנט, ליברמו והשר הורביץ ניווטו  את משבר הקורונה בלא סגרים ואיומים "דרמטיים", תוך הוצאת המשק הישראלי לתוצאות מעולות.  האם אנו כה מאזוכיסטיים, עד שאנו "מתגעגעים" לימים הרעים שחווינו אך לפני שנה?

מן הצד השני של הדילמה - ניצבת בפנינו הממשלה הקיצונית ביותר בתולדות המדינה מבחינת השקפותיה הפוליטיות. אני עומד מאחורי קביעה זו, תוך שאני מנכה מן התמונה הפוליטית את האגף החרדי, אשר השקפת עולמו ממילא מתרכזת בהשגת הטבות חומריות למגזר שלהם בלבד. בראש הממשלה ניצב לראשונה בתולדות המדינה איש דתי וניתן לקבוע בוודאות, כי מעולם לא אייש משרה זו אדם בעל השקפת עולם כה ימנית. לא הצלחנו לשמוע מפיו של בנט ולו ברמז, איזה עתיד הוא צופה למעמד השטחים הכבושים ובמיוחד לא שמענו ממנו, מהו פתרון הקסם אשר יאפשר לישראל להמשיך ולהחזיק מיליוני בני אדם בלא שמעמדם וזכויותיהם מוסדרים. יש להניח כי המלחמה באוקראינה תקלע את ישראל לתסבוכת בינ"ל שקשה יהיה להיחלץ ממנה ושר החוץ הרוסי אינו מהסס לעשות שימוש בנתון זה. עד מתי יוכל ראש ממשלה ישראלי להגיע לעצרת האו"ם ולדבר על כל נושא שבעולם, חוץ מן הפיל הרובץ בחדר, קרי – תופעת הכיבוש!

לצידו של בנט "מככבת" שרת פנים המציגה בארשת פנים קפואה השקפת עולם ריאקציונית בכל הקשור לקליטת פליטים מאוקראינה מטעמים הומניטריים. את פירות הבאושים של הקדנציה שלה כשרת משפטים אנו אוכלים מדי יום ביומו בפסיקות משפטיות קיצוניות (בעיקר בנושא מעמד הקרקעות בשטחים הכבושים), שנקבעות על ידי שופטים "שמרניים", אשר עצם המינוי שלהם הוא בגדר מעשה ידיה להתפאר. מעבר למפלגת ימינה, נשענת הממשלה על ידי דמויות כאביגדור ליברמן מישראל ביתנו וכן גדעון סער וזאב אלקין, שהם "ההארד-קור" של הימין האידיאולוגי הכי קיצוני במדינת ישראל. כך למשל, השר סער לא היסס לבדוק לאחרונה את הפסקת כהונתה של השופטת המחוזית רונן-אגמון, רק משום שהחלטותיה הליברליות בעניין זכויות אדם לא נשאו חן מלפניו.

את עובדת זהותה של הממשלה הנוכחית, כבעלת "ארומה" ימנית במיוחד, ממסגרות דווקא שתי מפלגות "השמאל": מפלגת העבודה ומר"צ, אשר מחויבותן לשלמות הקואליציה, מעקרת ומסרסת את יכולתן לעמוד על עקרונות, אשר בעבר ניתן היה להרעיש עולמות בשל הפרתן. אמור מעתה- ממשלה בעלת מדיניות ימנית על מלא, בלא כל בקורת משמאל הינה מתכון ימני קיצוני שמעולם לא משל בכיפה בישראל!

לאחר כל אלה, אנו מוצאים כיום, דווקא את פעילי הימין מנהלים מלחמת חורמה אגרסיבית ביותר (בשיטות השמורות עמם בדרך כלל לרעתם של אנשי שמאל בלבד) נגד ממשלתו הימנית של בנט. לדידם אף פוליטיקאי אינו יכול לשמש בתפקיד ראש ממשלה, אלא אם שמו בנימין נתניהו. דווקא השיטות בהן פעילים אלו נוקטים, הן הדבק המחבר את מתנגדיו של ראש האופוזיציה דהיום. חשוב להדגיש כי הטענות המושמעות מימין בדבר מינוי בלתי לגיטימי של בנט לתפקיד ראש ממשלה, הן בגדר פייק ניוז מושלם. בנט כמובן נבחר על פי דין תוך שהוא מקיים באדיקות את הבטחות הבחירות המרכזית שלו: לא לבחירות נוספות ולא להמשך השלטון המשחית של בנימין נתניהו בפוליטיקה הישראלית. הבחירות האחרונות הוכיחו שזה רצון העם ומסתבר כי על פי כל סקר שנערך, העם אינו "שובר" את סלידתו היציבה מדמותו המפוקפקת של הנאשם בפלילים – בנימין נתניהו.