אריה קוקס בטור דעה חדש: על חוק ומוסר (פרק ראשון)

המשפט קובע את נורמות ההתנהגות של אזרחי המדינה במספר מסגרות, אשר העיקרית ביניהן – חקיקה על גווניה השונים. אל נורמות אלו מצטרפות גם פסיקות של ביהמ"ש אשר אמורות לתת פרשנות למעשה החקיקה מקום בו אלה נמצאות חסרות או אינן ברורות דיין. אל שני מקורות אלו ניתן להוסיף גם נורמה נוספת – הנוהג, אשר קבע אמות מידה להתנהגות בתקופות קדומות ואולם כיום כמעט ולא נותר ממנו זכר (למעט השפעה זעירה בתחום של דיני עבודה).

מול הנורמות המשפטיות המחייבות ניצבת תורת המוסר, אשר מאמצת מודלים של התנהגות בין אדם לחברו, מבלי שניתן לאכוף אותן ולחייב את האזרח לאמצן, כלומר, מדובר בהתנהגות וולונטרית לחלוטין. מידות המוסר מנסות לאמץ נורמות של ערכים אוניברסליים הכוללים שוויון בין כל בני האדם, עזרה הדדית, כנות ויושר ביחסים הבינאישיים וכיו"ב מידות הנחשבות לראויות.

בהקשר זה זכור לטוב הסיפור מן המקורות (מסכת שבת), על גוי שביקש משמאי לגיירו וללמדו בקיצור את עיקרי התורה (מה שנקרא – "על רגל אחת"). דחפו שמאי בידיו (כלומר – "נפנף אותו"). הגיע אותו גוי להלל הזקן בבקשה דומה וזה אכן גיירו ולימד אותו את עיקרי כל התורה בקיצור: "מה ששנוא עליך  - אל תעשה לחברך ואידך זיל גמור".

אנו כבנים לעם היהודי גאים בספר הספרים – התנ"ך, שהוא יצירת מופת מופלאה, במוסר הנביאים שהקדים את זמנו באלפי שנים. עקרונות המוסר הליבראליים של "לסה פייר" (LAISSEZ FAIR), המושתתים על מודל של ערבות הדדית ויחסי אמון בין בני אדם, בלא מוראו של החוק, צמחו באירופה רק במאה ה-18, ללמדך עד כמה הקדימו אבותינו את יתר האנושות בפיתוח מודלים מוסריים.

האבות המייסדים של העם בישראל, בראשית תולדות הציונות, ראו בעיניי רוחם בניית חברת מופת בארץ ישראל. אין כמעט מנהיג שאינו חוזר על המנטרה ולפיה על מדינת ישראל לשמש מגדלור לאומות העולם – "אור לגויים". האם מדינת ישראל דהיום מצדיקה את האידיאל אליו שאפו מייסדיה? כדי לא להעכיר את מצב רוחנו נעדיף להותיר שאלה זו פתוחה ולא פתורה.

תלמידים בשנה ראשונה בפקולטה למשפטים לומדים במבוא למשפט את ההבדל בין חוק למוסר. שני תחומים אלו מדומים לשני מעגלים אשר בעולם אוטופי ברור רצוי שיחפפו לחלוטין אחד את השני.  בפועל שני המעגלים יוצרים רק חפיפה חלקית, חלק ממעגל המוסר נותר מחוץ למעגל החוק. כך למשל אדם המרבה לשקר לזולת – אין זו התנהגות מוסרית, אך שקרים כאלו אינם בהכרח מהווים חריגה מנורמה של חקיקה.

מן העבר השני מעגל החוק יכול שיחרוג ממעגל המוסר. כך למשל קיימות הוראות חקיקה היוצרות אפליה בין אנשים. זוהי נורמה מחייבת, גם אם לא בהכרח מוסרית.

החל מן המחצית השנייה של המאה ה-20 רואים עצמם מנהיגים של מדינות מערביות מחויבים  לנורמות התנהגות קפדניות ומחמירות אשר אמורות לשמש דוגמא לאזרחי מדינתם. מנהיגים במדינות אלו אשר נלכדים במעשה שחיתות או ניצול לרעה של השררה שניתנה בידם, מוקעים באופן מידי.  

מנהיגיה הראשונים של מדינת ישראל נהגו בצניעות מופלגת ולפעמים אף מופגנת (הצריף של בן גוריון בשדה בוקר או משכנו הדל של הנשיא יצחק בן צבי בירושלים). דוד בן גוריון גרם להדחתו של אחד ממפקדיו המוכשרים של צה"ל (אל"מ אורי בן ארי) אשר במהלך מלחמת סיני העלים עין מנטילת שק סוכר על ידי אחד מפקודיו "כשלל" מלחמה. באופן מפתיע למדי, כאשר נדרש בן גוריון להידרש לעניינים שבינו לבינה – הוא גילה סובלנות יתרה והיה מוכן לסלוח למשה דיין על חריגות מוסריות בוטות בתחום זה.

במשך שנים רבות שמרו מנהיגי המדינה על עיקרון על פיו הם אמורים לשמש מודל להתנהגות ראויה לאזרחי המדינה. ראש הממשלה יצחק רבין התפטר מכהונתו על קבלת אחריות לקיום חשבון מטבע זר שנוהל על ידי רעייתו, מדובר בעבירה טכנית שכיום מעלה גיחוך סלחני (תחושה שהוא יצא "פראייר" בהתפטרותו). ראש ממשלה נוסף, אהוד אולמרט עזב את משרתו ערב הגשת כתב אישום נגדו.

לעומת זאת, בתיק 1000 מואשם נתניהו כי בין בעצמו ובין באמצעות משפחתו קיבל מתנות בשווי של מאות אלפי ₪ מבעלי הון שהיו עשויים להיזקק ממנו לסיוע בנושאים רגולטורים בתחומים שונים. במקום ליטול אחריות כמו קודמיו, ולשמש דוגמא לכלל האזרחים, פצחו נתניהו ותומכיו בבליל טענות בדבר רדיפה אישית, טענות בדבר ערכן הנמוך של המתנות שקיבל או בטענות כי כך מקובל בין חברים. עדויות מצטברות על אספקה שוטפת ובלתי פוסקת של בקבוקי אלכוהול וקופסאות סיגרים שכונו על ידי בני המשפחה בשמות קוד – "ורוד" או "עלים", לא יוכלו לשכנע את תומכי ראש הממשלה לשעבר כי נעשה לו עוול בלתי נסלח בגין זוטות של קבלת מתנות. דעתם לא תשתנה גם אם כתב האישום המיוחס לנתניהו אינו מתאר רק מצב של קבלת מתנות, אלא מצב של דרישה לקבל מתנות. ההבדל הוא עצום !

הנה כי כן, הזמנים השתנו וערכים סגפניים מחמירים שגזרו על עצמם מנהיגי המדינה בראשית דרכה השתנו עד למצב בו ראש ממשלה, בעזות מצח בלתי נתפסת מציב עצמו בתחילת משפטו במבואת ביהמ"ש מוקף בעדת שרים צייתנים וחנפים, כדי להתריס מול גורמי משפט ואכיפה, תוך שהוא אינו מתנער ממסכת מעשים המיוחסים לו, אשר גם במקרה הטוב ביותר מבחינתו, רחוקים מאוד מאמות המידה המוסריות של פעם.

בשבוע הבא נסקור את העבירות המיוחסות לבנימין נתניהו בתיקי 4000 ו- 2000 והמשמעויות ההרסניות במיוחד שיש לעבירות שלו על דמותה של המדינה.