בעקבות הסרט "מהומה במימונה", על הדרך שניצחה, מספר בנו של שאול בן שמחון ז"ל, אייל.

$(function(){setImageBanner('376c52f8-9379-4ee4-b5ae-db7930aec22a','/dyncontent/2024/3/12/8f0a2b8d-e0e3-496f-8d42-b3f76fef9145.jpg',16611,'בול בפוני קריית תרבות עד 0104',525,78,false,45931,'Image','');})

בכאן 11 הביאו לנו אמש סרט דוקומנטרי מרתק נוסף בסידרת "הבלתי חשובים". הפעם עסקה התוכנית בתולדות המימונה כחג לאומי בארץ ועל ההתפרעות המפורסמת ב1971 עם גולדה מאיר ו"הם לא נחמדים".. מעיני שני הצדדים הכה שונים ועם זאת גם כה קרובים - דרך השיתוף והעשייה של היוזם שאול בן שמחון ז"ל מן הדמויות הידועות ביותר בקרב עולי מרוקו בארץ ויוזם חגיגות המימונה בישראל, לעומת דרך המחאה של אברג'יל מ"הפנתרים השחורים"
אייל בן שמחון, בנו של שאול ז"ל, בטור אישי נוקב נגד התקרבנות - על אביו ועל הדרך - "לא להתבטל האחד בפני השני אלא להעשיר זה את זה בכל מה שטוב ויפה אצל האחר וביחד ליצור את הישראלי החדש".

צילום מסך
שאול ז"ל נואם כשגולדה לצידו.
כאן 11
שאול ז"ל עם מורו ורבו דוד בן גוריון
 לקוראינו:
איני יוצא מרוקו אך רעייתי נולדה שם ואני מכיר היטב את חיי העדה בארץ, עד כמה שניתן להכיר מבלי לחוות בעצמי.
זכורני שחמי, חיים סבג ז"ל, היה פעיל במפא"י ההיסטורית בסניף צפת , טפסן בסולל בונה וחבר גאה בהסתדרות (ולא נמנה על אלו שהאשימו את הפנקס האדום בכל תחלואיהם...) 
עבורו היה שאול בן שמחון דמות נערצת ותמיד נהג לספר לי בשבחו. אך האמת, כל שידעתי עליו היה שהוא היה "מקושר" היטב במסדרונות השלטון ואם טרחתי לחשוב על כך, לא ייחסתי לו חשיבות רבה מעבר ל"עוד עסקן"..
אלא שדווקא התוכנית אתמול פקחה את עיניי בהציגה את אמונתו העזה בעתיד העדה ואת ההדר בו התנהל, גם כאשר בחר שלא להתעמת ולהקים מהומות.
דומני שדבריו הבאים של בנו, אייל, יבהירו זאת היטב: 
אמש בתוכנית הטלוויזיה המרגשת (ערוץ כאן 11) על אבא שלי, הבנתי את ה- DNA שלי יותר –
2 סגנונות נלחמו לשינוי החברה הישראלית – מצד אחד הפנתרים השחורים שפעלו באלימות נגד הממסד ומצד שני אבא שלי - שלא המתין שיתנו, אלא הוא לוקח ויוצר בעצמו כדי לשדרג את המעמד ולהרים את הגאווה של ציבור שנשכח אי שם בעיירות הפיתוח.
כפי שרואים בסרט המרגש (בתגובה הראשונה) , בן גוריון, גולדה מאיר, נשיאי המדינה דאז, הרמטכ"ל בר לב, זלמן שזר, פרס, רבין ולמעשה כל גדולי האומה באים ועולים לרגל לכבד, להכיר וללמוד.
גולדה מגיעה לישיבה של הארגון העולמי שהקים, היא יושבת לידו והוא – כשהמצלמות משדרות אל האומה (היה רק ערוץ 1) - משמיע בפניה מסרים קשים על הזנחה של הממשלה - אך בלי להתלהם. הוא מטיח בה ביקורת קשה בנועם -ומציג כיצד חייב להיות אחרת.
זאת הסיבה שהם רחשו לו כבוד... אבל גם זו הסיבה שלא רצו שמי שאומר להם את האמת בפרצוף ומציג אותם במערומיהם... ימשיך להתקדם.
הוא בא לארץ להיות ישראלי והישראליות בעיניו הייתה פסיפס של - "אתם ואנחנו ביחד".
לא להתבטל האחד בפני השני אלא להעשיר זה את זה בכל מה שטוב ויפה אצל האחר וביחד ליצור את הישראלי החדש הנוצר ממגוון הגלויות שעלו ועולים לארץ מכל רחבי העולם.... כן הוא פעל לאחד ולא לבדל.
הוא הפך את המימונה לחג לאומי – בתקשורת נדהמו כאשר 100 אלף איש הגיעו לגן סאקר בירושלים לחגוג אירוע שהוא הפיק באפס תקציב.  תושבי עיירות הפיתוח היו גאים שמכל העדות באו לחגוג איתם, שראשי המדינה באו לכבד, להכיר ולהוקיר את המסורת שהביאו עימם.... המלחמה שלו הייתה להרים את אלו שהוזנחו בעיירות הפיתוח (ולא חשוב מה עדתם).
"לא באנו לארץ לקבל מכם", הוא היה נוהג לומר, "באנו לכאן כדי להיות שותפים שלכם".
וכשהסטודנטים בעיירות הפיתוח לא השתלבו באוניברסיטאות, הוא הקים קרן מלגות ענקית, באמצעות תרומות מכל העולם וחילק עשרות אלפי מלגות מלאות לעשרות אלפי סטודנטים במהלך השנים.... וכך בכל תחום.
ממנו למדתי שהיכן שאין, צריך לייצר! לא להמתין שמישהו ייתן.
למדתי שהדרך לעשות שינוי היא לשנות !
ראו התוכנית: 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה