ברגל ימין / אמריקה – החורף מגיע

התיקון הראשון לחוקה הנוגע לחופש הדיבור, הפך בארצות הברית למילה מתה. בארצות הברית קם מחדש המקרתיזם הנודע לשמצה מתחילת שנות החמישים, שהתבטא ברדיפת אנשים על דעותיהם הקומוניסטיות, אלא שהפעם הכיוון הוא הפוך. דעות שמרניות הפכו להיות מוקצות, ומסכנות את בעליהן בפיטורין מהעבודה, נידוי חברתי, ואפילו העמדה לדין. רק לדוגמא, פרופסור מוערך באוניברסיטת UCLA בקליפורניה הושעה מעבודתו כי כתב מכתב בו הוא מסרב לתת הקלות במבחן לסטודנטים רק על פי מוצאם. המילה גזען הפכה להיות הקללה האולטימטיבית שיכולה לחסל קריירות ואף לדחוף אנשים להתאבדות. הטירוף הפרוגרסיבי ששוטף את אמריקה הורס אותה מבפנים.

לא לקח זמן רב לטרור הזה להגיע לבתי המשפט. פסק הדין שניתן בשבוע שעבר לשוטר ממיניאפוליס שהרג את ג'ורג' פלויד נחגג אמנם בערוצים וברחוב, אבל לא היה זה יותר מאשר לינץ' ממוסד.

חבר המושבעים, שזהות חבריו ידועה ברבים, ידע שכל זיכוי, ולו גם חלקי, יחרוץ את גורלו. על אף ראיות מוצקות שהראו ספק סביר שפעולת השוטר הייתה זו שהביאה למוות (כולל ראיות ויזואליות ופורנזיות), לא היה לו כל סיכוי. אין ספק שהשוטר לא פעל כראוי אך מפה ועד רצח המרחק רב.

התוצאה של סירוס המשטרה ע"י התקשורת ומערכת המשפט כבר באה לידי ביטוי ברחובות הערים. תקציב המשטרה נחתך ע"י פוליטיקאים מפוחדים, השוטרים בורחים מהמשטרה לפנסיה מוקדמת, והכנופיות יכולות להשתולל ברחובות באין מפריע. מאז מותו של פלויד לפני כשנה נבזזות חנויות, נשרפות מכוניות, מותקפים עוברי אורח, וכל זה מקבל הצדקה ע"י פוליטיקאים צדקנים שרואים בכך צדק טבעי לשחורים על עוולות העבדות והאפליה. האירוני הוא שהמיעוטים עצמם הם אלו שסובלים בעיקר מהמהומות, במיוחד הקהילה האסיאתית המצליחה וגם בעלי עסקים קטנים ממוצא אפרו אמריקאי.

הקורבן הבא הוא החברות המסחריות. כל מדינה שמנסה לחזק את שלטון החוק נתקלת בקמפיין החרמה הקורא לחברות ענק לנטוש את המדינה. ג'ורג'יה, לדוגמא, שניסתה בעקבות הבחירות האחרונות לחוקק חוק שימנע זיופים, מתמודדת עם איום בנטישתה ע"י דלתא איירליינז וקוקה קולה, שתי חברות ענק המחזיקות את כלכלתה. בכך הופכות עצמן בעל כורחן החברות המסחריות, המאוימות בעצמן ע"י ההמון השמאלני, לשחקניות פוליטיות מלאות.

כמובן שהתקשורת הממוסדת, כמו אצלנו, לוקחת צד לחלוטין בעד הפרוגרסיבים ונגד השמרנים. בשנה האחרונה גם הרשתות החברתיות, גוגל, פייסבוק, וטוויטר, מדכאות קולות מהימין שהבולט מביניהם הוא הנשיא טראמפ שעדיין, קשה להאמין, מוחרם לחלוטין ע"י הרשתות. קולו של הנשיא נשמע רק דרך ערוץ הטלגרם שלו ובעקיפין ע"י תומכיו, אלו שטרם נחסמו. דוגמא מהזמן האחרון: תחקיר מדהים של ג'יימס אוקיף, מפרויקט וריטאס, המתעד את ראשי CNN מתכננים, במילותיהם, כיצד לעוות את החדשות לצורך שכנוע בעמדה פוליטית, גרם להשעייתו המלאה של אוקיף מטוויטר.

כל אלו הם כלים שהשמאל משתמש בהם בקרב כדי לשנות את פני החברה מקצה לקצה. העקרונות המנחים את השמאל בארה"ב הם פוליטיקת הזהויות (ערכך לא נקבע על פי מעשיך ודעותיך אלא על פי המין, הגזע והנטייה המינית שלך), תאוריית הגזע הביקורתית, שהופכת כל דעה וחוק לגזענים, וסוציאליזם הרסני, גובל בקומוניזם, המדכא הצלחה ומנציח עוני. כל אלו כלולים בתנועה שנקראת  "נעורות" (Woke) המפארת את המודעות לכך שכל האירועים והחוקים נגזרים מצדק חברתי וצדק גזעי, ומי שהוא לא "נעור" ראוי לנידוי ולהחרמה.

להיות היום גבר לבן עשיר באמריקה מציב אותך בתחתית הסולם והדרך היחידה שלך לשרוד היא "ללקק" למעמד השולט ולהראות שאתה נאור. אם לא תעשה זאת הם כבר יגיעו אליך.

הנשיא טראמפ היה המכשול האחרון בדרכם והעמדת הבובה החלשה בדמות ביידן נתנה להם את הרישיון להשתולל.

רואים זאת בגבול עם מקסיקו, שם מאות אלפי מהגרים ממדינות מרכז אמריקה נוהרים לגן העדן החדש ומתקבלים בחוסר אונים ע"י שוטרי ההגירה המסורסים. רואים זאת בפשע המשתולל, במחירי הדלק המזנקים, במיסוי שעומד לעלות בחדות, בשינויים דרקוניים ולא חוקתיים בדיני הבחירות ובמבנה בית המשפט העליון, אך מעל לכל בחוסר היכולת למחות ולהביע דעה מנוגדת.

והיהודים? הם תמכו ברובם בפרוגרסיביים, חלקם מתוך אמונה תמימה בצדק אוניברסלי, ורובם מתוך שאיפת הישרדות. אלא שהכנופיות ברחובות וארגון "חיי שחורים נחשבים" (BLM) לא מכירים להם על כך תודה והם על הכוונת הן של הפרוגרסיביים והן של הימין השמרני. היינו קוראים להם לבוא ולהצטרף אלינו בישראל, אך לצערנו גם כאן מנשבות רוחות של פרוגרסיביות מטורללת וגם כאן מנסים להסיר את המכשול העיקרי שעומד בדרכו – נתניהו – ולהגביל את חופש הדיבור של תומכיו בתקשורת.

לא נותר לנו אלא לקוות שלא תקום גם פה ממשלת שמאל שתעתיק את הסיוט האמריקאי אלינו.