"ברגל ימין" טור חדש מאת דן נחמן ומושיק קוברסקי

ידיעה קטנה צדה את עינינו השבוע בתקשורת "דיווח: גנץ סירב לבקשת נתניהו ומנע מקציני צה"ל להצטרף למשלחת לסודאן". בקליפת אגוז זה הסיפור של הממשלה המקרטעת הזו:  ראש הממשלה עושה היסטוריה והחליפי עושה פאודה.

האירוע הזה מייצג את אפסותה ותרומתה השלילית של ה"כאילו מפלגה" כחול לבן, אשר מרגע שנכנסה לממשלה לא מחמיצה הזדמנות לתקוע מקלות בגלגליה.

ממשלת ה"אחדות" הוקמה לפני מעט יותר חצי שנה על מנת להילחם בקורונה. זו הייתה המטרה הראשונה בחשיבותה. גוש הימין בהנהגת נתניהו וויתר ונתן לכחול לבן ולעבודה המצומקת שוויון מלא (למרות שהיה כמעט פי 3 גדול במספר חברי הכנסת שתרם). בחודש יוני, בעקבות ההצלחה של צעדי  ממשלת המעבר, נכנעו בכחול לבן ללחץ מהרחוב ולחצו לפתיחה מואצת של המשק. התוצאות היו הרסניות ובשיא הגענו ליותר מ-70,000 חולים פעילים ו-15% נבדקים חיוביים. בתי החולים עמדו בפני קטסטרופה והמשך בקצב רצחני זה היה מביא להתמוטטות מערכת הבריאות ובעקבותיה הכלכלה.

בנקודה זו הפגין נתניהו מנהיגות יוצאת דופן, כפה על שותפיו סגר בתקופת החגים (הברקה כלכלית, כי זו תקופה שהמשק מושבת ברובו), ותוך כחודש הורדנו את מספר החולים הפעילים אל מתחת ל-10,000 ואת אחוז ההדבקה ל-2% ופחות (בזמן שעשרות אלפים נבדקים ביום). מכיוון שהקצב הפסיק לרדת, נתניהו נוקט בגישה הזהירה והמוצדקת לגבי המשך פתיחת המשק אך נאלץ להילחם בשריו, אגב, מכל המפלגות, הלוחצים למהר ולפתוח. ראש הממשלה ושר הבריאות כבר דאגו לרכש חיסונים לכל אזרחי המדינה מ-3 מקורות שונים וכן פעלו לפיתוח מתקדם של חיסון מתוצרת ישראל (פרויקט שנתניהו יזם עוד בפברואר)

חלק מההסכם הקואליציוני, בלחצה של כחול לבן, קבע שתהיה ועדת מינויים לתפקידים בכירים במגזר הציבורי. הועדה טרם התכנסה בגלל התנגדות כחול לבן, מה שלא מונע מניסנקורן לדחוף למינוי פרקליט המדינה ומנכ"ל משרד המשפטים. כאשר מונה עו"ד דן אלדד לממלא מקום פרקליט המדינה בממשלת המעבר התנגדו לכך בכחול לבן בחריפות. כעת אצה להם הדרך למנות אחד מאנשי שלומם ולהבטיח את אי פתיחת התיקים הרדומים שלהם לשש השנים הבאות.

חברי הכנסת של כחול לבן, מפלגה בהליך פירוק, עושים דין לעצמם וכל חבר כנסת מצביע לפי מצב הרוח בו קם בבוקר. גם חברת מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, מתנהגת כחברת אופוזיציה לכל דבר. שריהם, גם כשעושים, דואגים לקבוצות הלחץ שלהם: השר שוסטר מעלה את המכס על חמאה, עמיר פרץ על מלט, ושהמחירים של כולנו יעלו...

במקביל, כולנו עדים לשינויים טקטוניים במזרח התיכון להם אחראיים הנשיא טראמפ וממשלו יחד עם בנימין נתניהו. ובן בזמן, כחול לבן פועלים לשבש, להדליף ולהפריע. בכל הסכם הם מנסים למצוא פגמים ולקויות. הצלחותיו של נתניהו הן כצנינים בעיניהם, גם אם בסופו של יום הן הצלחותיה של מדינת ישראל. לדוגמא, בנושא שפתחנו בו, סודאן, הסכמי בטחון הם מרכזיים, ולכן נדרש שיצטרפו קציני צה"ל למשלחת. גנץ תלה את סירובו בכך ש"סודאן לא הוצאה עדיין באופן רשמי מהרשימה השחורה של המדינות תומכות הטרור", תירוץ מטופש, בייחוד אחרי שאפילו אנשי מוסד ואזרחים כבר היו שם.

על סעודיה כל מה שהיה לגנץ לומר זה דברי ביקורת על הדלפת הביקור, הדלפה שללא ספק הייתה מתוכננת ומתואמת על הצדדים. הדבר מוכיח את חוכמתו וצדקתו של נתניהו באי שיתופם המוקדם של אנשים כה קצרי ראות ומאובנים מחשבתית

גם הוויכוח על התקציב הוא מטופש למדי. המשק עדיין בטראומת המגיפה, אין לדעת מה יילד יום, וכל ניסיון לתכנן עד סוף השנה הבאה הוא לא רציני ועלול להשפיע על דירוג האשראי. אפשר, גם חוקית, לדחות את סיכום התקציב עד סוף מרץ 2021, בתקווה שעד אז נדע טוב יותר את התמונה ובינתיים, גם חברות הדירוג אישרו את הדירוג המצוין של הכלכלה הישראלית.

ובהיעדר כל הישג ראוי לשמו מנסים בכחול לבן לשמור על הבייס המדולדל שלהם בעזרת הוצאתו מהאוב של נושא הצוללות שכבר נחקר ע"י המשטרה והפרקליטות מכל הכיוונים. ועדת הבדיקה חסרת הסמכויות אותה הקים בני גנץ היא ניסיון כושל לייצר הישג תעמולתי שיסייע לו להוסיף נקודות "רקלאביבי" לפני מערכת הבחירות הבאה.

כשמשווים זאת להישגיו המוכחים של נתניהו, לא נותר לנו אלא לגחך בסלחנות.