ברגל ימין ! עם תשובה ל"תושב העצבני" עוזי שדה (מ"ברגל שמאל") מאת דן נחמן ומושיק קוברסקי
01.10.20 / 21:49
האומרים: על כבודם של סבינו וסבותינו לא נבליג.
ואחר כך גם נראה לכותב עד כמה נתוניו ה"כלכליים" תלושים מהמציאות
הצלחנו כנראה לדרוך על כמה בהונות במאמרים המבוססים והמעמיקים שלנו ואנו רואים זאת כמחמאה. לא ניגרר לסגנון הרחוב של התושב שדה, אך על כבודם של סבינו וסבותינו לא נבליג. אחר כך גם נראה לכותב עד כמה נתוניו ה"כלכליים" תלושים מהמציאות ורחוקים מלבטא את ההצלחה הפנומנלית של המשק הישראלי בעשור האחרון.
התושב שדה הכפיש בגסות את זכר מייסדי נס ציונה. אותם חלוצים כמו אהרון בוקסר, אב סבו של דן, ומשה יוסף קוברסקי, אב סבו של מושיק. ציונים מסורים אלו, שציוניותם אף קדמה להרצל, הגיעו לאזור של חול וביצות, שורץ כנופיות ערביות רצחניות, והקימו פה מושבה לתפארת. הם עברו עוני, מחלות, מכת ארבה ודיכוי וגיוס כפוי לצבא הטורקי. הם שתלו כאן דונמים רבים של פרדסים, הקימו מטעי שקדים, היו מחלוצי ענף הדבש, בנו מערכת חינוך מפוארת, והקימו את אחד מבתי הכנסת היפים בארץ. הסיכוי אף רב שאותו תושב שדה מתגורר על חלקה שאותה רכש סבו של דן, ירמיהו בוקסר, מהבקים הערבים, תוך גילוי חוכמה, עורמה, ויוזמה בלתי נתפשת.
חווג'ה בוקסר, כפי שקראו לו ערביי המקום, היה מגואלי הקרקעות הגדולים בישראל. האדמה שרכש באזור אשדוד, ליד גשר עד הלום, קבעה את גבולות החלטת החלוקה בדרום. הדוד של סבתו של מושיק, שמואל סלוביס, היה חלוץ הפרדסנות במושבה וממציא שיטת הרכבת הנטיעות.
לגבי ההשמצה שלו על אי ההעסקה של הפועלים העבריים, ראוי שילמד פרק בהיסטוריה. מבלי ליפות את החיכוכים שהיו מידי פעם בין האיכרים לבין הפועלים, נזכור שבשנות העשרים והשלושים מעט מאד היו עשירים. גם האיכרים והפרדסנים עבר קשיים ומחסור ובקושי החזיקו את עצמם. היו מנהיגי פועלים שניסו לייבא לישראל את המהפכה הבולשביקית ויזמו הפגנות אלימות, כולל הנפת דגלים אדומים (לפני שהפכו לשחורים...) וזריקת אבנים על בתי המתיישבים.
לעומת זאת, מנהיגי פועלים שחיפשו פתרון ופשרה, כמו ישראל שמיד שלשנים הפך לראש המועצה המוערך, השיגו הישגים בולטים כמו הקמת שכונת הפועלים, הקמת בית החרושת "חימר", וייסוד שכונת התימנים במאורעות 1936, משפחות שהתקבלו בנס ציונה מגבול תל אביב-יפו באהבה גדולה.
על כל זה ועוד אפשר לקרוא בספר "שאו נס ציונה" של ההיסטוריון הלא רשמי של המושבה, אבנר כהנוב ז"ל. אפשר גם לקרוא כאן על ירמיהו בוקסר וללמוד מהי חלוציות אמיתית:
ראוי שהתושב שדה יעלה לבית העלמין בכפר אהרון ויבקש סליחה מאנשי המניין הראשון וממשיכיהם על הכפשותיו.
נזכיר לתושב שדה, כי לאחר שעלתה מפא"י לשלטון פוטרו כל אלו שלא היה להם כרטיס אדום ולא יכלו לקבל עבודה. כנראה שכפיות הטובה עוברת בירושה כי התושב שדה מעביר אותה גם לבנימין נתניהו בחוסר יכולתו להבין ולהעריך את ההישגים המדהימים שהוא הביא למדינה הקטנה והמשגשגת שלנו.
לצורך כתב ההשמצה שלו בחר התושב שדה כמה נתונים ספורדיים וחסרי משמעות וביסס עליהם תזה מופרכת והזויה כאילו כלכלת ישראל נחותה לעומת מדינות ה-OECD, ולא היא.
נעשה לכם סדר: כמו בחברה פרטית כך במדינה, הנתון החשוב ביותר הוא צמיחה. ובפרט, הצמיחה של התמ"ג לנפש. לא המספר עצמו אלא הגידול שלו.
בשנת 2019 ישראל נכנסה בפעם הראשונה לקידומת 4 בתמ"ג לנפש במונחי צריכה, וליתר דיוק 40,162 דולר. בשנת 2009 המספר עמד על 34,928 דולר. זהו גידול של כ-15%!
הנה גרף שמתאר את המדינות המפותחות באירופה וכן ארה"ב ומשווה את הצמיחה בהן לישראל באותה תקופה. הנתונים מהאתר הבינלאומי המוערך
https://tradingeconomics.com/israel/gdp-per-capita-ppp
ניתן לראות שישראל נמצאת בשלישיה הראשונה, יחד עם ארה"ב וגרמניה, הרבה מעל בריטניה, צרפת, ספרד, איטליה ועוד.
חשוב לזכור שהדבר מרשים אף יותר כאשר בוחנים את קצב גידול האוכלוסיה. כשגדלה האוכלוסיה, התמ"ג לנפש קטן, אלא אם כן, כמו בישראל, חלה במקביל עלייה גדולה יותר בתוצר הלאומי הגולמי! במדינות סקנדינביה למשל בהן יש גידול אוכלוסיה קטן בהרבה, משימת הגדלת התוצר לנפש קלה הרבה יותר, אלא שזהו נתון מטעה!
נתון חשוב נוסף הוא החוב הלאומי ביחס לתוצר. מדינות שואפות למספר נמוך ככל האפשר. ראו את הגרף המצורף המראה את המספר בישראל ביחס לאותן מדינות (*):
(*) נתונים לפני הקורונה שהשפיעה לרעה על כל המדינות
ישראל עמדה בסוף 2019 על 59.9% (לפני עשור המספר היה 70.7%). בזמן זה צרפת עלתה מ-85% לכמעט 100%. בריטניה מ-63% ל-81%. ארה"ב(!) מ-91% ל-107%. שלא לדבר על איטליה ויוון שהמספרים בהן הם מפחידים (135% ו- 177% בהתאמה).
שני נתונים אלו, הם ללא ספק החשובים ביותר בהערכת חוסן הכלכלה ועליהם מבוססת יכולת המדינה ללוות, לגייס השקעות, ולהגביר את רווחת האזרחים.
לגבי הנתונים הסלקטיביים שבחר התושב שדה במאמרו. קחו למשל את "ההוצאה לבריאות". אכן, מתאים לסוציאליסט מהזן המפא"יניקי להסתכל על הוצאות כמבחן להצלחה... הדבר שקול למהנדס מטוסים שמתהדר כמה המטוס שלו כבד. ובכן, לו היה מעיין בדו"ח ה-OECD האחרון על מערכת הבריאות בישראל, היה קורא שהארגון חולק לה שבחים רבים ועומד נדהם כיצד במדד התוצאה, ישראל מובילה בתוחלת חיים, (82.6 לעומת ממוצע של 80.7) ופטירות כתוצאה מיידית מהתקף לב (7.5% לעומת 9.1% בממוצע). מסתבר שהוצאה ממשלתית שמלווה בהעלאות מיסים, אינה תמיד הפתרון הטוב ביותר לרווחת הציבור. כמו כן, השוואה של ישראל במבחן ההוצאה למדינות שאין להן רבע מהוצאות הבטחון שלנו היא מופרכת מיסודה.
לא נתייחס לנתונים חסרי הערך של "אנחנו ואתם" המדברים על ה"תעשייה הקיבוצית" שכבר מזמן עברה הפרטה ואינה קיבוצית... אנחנו לא נגד הקיבוצים אלא בעד מדינת ישראל, אבל לא נשכח כיצד חלבו הקיבוצים את הקופה הציבורית בהסדר שערורייתי שבא לכסות את הפסדיהם על הימורים בבורסה וניהול כושל!
אנו מניחים שהתושב שדה, בנקודת המוצא שלו של סוציאליזם המונחה מקנאה וצרות עין, גם התנגד למתווה הגז שהביא ויביא להכנסות נוספות במיליארדי דולרים ולהסכמים בינלאומיים מדהימים. גם זאת הגשימו ממשלות נתניהו על אף כל המכשולים ששמו בדרכה השועלים הקטנים.
אז לסיכום, כמו שציין בהתרברבות התושב שדה, גבר וגבר, נשמח לתת לו עוד כמה שיעורים בכלכלה, כולל מספרים, ברמה קצת גבוהה יותר מהמאמרים שהוא דולה מ"כלכליסט"...