ברגל ימין : תיקי נתניהו נפרמים... טוענים דן נחמן ומושיק קוברסקי

בשבועות האחרונים למדתם להכיר את הכיוון שלנו ואת העובדה שאנו משתדלים להעמיק בכל נושא ולהעמיד דברים על דיוקם. היום נדבר על כתב האישום נגד ראש הממשלה.

נקודת מבטנו היא שרבים רבים מאלו שחוזרים על המילים "שוחד, מרמה, והפרת אמונים" לא קראו את כתב האישום. אנחנו קראנו אותו לפרטיו, קראנו מסמכים נוספים רבים, ואנו מאמינים כי חלק גדול מהעובדות כאן יהיו חדשות עבורכם.

בכל אחד מהאישומים נדבר על שני דברים עיקריים:  ראשית על מה האישום והאם הוא מוצדק, ושנית מה היו האמצעים, בחלקם שנויים במחלוקת ולכאורה אף מנוגדים לחוק, אותם נקטו גורמי החקירה והתביעה במאמציהם להרשיע.

פרשת 4000, לדעת הכול, היא ה"כבדה" מבין האישומים והיחידה המכילה את ההאשמה החמורה של  לקיחת שוחד. שוחד, מטבע הדברים מדבר על מתת ותמורה. בואו נבחן אותם.

המתת, על פי האישום, היה הפעלת סמכויות על ידי נתניהו לצורך קידום עסקאות שונות לטובת אלוביץ והתמורה הייתה כתבות אוהדות לראש הממשלה ומשפחתו באתר וואלה.

יש כמה בעיות עם המתת. ראשית, מעולם לא נחשבו כתבות אוהדות למתת שוחד, לא בארץ ולא בעולם. גם שי ניצן הודה בראיון ל"מקור ראשון" (8.5.2019) שמדובר בתקדים שהוא בחר להחילו לראשונה על ראש ממשלה מכהן. בנוסף, מחקר מעמיק של גלעד צוויק מ-27.2.18, מראה שבתקופה המדוברת, כ-75% ממאמרי הדעה בוואלה היו עוינים כלפי נתניהו. נזכור גם שלאתר וואלה אין חשיבות רבה במפת התקשורת הישראלית.

לגבי התמורה, כתב האישום מדבר על כך שנתניהו חתם על אישורים לעסקאות. חשוב להבין שכל שר חותם על אישורים למכביר אבל אך ורק בהתאם למה שמוגש לו ע"י דרגים מקצועיים. מעניין שעל פי דו"ח מבקר המדינה, בדיקה שנערכה ממש בזמן אמת על ידי משרד היועמ"ש, משרד מבקר המדינה ומשרד התקשורת יחד, קבעה שכל הפעולות וההחלטות שנתניהו ביצע כלפי בזק התקבלו לאחר הליך סדור ועל פי כללי המנהל הנדרשים. הפרקליטות לא הכחישה את קיומה של הבדיקה הזו, אך משנתבקשה לשחררה לפי חוק חופש המידע, סירבה בטענה שהיא חלק מחומרי החקירה. למרבה הפלא, משהוגש חומר החקירה, הסתבר שהיא נעלמה וכלל לא נמצאת שם!

בשלושה עדים עיקריים משתמשת התביעה בפרשת 4000. אילן ישועה, ניר חפץ ושלמה פילבר,. הראשון, על פי טענת פרקליטי נתניהו, מעולם לא זכה למעמד רשמי של "עד מדינה", אך פעל במסתרים, ללא שום תיעוד, כמעין סוכן סמוי. הוא הקליט בהנחייתם שיחות, שלח הודעות ווטסאפ -שקריות- על פי בקשתם, העתיק להם חומרים ממחשבי החברה, הקליט ישיבות ועוד, כל זה ללא אישור פרקליט מחוז כנדרש, וללא שום תיעוד על ההתקשרות אתו! את ניר חפץ העבירה המשטרה סדרת עינויים נפשיים ופיזיים שאסורים על פי חוק, עד שלבסוף הוחתם כעד מדינה לאחר ששוכנע, באיום שמשפחתו תיהרס, להחליף עו"ד. שלמה פילבר, שעבר גם הוא איומים, הכחיש לכל אורך הדרך שמדובר בשוחד וטען שהכול נעשה משיקולי טובת המדינה. הוא כנראה יהיה עד המדינה הגרוע בהיסטוריה.

נעבור לפרשת 2000. זהו אישום שלמרות כל הניסיונות, לא הצליחו לתפור בו עבירת שוחד לנתניהו כי לא התבצעה כל עסקה. ומה האישום? שנתניהו שוחח מספר פעמים עם נוני מוזס על כך שינסה לשכנע את אדלסון להקטין את תפוצת "ישראל היום" בתמורה, שוב, לסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות".

כל כתב האישום הזה בא לעולם מכיוון שנתניהו, תוך כדי שהוא מהתל במוזס, הקליט את השיחות כהוכחה נגדו. ההקלטות התבצעו בטלפון של עוזרו, ארי הרו. פרקליטי נתניהו גילו לתדהמתם שהחוקרים, שחקרו את הרו בעניין אחר ופרטי, גילו הקלטות בהם מדבר ראש הממשלה, וללא שום אישור מהיועמ"ש, כפי שמחייב חוק יסוד הממשלה, תמללו את הקלטות!  דבר זה כשלעצמו צריך לפסול אותן מכל בכל ועל כך מתנהל כרגע משפט מקדמי. בכל מקרה, אם הייתה פה הפרת אמונים, הרי היא נעשתה כנגד נוני מוזס, דבר שכמובן לא מצדיק את התערבות המדינה. אגב, גם על הרו הופעלו איומים רבים כדי שיהיה עד מדינה.

פרשת 1000, גם היא לא כוללת שוחד אלא מתנות שקיבל נתניהו ממילצ'ן ופאקר. אין מחלוקת שבינו לבין השניים הייתה ידידות ארוכת שנים. המתנות, גם לפי האישום, היו רק דברים מתכלים: שמפניות וסיגרים. התביעה כללה הערכת שווי מדויקת להפליא עבור מוצרים אלו שנלקחה מחשבונות מילצ'ן, אך אין שום הוכחה (תאריכים, כמויות) שמראה שהמוצרים ניתנו לראש הממשלה (אולי לפוליטיקאים אחרים, יאיר לפיד למשל?)

 בנוסף, כל הדברים שלכאורה עשה נתניהו עבור מילצ'ן אינם יוצאי דופן וניתנים להסבר כפעולות כלליות לטובת הציבור ללא שום קשר לסיגרים או שמפניות. אין גם שום טענה בכתב האישום שנתניהו פעל במשהו לטובת פאקר.

לסיכום, אין ספק שפרקליטות המדינה, בהתחשב במשאביה הבלתי מוגבלים, חייבת להשתמש באמצעים כשרים בלבד. על אחת כמה וכמה שזהירות קיצונית, ללא שום חריגה, מתחייבת כשתובעים ראש ממשלה, דבר ההופך סדרי עולם.

במקרה זה כמות החריגות, לכאורה אף פליליות, היא מדהימה: הפיכת ראש הממשלה ליעד משטרתי ללא אישור היועץ המשפטי, מאות רבות של הדלפות בלתי חוקיות מחדרי החקירה, סחיטה באיומים ועינויים של חלק מהעדים לעומת טובות הנאה לא מתועדות לאחרים, העלמת ראיות מהותיות מחומר החקירה, צווי חיפוש בלתי חוקיים, חדירה לחיסיון עורך דין-לקוח, ניסיון להשפיע על עדים (אלוביץ וחפץ) להחליף את עורך דינם כדי להביאו לעסקת טיעון, והיד עוד נטויה. כל זאת יתברר במשפט המקדמי בקרוב.

אם ברצונכם להתרשם מהמסמכים בנושא, חפשו בפייסבוק  תיקי_נתניהו_נפרמים – סדרת פוסטים מדהימה שהכין ידידי גיא לוי.

בשבוע הבא נציג את השערתנו מה גרם לפרקליטות, למשטרה, וליועמ"ש לפעול כפי שפעלו.